יהלום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במינרל יהלום. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יהלום (פירושונים).
| יהלום | |
|---|---|
 |
|
| תכונות המינרל | |
| הרכב כימי | פחמן , C |
| מערך קריסטלוגרפי | איזומטרי |
| צורת הגביש | צורות איזומטריות קוביות ואוקטהדרונים. קיימים גבישים תאומים. |
| צבע | משתנה. צהוב, חום או אפור חיוורים. כמו כן לבן, כחול, שחור, אדמדם, ירקרק וחסר צבע. |
| ברק | שמנוני. |
| שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה בגבישים טבעיים. |
| פצילות | מושלמת בארבעה כיוונים, תוך כדי יצירת אוקטהדרון. |
| שבירה | דמוי קונכייה |
| קשיות | 10 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.516 - 3.525 ג'/סמ"ק |
| שרטוט | לבן |
| מינרלים נלווים | מינרלים הנוצרים בסלע הקימברליט שהוא אולטרה מפי (ברזל ומגנזיום) בעיקר אוליבין. |
יהלום הוא מינרל קשה המורכב מפחמן בלבד. גביש היהלום שייך למערכה הקובית ומופיע בטבע כתמניון או כקובייה. היהלום הוא אחד הפולימורפים של פחמן. פולימורפ ידוע אחר הוא גרפיט. יהלום נקי ומושלם הוא חסר צבע, אולם זיהומים שונים (בעיקר חנקן) ופגמים במבנה הגבישי עשויים להביא לצבעים שונים: חום, צהוב, אדום ועוד. מחירי היהלומים הגולמיים נקבעים לפי גודלם, צבעם ונקיונם. מחירם של יהלומים מלוטשים נקבע גם לפי איכות הליטוש.
היהלום הוא הקשה והמבריק שבמינרלים: דרגת הקושי שלו היא 10 - דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. היהלום נחשב לאוצר טבע והוא ראש וראשון בין אבני החן. למרות השימושים הרבים של היהלום בתעשייה הוא מוכר בעיקר בשל השיבוץ שלו בתכשיטים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה
יהלום וגרפיט בנויים מאותו יסוד, פחמן בלבד, אך צורות הגביש שלהם שונות מאוד זו מזו. התופעה מכונה פולימורפיזם (רב צורתיות) והיא תכונתה של תרכובת כימית קבועה להופיע בכמה צורות גבישיות.
היהלום הוא סריג אטומרי, אטומי הפחמן בגבישו מסודרים כך שכל אטום יוצר קשרים קוולנטיים עם ארבעה אטומים נוספים הנמצאים בקירבתו כך שסביב כל אטום נוצר מבנה של ארבעה אטומי פחמן המסודרים בקדקודיו של ארבעון (טטרהדר). מבנה זה הוא יציב ביותר (בעל רמה אנרגטית נמוכה), מפני שזוגות האלקטרונים המעורבים בקשרים הקוולנטיים המושלמים מרוחקים זה מזה במידה המרבית. יציבותו של המבנה היא המעניקה ליהלום את חוזקו וקשיותו.
[עריכה] היווצרות
היהלום נוצר בעומק האדמה בעומקים של כ-150 ועד 250 קילומטרים ובטמפרטורות של כ-1000-1200° צלזיוס. תנאים אלו שוררים במעטפת כדור הארץ מתחת ליבשות העתיקות ביותר, כמו למשל בדרום אפריקה, סיביר, מערב קנדה או ברזיל. ככל הנראה נוצרים היהלומים ממאגמות עשירות בפחמה (קרבונט). לאחר יצירתם עשויים היהלומים לשהות זמן רב במעטפת עד אשר הם מועלים אל פני השטח על ידי התפרצויות של מאגמה הנקראת קימברליט. עם התבלות הקימברליט, נודדים היהלומים בנחלים ויוצרים לעתים מרבצים משניים בתוך הסחף. כיום מופקים רוב היהלומים ישירות מכריית הקימברליט.
ניתן לייצר יהלומים במעבדה בלחצים גבוהים המתאימים לשדה היציבות של היהלום. ניתן גם ליצור יהלומים בלחץ נמוך (פחות מלחץ אטמוספירי) בסביבה עתירת מימן. יהלומים שנוצרו בתנאי מעבדה מכונים "יהלומים סינתטיים", בניגוד ליהלומים הנוצרו באופן טבעי המכונים "יהלומים טבעיים". מחירו של יהלום סינתטי עשוי להיות נמוך פי מאה ויותר מזה של יהלום טבעי, כאשר שניהם בעלי גודל, צורה וצבע זהים.
[עריכה] איכות היהלום
[עריכה] מדידה
משקלם של יהלומים נמדד ביחידות של קרט שהוא 1/5 הגרם. התפוקה העולמית של היהלומים הגיעה בראשית שנות ה-90 לכ– 100 מיליון קרט בשנה.
משקלו של היהלום הגדול בעולם, ה"קולינן", אשר שייך למשפחת המלוכה הבריטית, היה 3,106 קרט שהם 621 גרם.
[עריכה] צלילות
רמת הצלילות של היהלום קובעת אם היהלום פגום או צלול מבפנים. הרמות מסודרות מהרמה הגבוהה (צלול ביותר) לנמוכה:
- Clarity (צלול) - רמת הצלילות הגבוהה ביותר, היהלום ללא פגמים חיצוניים ופנימיים כלל גם תחת מיקרוסקופ.
- FL (ללא פגם) - ללא פגם מבפנים או מבחוץ שניתן לראות מתחת להגדלה של X10 ואף יותר.
