יהלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהלום
Brillanten.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי פחמן, C
מערך קריסטלוגרפי איזומטרי
צורת הגביש צורות איזומטריות קוביות ואוקטהדרונים, קיימים גבישים תאומים
צבע משתנה. צהוב, חום או אפור חיוורים. כמו כן: לבן, כחול, שחור, אדמדם, ירקרק וחסר צבע.
ברק קריסטלי
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה בגבישים טבעיים
פצילות מושלמת בארבעה כיוונים, תוך כדי יצירת אוקטהדרון
שבירה דמוי קונכייה
קשיות 10 בסולם מוס
משקל סגולי 3.516 - 3.525 ג'/סמ"ק
מקדם שבירה 2.418
שרטוט לבן
מינרלים נלווים מינרלים הנוצרים בסלע הקימברליט שהוא אולטרה מפי (ברזל ומגנזיום), בעיקר אוליבין

יהלום הוא מינרל קשה המורכב מפחמן בלבד. גביש היהלום שייך למערכת הקובייתית ומופיע בטבע כתמניון או כקובייה. היהלום הוא אחד האלוטרופים של פחמן. אלוטרופ ידוע אחר הוא גרפיט. יהלום נקי ומושלם הוא חסר צבע, אולם זיהומים שונים (בעיקר חנקן) ופגמים במבנה הגבישי עשויים להביא לצבעים שונים: חום, צהוב, אדום ועוד. מחירי היהלומים הגולמיים נקבעים לפי גודלם, צבעם ונקיונם. מחירם של יהלומים מלוטשים נקבע גם לפי איכות הליטוש.

היהלום הוא הקשה והמבריק שבמינרלים: דרגת הקושי שלו היא 10 - דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. היהלום נחשב לאוצר טבע והוא ראש וראשון בין אבני החן. למרות השימושים הרבים של היהלום בתעשייה הוא מוכר בעיקר בשל השיבוץ שלו בתכשיטים.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרפיט (מימין) ויהלום (משמאל). למרות שהם בנויים מאותו היסוד, המבנה הסריגי שלהם שונה, דבר המשפיע רבות על תכונותיהם.

בדומה לגרפיט, היהלום בנוי יסוד יחיד, פחמן, אך צורות הגביש של שני חומרים אלו שונות מאוד זו מזו. התופעה מכונה פולימורפיזם (רב צורתיות) והיא תכונתה של תרכובת כימית קבועה להופיע בכמה צורות גבישיות.

היהלום הוא סריג אטומרי. אטומי הפחמן בגבישו מסודרים כך שכל אטום יוצר קשרים קוולנטיים עם ארבעה אטומים נוספים הנמצאים בקרבתו כך שסביב כל אטום נוצר מבנה של ארבעה אטומי פחמן המסודרים בקדקודיו של ארבעון (טטרהדר). מבנה זה הוא יציב ביותר (בעל רמה אנרגטית נמוכה), מפני שזוגות האלקטרונים המעורבים בקשרים הקוולנטיים המושלמים מרוחקים זה מזה במידה המרבית. יציבותו של המבנה היא המעניקה ליהלום את חוזקו וקשיותו.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהלום נוצר בעומק האדמה בעומקים של כ-150 ועד 250 קילומטרים ובטמפרטורות של כ-1,000 - 1,200 מעלות צלזיוס. תנאים אלו שוררים במעטפת כדור הארץ מתחת ליבשות העתיקות ביותר, כמו למשל בדרום אפריקה, סיביר, מערב קנדה או ברזיל. ככל הנראה נוצרים היהלומים ממאגמות עשירות בפחמה (קרבונט). לאחר יצירתם עשויים היהלומים לשהות זמן רב במעטפת עד אשר הם מועלים אל פני השטח על ידי התפרצויות של מאגמה הנקראת קימברליט. עם התבלות הקימברליט, נודדים היהלומים בנחלים ויוצרים לעתים מרבצים משניים בתוך הסחף. כיום מופקים רוב היהלומים ישירות מכריית הקימברליט.

ניתן לייצר יהלומים במעבדה בלחצים גבוהים המתאימים לשדה היציבות של היהלום. ניתן גם ליצור יהלומים בלחץ נמוך (פחות מלחץ אטמוספירי) בסביבה עתירת מימן. יהלומים שנוצרו בתנאי מעבדה מכונים "יהלומים סינתטיים", בניגוד ליהלומים שנוצרו באופן טבעי המכונים "יהלומים טבעיים". מחירו של יהלום סינתטי עשוי להיות נמוך פי מאה ויותר מזה של יהלום טבעי, כאשר שניהם בעלי גודל, צורה וצבע זהים.

