גזר
 גזר |
|
|---|---|
 גזרים בצבעים שונים |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סוככאים |
| משפחה: | סוככיים |
| סוג: | גזר |
| מין: | גזר הגינה |
| תת־מין: | sativus |
| שם מדעי | |
 Daucus Carota sativus(ליניאוס) |
|
ערך זה עוסק בירק גזר תרבותי. אם התכוונתם למשמעויות נוספות למילה "גזר", ראו גזר (פירושונים).
גזר (שם מדעי: Daucus Carota sativus) הוא ירק שורשי, תת-מין של גזר הגינה ממשפחת הסוככיים, אשר מאופיין בצבעו הנע בין כתום עז ללבן, וכן במרקמו הקשה והפריך, ובערכו התזונתי הרב.
אבותיו הפראיים של הגזר באים ככל הנראה מאפגניסטן, שהיא עדיין המרכז לסוגים השונים של הגזר. לגזר התרבותי יש קרוב-משפחה בשם גזר קיפח. גזרים תרבותיים הופכים במהרה לאב קדמון משותף הפראי שלהם לאחר שהם נותנים זרע.
תוכן עניינים |
מבנה [עריכה]
בחתך רוחב של הגזר, ניתן לראות שני אזורים: קליפה רכה יחסית המכילה בקרבה את רוב חומרי התשמורת, וליבה בה עוברים צינורות העצה (במרכז) והשיפה (בהיקף) שהיא חלק עצי וקשה יותר, הדל יחסית ברכיבים תזונתיים [1].
בפרח של הגזר ישנם חמישה עלי כותרת מופרדים בצבע לבן-צהבהב וחמשה אבקנים. הפרחים מושכים חרקים שמעבירים את הזרעים ובכך מסיעים בתהליך ההאבקה של הגזר[2].
ערכים תזונתיים [עריכה]
| גזר גינה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |||||||||||||
| קלוריות | 40 קק"ל | ||||||||||||
|
|||||||||||||
|
|||||||||||||
|
|||||||||||||
הגזר עשיר בבטא קרוטן, חומר המשמש ליצירת ויטמין A, והמעניק לגזר את צבעו הכתום. 100 גרם גזר מכילים כ-8 מ"ג בטא קרוטן, המספקים את רוב התצרוכת היומית המומלצת לאדם של ויטמין זה. מכיוון שוויטמין A משפר את יכולת ראיית הלילה, נהוג להגיד על גזרים שהם טובים לעיניים. הגזר עשיר גם בסיבים תזונתיים, אנטיאוקסידנטים ומינרלים, והוא מאכל בסיסי. צריכה מוגדלת של בטא קרוטן עלולה לגרום לעור לקבל גוון כתום-צהבהב, הדבר מיוחס בעיקר לגזרים אך נכון לגבי כל מאכל עשיר בבטא קרוטן.
שימוש למאכל [עריכה]
האדם אוכל את שורש הגזר, בעל הערך התזונתי הרב[2]. עלי הגזר גם הם טובים למאכל, אם כי ברוב התרבויות לא נהוג להשתמש בהם.
הגזר נאכל במגוון דרכים. ניתן לאוכלו כשהוא טרי. מכיוון שרק 3% מהבטא קרוטן בגזרים טריים נספג בתהליך העיכול, ניתן להעלות את הכמות הנספגת ל-39% על ידי מעיכה, כתישה, בישול או הוספת שמן בישול. הגזרים מעובדים על ידי קציצה, טיגון, אידוי או בישול כחלק ממרק או נזיד. לאחר הבישול הגזר מתרכך, ומשמש גם כמזון לתינוקות. גזר מגורד משמש להכנת עוגות ורפרפות (פודינג). יחד עם בצל וסלרי, גזר הוא המרכיב העיקרי במירפואה הצרפתי, להכנת מרקי בשר שונים.
הגזר בחקלאות [עריכה]
בחקלאות מגדלים את הגזר מזרעים. זרע הגזר נובט בתחילת החורף, ובעונת הגשמים הראשונה מפתח שושנת עלים ושורש עמוק. את השורש המיועד למאכל אוספים בשנה הראשונה לגידולו, בשנה השנייה מפתח צמח הגזר תפרחת ומייצר את הזרעים[2]. אנשים רבים מגדלים את הגזר שנחשב קל לגידול בביתם, בגינה האורגנית.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- גזר, מלך הבריאות
- גזר, באתר "מבשלים"
- מידע על גזר, באתר USDA (באנגלית)
- מוזיאון הגזר (באנגלית)
- על גזר באתר "חוקרים חקלאות"
- גידול גזר בבלוגינון
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Malgorzata Baranska and Hartwig Schulz Spatial tissue distribution of polyacetylenes in carrot root, Analyst, 2005, 130, 855 - 859
- ^ 2.0 2.1 2.2 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
