גזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgגזר
Carrots of many colors.jpg
גזרים בצבעים שונים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סוככאים
משפחה: סוככיים
סוג: גזר
מין: גזר הגינה
תת־מין: sativus
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Daucus Carota sativus

גזר (שם מדעי: Daucus Carota sativus) הוא ירק שורשי, תת-מין של גזר הגינה ממשפחת הסוככיים, אשר מאופיין בצבעו הנע בין כתום עז ללבן, וכן במרקמו הקשה והפריך, ובערכו התזונתי הרב.

אבותיו הפראיים של הגזר באים ככל הנראה מאפגניסטן, שהיא עדיין המרכז לסוגים השונים של הגזר. לגזר התרבותי יש קרוב-משפחה בשם גזר קיפח. גזרים תרבותיים הופכים במהרה לאב קדמון משותף הפראי שלהם לאחר שהם נותנים זרע.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזרים

בחתך רוחב של הגזר, ניתן לראות שני אזורים: קליפה רכה יחסית המכילה בקרבה את רוב חומרי התשמורת, וליבה בה עוברים צינורות העצה (במרכז) והשיפה (בהיקף) שהיא חלק עצי וקשה יותר, הדל יחסית ברכיבים תזונתיים‏[1].

בפרח של הגזר ישנם חמישה עלי כותרת מופרדים בצבע לבן-צהבהב וחמשה אבקנים. הפרחים מושכים חרקים שמעבירים את הזרעים ובכך מסיעים בתהליך ההאבקה של הגזר‏[2].

ערכים תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזר גינה
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 40 קק"ל
חלבונים 1 ג'
פחמימות 9 ג'
פחמימות זמינות 6 ג'
שומן 0.2 ג'
ויטמין B1 0.04 מ"ג
ויטמין B2 0.05 מ"ג
ויטמין B3 1.2 מ"ג
ויטמין B6 0.1 מ"ג
ויטמין C 7 מ"ג
ברזל 0.66 מ"ג
סידן 33 מ"ג
מגנזיום 18 מ"ג
זרחן 35 מ"ג
אשלגן 240 מ"ג
נתרן 2.4 מ"ג

הגזר עשיר בבטא קרוטן, חומר המשמש ליצירת ויטמין A, והמעניק לגזר את צבעו הכתום. 100 גרם גזר מכילים כ-8 מ"ג בטא קרוטן, המספקים את רוב התצרוכת היומית המומלצת לאדם של ויטמין זה. מכיוון שוויטמין A משפר את יכולת ראיית הלילה, נהוג להגיד על גזרים שהם טובים לעיניים. הגזר עשיר גם בסיבים תזונתיים, אנטיאוקסידנטים ומינרלים, והוא מאכל בסיסי. צריכה מוגדלת של בטא קרוטן עלולה לגרום לעור לקבל גוון כתום-צהבהב, הדבר מיוחס בעיקר לגזרים אך נכון לגבי כל מאכל עשיר בבטא קרוטן.

שימוש למאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכן גזר בשוק

האדם אוכל את שורש הגזר, בעל הערך התזונתי הרב‏[2]. עלי הגזר גם הם טובים למאכל, אם כי ברוב התרבויות לא נהוג להשתמש בהם.

הגזר נאכל במגוון דרכים. ניתן לאוכלו כשהוא טרי. מכיוון שרק 3% מהבטא קרוטן בגזרים טריים נספג בתהליך העיכול, ניתן להעלות את הכמות הנספגת ל-39% על ידי מעיכה, כתישה, בישול או הוספת שמן בישול. הגזרים מעובדים על ידי קציצה, טיגון, אידוי או בישול כחלק ממרק או נזיד. לאחר הבישול הגזר מתרכך, ומשמש גם כמזון לתינוקות. גזר מגורד משמש להכנת עוגות ורפרפות (פודינג). יחד עם בצל וסלרי, גזר הוא המרכיב העיקרי במירפואה הצרפתי, להכנת מרקי בשר שונים. נמצא כי תרכובות מסיסות בשמן בגזר מעכבות את תהליך החמצון של שמן לטיגון[3]

הגזר בחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקלאות מגדלים את הגזר מזרעים. זרע הגזר נובט בתחילת החורף, ובעונת הגשמים הראשונה מפתח שושנת עלים ושורש עמוק. את השורש המיועד למאכל אוספים בשנה הראשונה לגידולו, בשנה השנייה מפתח צמח הגזר תפרחת ומייצר את הזרעים‏[2]. אנשים רבים מגדלים את הגזר שנחשב קל לגידול בביתם, בגינה האורגנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גזר בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Malgorzata Baranska and Hartwig Schulz Spatial tissue distribution of polyacetylenes in carrot root, Analyst, 2005, 130, 855 - 859
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
  3. ^ Pokorny, Jan. "Substrate influence on the frying process." Grasas y aceites 49.3-4 (1998): 265-270.