איכות היהלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהלום לא מלוטש

מדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין סטנדרט בינלאומי אחיד ומוחלט בקביעת איכות היהלום והיא כרוכה בבדיקות שרובן נעשות על ידי בני אדם ותוצאתן תלויה במידה רבה במומחיות שלהם. זוהי אחת הסיבות שבגינה ענף היהלומים העולמי מתקשה מאוד ביצירת תקן אחיד להערכת יהלומים. ישנן כמה מעבדות גמולוגיות מובילות בעולם המתעדות יהלומים אך המעבדה הנחשבת לנוקשה וליוקרתית ביותר בעולם היא המעבדה הגמולוגית האמריקנית - GIA.

צלילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הצלילות של היהלום, המכונה בעגה המסחרית ניקיון, מתייחסת לפגמים ולתכלילים של היהלום - בתוכו ועל שטח פניו. ציון הצלילות של היהלום יקבע לפי סוג התכלילים או הפגמים, הגודל שלהם, מיקומם, נראותם לעין וכדומה. זהו הסולם ההיררכי בו משתמשת המעבדה האמריקנית GIA:

  • FL (ללא תכלילים ופגמים) - יהלום ללא תכלילים או פגמים פנימיים או חיצוניים הנראים לעין של גמולוג מומחה בשימוש בהגדלה של פי 10.
  • IF (ללא תכלילים) - יהלום ללא תכלילים אלא רק פגמים הנראים לעין של גמולוג מומחה בשימוש בהגדלה של פי 10.
  • VVS1 (תכלילים מאוד מאוד קטנים) תכלילים זעירים שגם גמולוג מומחה מתקשה לראות בהגדלה של פי 10. דרגה 1.
  • VVS2 (תכלילים מאוד מאוד קטנים) - תכלילים זעירים שגם גמולוג מומחה מתקשה לראות בהגדלה של פי 10. דרגה 2.
  • VS1 (תכלילים מאוד קטנים) - תכלילים קטנים מאוד שחלקם יהיו קשים להבחנה גם על ידי גמולוג מומחה בשימוש בהגדלה של פי 10. דרגה 1.
  • VS2 (תכלילים מאוד קטנים) - תכלילים קטנים מאוד שחלקם יהיו קשים להבחנה גם על ידי גמולוג מומחה בשימוש בהגדלה של פי 10. דרגה 2.
  • SI1 (תכלילים נראים) - תכלילים קטנים שגמולוג מומחה מבחין בהם ללא קושי בהגדלה של פי 10. דרגה 1.
  • SI2 (תכלילים נראים) - תכלילים קטנים שגמולוג מומחה מבחין בהם ללא קושי בהגדלה של פי 10. דרגה 2.
  • I1 (הרבה תכלילים) - תכלילים נראים לעין בקלות בהגדלה של פי 10 ולעתים גם ללא הגדלה. פגמים אלה עשויים להשפיע על הניצוץ והשקיפות של היהלום. דרגה 1.
  • I2 (הרבה תכלילים) - תכלילים נראים לעין בקלות בהגדלה של פי 10 ולעתים גם ללא הגדלה. פגמים אלה עשויים להשפיע על הניצוץ והשקיפות של היהלום. דרגה 2.
  • I3 (הרבה תכלילים) - תכלילים נראים לעין בקלות בהגדלה של פי 10 ולעתים גם ללא הגדלה. פגמים אלה עשויים להשפיע על הניצוץ והשקיפות של היהלום. דרגה 3.

צבע יהלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את היהלומים לשתי קבוצות עיקריות - יהלומים לבנים ויהלומים צבעוניים, כאשר קיימים סולמות נפרדים עבור דירוג הצבע של יהלומים לבנים ודירוג הצבע של יהלומים צבעוניים.

דירוג צבעם של יהלומים לבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע היהלום מדורג על ידי סולם ערכים הנע בין האות D לאות Z (אותיות האלף-בית האנגלי). האות D מסמנת יהלום חסר צבע לחלוטין וככל שעולים במדרג האותיות צבע היהלום הוא יותר ויותר צהבהב. האות Z מסמלת יהלומים צהובים מאוד שעדיין אינם נחשבים ליהלומים צבעוניים. על פי רוב, יהלומים אלה אינם סחירים במיוחד ומחירם זול.

