צינור הזנה (גאולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צינור געשי

צינור הזנה הוא מבנה גאולוגי, תעלה אנכית במרכזו של הר געש חרוטי, דרכו זורמת מאגמה מתוך תא מאגמה אל פני השטח במהלך התפרצות געשית. צינור הזנה עשוי להיות צר (מטרים ספורים) או רחב מאוד (800 מטרים), ובראשו נמצא לועו של הר הגעש. עומקו של צינור ההזנה תלוי במיקום תא המאגמה המצוי בתחתיתו.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צינורות הזנה נוצרים כתוצאה מהתפרצות אלימה הנובעת מלחץ רב בתא המאגמה. בתוך המאגמה כלואים חומרים נדיפים (מים ובועות גז), וכאשר חומרים אלה אינם מצליחים להשתחרר מן המאגמה – גובר הלחץ בתא. חומרים אלה גורמים להגדלת נפח המאגמה, וכתוצאה מכך נוצר לחץ עז על סלעי הסביבה. הלחץ גורם לביקוע הסלעים, לחדירת המאגמה לתוכם ולהיווצרות דיְיקים. התארכותו של דייק והגעתו לפני השטח יוצרת צינור הזנה.

סלעי הקרום בשולי צינור ההזנה מתפרקים בשל הלחץ, נופלים לתוך המאגמה ומותכים בה, או שחלה בהם התמרת מגע המשנה אותם. שברי סלעים שאינם מותכים במגע עם המאגמה נסחפים עמה ונפלטים כקסנוליתים. הלחץ דוחק את הסלעים בעוצמה רבה, עד שנפער פתח בקרום – דרכו יכולה המאגמה להיפלט.

בין התפרצות אחת לשנייה עשויים הצינורות להיסתם במאגמה קרושה היוצרת פקק געשי. סתימה כזו עשויה להשתחרר במהלך ההתפרצות הבאה, בתנאי שעוצמתה מספיקה לדחוק את הפקק. במקרה של התפרצות שעוצמתה אינה עזה דיה, יווצרו בהר הגעש צינורות הזנה משניים או מערכת סדקים שיאפשרו את פליטת המאגמה.

מוליכים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צינור געשי חשוף הנקרא "פּוּהיָה פֶּלֶה" בהר הגעש הואלאלאי באי הוואי

בנוסף לצינור ההזנה המוליך מאגמה מתא המאגמה אל פני השטח, קיימים סוגים נוספים של מוליכים געשיים:

דיאטרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאטרם הוא צינור דמוי משפך שנוצר בהתפוצצות גזים והתמלא אחר-כך בסלעי ברקציה. דיאטרמים פורצים אל פני השטח ומייצרים חרוט טוף ומארים. דיאטרמים אינם פולטים לבה באופן משמעותי. חלק מהתפוצצויות הדיאטרם יכולות לנבוע מתגובה למגע של מאגמה לוהטת במי תהום וכתוצאה מכך נוצרת התפרצות פריאטית.

קימברליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

צינור קימברליט נוצר כמבנה אנכי בתא מאגמה בעומק שבין 150 ל-450 ק"מ במעטפת. צורת הגזר האופיינית לו מקורה ביחסים הגבוהים של פחמן דו-חמצני ומים היוצרים התפרצויות אנכיות עזות. התפרצויות אלה יוצרות עמודים אנכיים של סלע קימברליט הנושאים מתחתית המעטפת התחתונה גבישי מינרלים כיהלום, גארנט, ספינל ופרידוט. צינורות קימברליט מהווים פוטנציאל מידע חשוב בנוגע לתרכובות הקיימות במעטפת התחתונה ולתהליכים המתרחשים בה. קוטרו של צינור קימברליט עשוי להגיע לקילומטר אחד.

למפרואיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

צינורות למפרואיט דומים לצינורות קימברליט באופן היווצרותם ופעולתם, בהבדל אחד: המים והחומרים הנדיפים הנישאים בצינורות גורמים לשיתוך של הסלעים המצויים מעליהם, וכך הם יוצרים מעבר רחב אל פני השטח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]