צלקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צלקת בעור

צלקת היא סימן או מבנה ויזואלי הנוצר כתוצאה מתהליך ביולוגי של ריפוי פצע בעור או בכל רקמת תאים אחרת.

רקמת צלקת איננה זהה לרקמה אותה היא מחליפה, והיא בדרך כלל בעלת איכות תפקודית נמוכה יותר. צלקות בעור למשל פחות חסינות מול קרינה אולטרה-סגולה (UV). בנוסף, בלוטות זיעה, מלנוציטים וזקיקי שיער אינם מתפתחים ברקמה התחליפית. התקפי לב גורמים ליצירת צלקות בשריר הלב, אשר בתורן מביאות להיחלשותו של השריר ולאפשרות לכישלונו (המתבטא באי-ספיקת לב גדשתית). מצד שני, ישנן רקמות תאים המסוגלות להתאחות ללא כל הידרדרות מבנית או תפקודית. רקמת עצמות, למשל, עשויה להיות חזקה יותר מבחינה מבנית לאחר איחוי שבר.

צלקת בעור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלקות בעור נגרמות כאשר השכבה העמוקה העבה של העור, הדרמיס, נפגעת. רוב צלקות העור הן שטחיות והסימן שנשאר הוא קל. האדמומיות הנשארת לאחר ריפוי פצע שטחי איננה נחשבת לצלקת, והיא בדרך כלל נעלמת לאחר שבועות מספר.

על מנת לתקן את הנזק שנגרם, הגוף מניח סיבי קולגן חדשים. תהליך זה מוביל ליצירת צלקת. כיוון שהגוף לא יכול לשחזר את הרקמה כפי שהייתה, הרקמה החדשה תהיה בעלת מרקם ואיכות שונה מהרקמה שמסביב.

צלקות אבנורמליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני סוגים של צלקות הנוצרות כתוצאה מכך שהגוף מייצר עודף קולגן:

  • צלקת היפרטרופית - גוש אדום מוגבה בעור, אשר אינו גדל מעבר לפצע המקורי.
  • צלקת קלואיד - מצב קשה שבו הגוף מייצר קולגן ללא סוף, כשהתוצאה היא גוש גידולי גדול (אך שפיר).

לחלופין, צלקת יכולה להיות בצורת גומחה שקועה בעור. גומחות אלו נוצרות כאשר מבני הייסוד התומכים בעור, כגון רקמות שומן או שריר, אבדו.

הטיפול בצלקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן להיפטר לגמרי מצלקת, היות שתמיד ישארו עקבות במקום. לעומת זאת, ניתן לשפר את המראה של האזור בעזרת מספר סוגים של טיפולים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.