חשוב לציין כי ההבדלים בין רמת צבע יהלום אחת לזו שאחריה או לפניה הם כה מזעריים עד כדי שגם מומחה בתחום יכול להתקשות בזיהוי הצבע המדויק ללא עזרים מקצועיים כמו תאורה מתאימה, נייר צבע וכדומה. העובדה מתעצמת במקרים בהם היהלום משובץ כבר בתכשיט. הצהבהבות של היהלום מתחילה להיראות לעין בצבעים H-I וגם שם מדובר בצהבהבות קלה מאוד ובעיקר במקרים בהם יש יהלום נוסף לבן יותר להשוואה.

דירוג צבעם של יהלומים צבעוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעם של יהלומים צבעוניים, או בשמם המסחרי "Fancy color diamonds", נמדד באופן שונה לחלוטין כאשר הקריטריון החשוב ביותר הוא עוצמת הצבע של היהלום. קביעת הצבע של היהלום מתחשבת בשלושה פרמטרים עיקריים - גוון (ישנם 27 גוונים שונים), בהירות/כהות הצבע והעומק של הצבע.

גוון היהלום הצבעוני: ישנה טבלה של 27 גוונים שונים אליהם ניתן לסווג את היהלום. במקרים בהם יש ליהלום שני גוונים ניכרים לעין, מחליטים מהו הגוון הדומיננטי יותר ומציינים אותו ראשון בתעודה הגמולוגית.

בהירות/כהות לצד עומק הצבע של היהלום: כל יהלום צבעוני יקבל דירוג בהתאם למידת הבהירות או הכהות שלו הנע בין בהיר מאוד לכהה מאוד. לאחר קביעת מידת הבהירות או הכהות של צבע היהלום, הגמולוג המעריך את היהלום יקבע את מידת עומק הצבע שלו והציון ינוע בין חלש לחזק. לאחר שהגמולוג קבע את שני הפרמטרים הללו הוא יצליב ביניהם בגרף של שני פרמטרים (מידת כהות ומידת עומק) ההצלבה בין עומק הצבע של היהלום לבין מידת הבהירות/כהות שלו יקבע את עוצמת הצבע בסולם הדירוג ההיררכי הבא (הדירוג הראשון הוא הכי פחות איכותי והאחרון הוא הכי איכותי):

  1. Fancy Light
  2. Fancy
  3. Fancy Intense
  4. Fancy Dark
  5. Fancy Deep
  6. Fancy Vivid

משתנה נוסף המשפיע על קביעת צבע היהלום הוא מידת פיזור הצבע ביהלום ואחידות הצבע שלו.

צבעו הפנימי של היהלום הצבעוני לא בהכרח יחשף לעין ללא ליטוש מתאים. ישנם מלטשים המומחים לליטוש יהלומים צבעוניים וכל עבודתם היא לחשוף את הצבע הפנימי של היהלום על ידי ליטוש נכון שלו.

ליטוש יהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המולה היא שולחן העבודה של הלוטש. על המולה מורכב האופן והלוטש מניח את הדופ אליו מודבק יהלום הגלם. עבודת הלוטש נמשכת מספר שעות ואפילו ימים - תלוי בגודל הגלם שעליו ללטוש. עבודת הליטוש הינה עתיקת יומין ושיטת הליטוש לא השתנתה מהמאה הקודמת. יחד עם זאת, הטכנולוגיה של הליטוש התקדמה לאין שיעור במהלך 30 השנה האחרונות.

כיום, לפני התחלת עבודת הליטוש משתמשים בתוכנות מחשב הקוראות את הגלם ומראות את המודל האידאלי אליו כדאי ללטוש את היהלום. בנוסף, יש היום שימוש במכונות אוטומטיות לליטוש של יהלומים לבנים קטנים.

בתחום היהלומים הצבעוניים (Fancy Color), עדיין עבודת הלוטש הינה בעלת משמעות והתמחות ייחודית. לכן, על אף הטכנולוגיות התומכות, עבודת הלוטש היא החשובה והקובעת.

בעבר, מדינת ישראל הייתה אחת מבין מרכזי ליטוש היהלומים החשובים בעולם אך בעשורים האחרונים היא איבדה ממעמדה כאשר מירב היצור עבר למזרח, בעיקר להודו וסין בהן שכר העבודה נמוך בצורה משמעותית.

