קארל וינטרסברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארל וינטרסברגר
Karl Wintersberger
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוקטובר 1880
אגנפלדן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית, מפלגת העם הלאומית הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קארל וינטרסברגרגרמנית: Karl Wintersberger;‏ 27 באוקטובר 1880, אגנפלדן – 28 באפריל 1970, במברג) היה עורך דין ותובע כללי גרמני. יחד עם יוזף הרטינגר, הוא חקר רציחות שהתרחשו במחנה הריכוז דכאו בשנים 1933–1934 נגד מפקד מחנה הריכוז הילמר ווקרל ואחרים בגין רצח.[1] וינטרסברגר היה חבר במפלגת העם הלאומית לפני 1933 והצטרף למפלגה הנאצית בשנת 1937. שימש כשופט בית המשפט בבמברג ופרש לאחר מלחמת העולם השנייה.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל וינטרסברגר למד בווילהלמסגימנסיה במינכן עד שסיים את בית הספר התיכון בשנת 1900.[2] לאחר מכן קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת מינכן עד 1904.

החקירות במחנה הריכוז דכאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התובע הציבורי הראשון בבית הדין האזורי במינכן, יוזף הרטינגר, החל לחקור את רציחתם של כמה אסירים במחנה הריכוז, כולל רודולף בנאריו, בתחילת 1933. באפריל הוא סגר את החקירה מכיוון שלא הצליח להוכיח שבוצע פשע ולא הרגיש שהוא נתמך במידה מספקת על ידי הממונים עליו.[3] לאחר סדרת מעשי רצח אחרים במחנה הריכוז דכאו, חידש וינטרסברגר, התובע הציבורי הבכיר והממונה על הרטינגר, את החקירה. אלא שחקירותיו הופסקו גם על ידי צוות האס אס במחנה הריכוז, אף שהצליח להוכיח את מעשי הרצח של סבסטיאן נפצגר ואלפרד שטראוס וב-1 ביוני 1922 הגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי במינכן. במקביל הוא הגיש בקשה לצווי מעצר בגלל הסיכון לטשטוש ראיות. תיקי החקירה הגיעו לידי שר הפנים אדולף וגנר, שרשמית היה ממונה על היינריך הימלר, באמצעות שר המשפטים הנס פרנק. וגנר החזיק את התיקים תחת מנעול ומפתח, ההליכים לא נמשכו יותר. ווינטרסברגר הועבר לבמברג במרץ 1934.[4]

לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת השלטון הנאצי עשה קריירה כעורך דין מינהלי והיה לנשיא הסנאט בבית הדין האזורי הגבוה של באמברג. הוא פרש לאחר תום מלחמת העולם השנייה. הוא מת בבמברג בשנת 1970.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alfred Andersch 'revisited': Werkbiographische Studien im Zeichen der Sebald-Debatte. Walter de Gruyter. ISBN 978-3-11-026826-3.
  • Anzeige des Oberstaatsanwalts der Ermordung des RA. Strauß (München), abgedruckt bei: Hans Lamm (Hrsg.): Von Juden in München : ein Gedenkbuch. München : Ner-Tamid-Verl. 1958 S. 339, siehe Alfred Strauß

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Staatsanwalt Karl Wintersberger – pdf
  2. ^ Jahresbericht über das K. Wilhelms-Gymnasium zu München 1899/1900.
  3. ^ Jörg Döring, Markus Joch (Hrsg.): Alfred Andersch 'revisited', S. 96.
  4. ^ Jörg Döring, Markus Joch (Hrsg.): Alfred Andersch 'revisited', S. 97.