- IF (ללא פגם פנימי) - היהלום מכיל פגם חיצוני שקשה לראותו מתחת להגדלה של 10X שניתן להסירו על ידי ליטוש.
- VVS1 (פגמים מאוד מאוד קטנים) - פגמים חיצוניים ופנימים שקשה מאוד לראותם מתחת להגדלה של X10.
- VVS2 (פגמים מאוד מאוד קטנים) - פגמים חיצוניים ופנימים שקשה לראותם מתחת להגדלה של X10.
- VS1 (פגמים מאוד קטנים) - הרבה פגמים חיצוניים ופנימיים שקשה לראותם מתחת להגדלה של X10.
- VS2 (פגמים מאוד קטנים) - הרבה מאוד פגמים חיצוניים ופנימיים שקשה לראותם מתחת להגדלה של X10.
- SI1 (פגמים נראים) - הרבה פגמים חיצוניים ופנימיים הנראים על ידי עין בלתי מזוינת.
- SI2 (הרבה פגמים נראים) - הרבה מאוד פגמים חיצוניים ופנימיים הנראים על ידי עין בלתי מזוינת.
- I1 (פגום) - יהלום פגום מבפנים ומבחוץ בפגמים הבולטים לעין בלתי מזוינת.
- I2 (פגום מאוד) - יהלום פגום מאוד מבפנים ומבחוץ פגמים הבולטים לעין בלתי מזוינת.
- I3 (פגום מאוד מאוד) - רמת הצלילות הנמוכה ביותר בה היהלום פגום לחלוטין וכל פגמיו בולטים לעין בלתי מזוינת.
[עריכה] צבע
נמדד מצבע D ועד Z (לפי ה- ABC), כאשר D הוא הצבע האיכותי ביותר ואילו Z הכי פחות איכותי.
[עריכה] ליטוש
היהלומים נמצאים בטבע בכל הצורות והגדלים, אך לפני שמלטשים אותם אין הם מבהיקים וזוהרים כלל. כיום נכרים בעיקר יהלומים קטנים ובינוניים ואילו הגדולים נדירים ביותר. את היהלומים הבלתי מעובדים ממיינים על פי גודלם, צבעם וזוהרם. לאחר המיון הם נשלחים לעיבוד במרכזי הליטוש הגדולים בעולם, שבישראל נמצא אחד החשובים שבהם.
ניסור היהלום נעשה בדסקית קטנה של ארד זרחן, אשר סובבת במהירות של 5,000 סיבובים בדקה ומנסרת את היהלום בהדרגה. היהלום הוא חומר כל כך קשה עד שחיתוכו אפשרי אך ורק באמצעות יהלום אחר, לכן מושחים את שפת הדסקית בתערובת של שמן זית ואבקת יהלומים. היהלום הגולמי, הבלתי מעובד, מאבד כ 66% - 50% ממשקלו בתהליך החיתוך והליטוש.
ישנן רמות ליטוש שונות אשר קובעת את איכות היהלום. לדוגמה ליטוש יהלום לצורה עגולה הוא יותר קשה מליטוש יהלום לצורה מרובעת.
[עריכה] גילוי היהלום
כבר במאה ה-9 לפנה"ס היו היהלומים ידועים בהודו, ובמשך זמן רב הובאו ממנה לכל חלקי העולם של אז. לאירופה הגיעו היהלומים בימי הביניים ובמאה ה-15 החלו הנשים להתקשט בהם, תחילה בצרפת ואחר כך בכל ארצות אירופה.
[עריכה] כריית יהלומים
התנאים המתאימים להווצרות יהלומים מתקיימים רק עמוק בבטן האדמה. על-כן, יהלומים נדירים מאוד על פי השטח. את היהלומים כורים במכרות בבטן האדמה או מסננים מתוך נהרות ואזורי סחף. מרבית היהלומים הנסחרים בעולם מגיעים מאפריקה (בוצואנה, סיירה לאון, דרום אפריקה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו וכו'), אך כמויות מכובדות נכרות גם ברוסיה ובאוסטרליה. בשנים האחרונות גברה המודעות לתופעה הנקראת "יהלומי דם" או "יהלומי סכסוך" שמשמעותם היא יהלומים שנכרים באופן לא חוקי על ידי כוחות מורדים במדינות שונות באפריקה (סיירה לאון וליבריה למשל) ומשמשים למימון פעילותם. הדרך להשגת היהלומים הללו על ידי הכוחות השונים מלווה ברציחות אכזריות, בניצול האוכלוסייה המקומית ובעבדות. על מנת להקטין את ממדי התופעה דורשת ישראל וכמוה גם מדינות מערביות אחרות בעולם תעודות המוכיחות שהיהלומים אינם "יהלומי דם". דרישה זו אכן מקשה על מכירת יהלומים מסוג זה, אך אינה מונעת את התופעה לחלוטין. נכון להיום טרם נמצא פתרון מניח את הדעת לתופעה ואנשים רבים בעולם המערבי פשוט נמנעים מקניית יהלומים לחלוטין.
[עריכה] שימושי היהלום
רק כ-20% מן היהלומים הגולמיים מתאימים לשיבוץ בעדיים ותכשיטים. ליתר יש שימוש תעשייתי, בעיקר כלהבים ושימות לחיתוך חומרים קשים.
בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד יהלום הוא אבן ההולדת של חודש אפריל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תני גולדשטיין, יהלומים מלאכותיים: איך מזהים את ההבדל?, אתר ynet
- יהלומים, כל מה שרצית לדעת
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