ליטוש יהלומים לבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיכות הליטוש של היהלום יש השפעה ישירה על מראהו ועל מחירו. יהלום גולמי הוא חסר חיים ואינו מנצנץ ורק ליטוש נכון שלו ממצה את יכולתו להחזיר אור. בעשורים האחרונים החלו ללטש את כל היהלומים העגולים בצורת ליטוש מודרנית בעלת כללים מאוד ברורים של מספר פאות ביהלום והפרופורציה ביניהם, פרופורציה נכונה בין קוטר היהלום לגובה שלו ועוד. הסיבה לשינוי הייתה התקדמות טכנולוגית שאיפשרה הבנה עמוקה יותר מהי הדרך המיטבית לגרום לקרני האור להישאר זמן ארוך יותר בתוך היהלום ולהגביר כך את האור שהוא מפיק. הסטנדרטים המודרניים לליטוש יהלומים מבוססים במידה רבה על פיתוחיו של מרסל טולקובסקי בתחילת המאה ה-20.

בדומה לשאר מאפייני היהלומים, אין סטנדרט בינלאומי אחיד לליטוש יהלומים, אך באופן יחסי זהו הקריטריון הכי מדעי בטבעו וההבדלים בין הסטנדרטים השונים לחיתוך המודרני הם קטנים יחסית. בתעודה הגמולוגית של יהלום ציון החיתוך מורכב משלושה תת-פרמטרים שונים - ליטוש, פוליש וסימטריה.

ליטוש יהלומים צבעוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מיהלומים לבנים בהם מטרת הליטוש היא למקסם את יכולת החזרת האור של היהלום, המטרה בליטוש יהלומים צבעוניים היא למקסם את הצבע של היהלום ולתת לו עוצמה יתרה. ההתמחות בליטוש יהלומים צבעוניים היא התמחות מיוחדת ומצריכה מיומנות גבוהה מאוד. בשונה מחיתוך עגול של יהלומים לבנים הממקסם את פוטנציאל היהלום, ביהלומים צבעוניים כמעט ואין מלטשים יהלומים עגולים מכיוון שזוהי אינה צורה הממקסמת את הצבע של היהלום. מסיבה זו נהוג ללטש את היהלום לצורות שונות כמו טיפה, רדיאנט, לב, אמרלד, מרקיזה ועוד בעיקר על פי האופנה הנוכחית וטעם הקהל. שיקול משמעותי מאוד בהחלטה לגבי צורת היהלום המלוטש היא שמירה על משקל מקסימלי של היהלום לאחר ליטושו. השיקול האחרון הוא, כאמור, מיצוי יכולת הצבע של היהלום ועוצמתו.

פלורוסנט היהלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדד נוסף המשפיע על מחירו של יהלום ואיכותו הנתפסת הוא מדד הפלורוסנט ביהלום. יהלומים רבים מקרינים אור כחלחל כאשר מניחים אותם תחת נורת UV (המפיצה קרני אולטרה סגול). עבור יהלומים חסרי צבע, פלורוסנט גבוה נחשב כדבר היוצר חלביות במראה שלהם ולכן מוזיל אותם. עבור יהלומים צהבהבים, פלורוסנט גבוה הוא דבר חיובי מכיוון שהוא מלבין אותם. ישנן לא מעט ביקורות על השימוש במדד הפלורוסנט בתמחור היהלום ויש לא מעט טענות כי פלורוסנט ביהלום לא משפיע על המראה שלו. כך או כך, מדובר בקריטריון המשפיע על מחיר היהלום, בייחוד בטווחי המשקל הגבוהים יותר, ולכן יש להיות מודעים אליו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהלום מוזכר כבר בתנ"ך (המאה ה-14 לפנה"ס לפי המסורת), כאחת מאבני החן המשובצות בחשן.

במאה ה-9 לפנה"ס היו היהלומים כבר ידועים בהודו, ובמשך זמן רב הובאו ממנה לכל חלקי העולם של אז בדרך היבשה בידי סוחרים פרסים וערבים. מסמכים שהתגלו בהודו מלמדים על כריה של האבן ועל גביית מסים על יהלומים מהמאה הרביעית לפנה"ס. האזכור הקדום ביותר של יהלומים באירופה הוא בכתבי מרקוס מאניליוס במאה הראשונה לספירה "היהלום, אבן שגודלה כנקודה, יקרה יותר מזהב". גם פליניוס הזקן מזכיר את האבן בספרו תולדות הטבע, מזהה את המבנה האוקטאדרי של הגביש ומתאר את קשיותו כך: "היהלום, שיא העושר והמותרות, שאינו נשבר מאף עצם אחר ואי אפשר להתגבר על קשיותו, נשבר לרסיסים באמצעות דם של תיש". עד למאה ה-15 לא היו ידועות טכניקות לליטוש וחיתוך יהלומים ולכן לא שימשו לתכשיטים אלא כאביזר פולחני או מיסטי. במאה ה-15 כאשר פותח ליטוש היהלומים בוונציה החלו הנשים להתקשט בהם, תחילה בצרפת ואחר כך בכל ארצות אירופה. יהלום מלוטש שובץ לראשונה בטבעת אירוסין שניתנה למארי, דוכסית בורגונדיה מידי מקסימיליאן הראשון.

כבר בראשית המאה ה-18 קנו היהודים כ-80% מכל היהלומים שהביאה חברת הודו המזרחית. רוב סוחרי היהלומים בלונדון בסוף המאה ה-18 היו יהודים. עמדה זו הביאה גם לעליית חלקם של יהודים בליטוש היהלומים.

כריית יהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנאים המתאימים להיווצרות יהלומים מתקיימים רק עמוק בבטן האדמה. על-כן, יהלומים נדירים מאוד על פי השטח. את היהלומים כורים במכרות בבטן האדמה או מסננים מתוך נהרות ומניפות סחף. מרבית היהלומים הנסחרים בעולם מגיעים מאפריקה (בוצואנה, סיירה לאון, דרום אפריקה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו וכו'), אך כמויות מכובדות נכרות גם ברוסיה ובאוסטרליה.

בשנת 1999 הוקמה בישראל חברת "שפע ימים" שקיבלה רישיונות מהממונה על המכרות במשרד האנרגיה והמים לחיפושי יהלומים ואבני חן באזור עמק זבולון, עמק יזרעאל ורכס הכרמל. לפי דיווחיה‏[1] נמצאו 77 יהלומים וכן מספר רב של אבני ספיר ורובי. כמו כן דווח כי בעזרת חברת דה בירס נמצא סלע המקור של יהלומים - הקימברליט - ברכס הכרמל, עם אלפי מינרלים אינדיקאטורים כמו גארנט (פירופ) ספינל ואילמניט, ואף מינרל נדיר בשם מואסניט.

יהלומי דמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות גברה המודעות לתופעה הנקראת "יהלומי דמים" או "יהלומי סכסוך" שמשמעותם היא יהלומים שנכרים באופן לא חוקי על ידי כוחות מורדים במדינות שונות באפריקה (סיירה לאון וליבריה למשל) ומשמשים למימון פעילותם. הדרך להשגת היהלומים הללו על ידי הכוחות השונים מלווה ברציחות אכזריות, בניצול האוכלוסייה המקומית ובעבדות. על מנת להקטין את ממדי התופעה דורשת ישראל וכמוה גם מדינות מערביות אחרות בעולם תעודות המוכיחות שהיהלומים אינם "יהלומי דם". דרישה זו אכן מקשה על מכירת יהלומים מסוג זה, אך אינה מונעת את התופעה לחלוטין. נכון להיום טרם נמצא פתרון מניח את הדעת לתופעה. תהליך קימברלי הוא פורום בינלאומי המאגד ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים וגופים שונים בענף היהלומים. התהליך החל לפעול ב-2003 במטרה להסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, ומונעת מסחר ב"יהלומי דם". התהליך החל בסדרת מפגשים בעיר קימברלי שבדרום אפריקה כיוזמה של ממשלות דרום אפריקה, נמיביה ובוצואנה שמטרתה לתעד את התנועה של יהלומי גלם בעולם.

שימושי היהלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק כ-20% מן היהלומים הגולמיים מתאימים לשיבוץ בעדיים ותכשיטים. ליתר יש שימוש תעשייתי, בעיקר כלהבים ושימות לחיתוך חומרים קשים.

ליהלום היה תפקיד, כאחת מאבני החשן, בבגדי הכהן הגדול בבית המקדש ועליו היה כתוב שמו של שבט זבולון.

בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד יהלום הוא אבן ההולדת של חודש אפריל. מלך תאילנד, פומיפון אדוניאדט הוא גם בעליו של היהלום המלוטש הגדול בעולם, במשקל 545.67 קראט, אשר ניתן לו לציון יובל להכתרתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצגת למשקיעים, מאיה - אתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב