קונטמינציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קוֹנְטֶמִינֶצְיָה (אנגלית: Contamination), הוא מונח המתאר זיהום בחומר, אשר נגרם על ידי גורם חיצוני באופן ישיר.

ברפואה, ביולוגיה, כימיה ופיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח קוֹנְטֶמִינֶצְיָה ברפואה מתייחס לתהליך שבו גורם מזהם נכנס לגוף חי, בדרך כלל באופן ישיר לפצע פתוח חיצוני (ללא תהליך סינון סטרילי כלשהו). כמו כן משמש המונח לבדיקות מעבדה ביולוגיות, ובפרט לבדיקת תרבית דם, שבה מנסים לבחון אם יש גורם מזהם בדם, כך שבכניסת גורם מזהם חיצוני לדם (בדרך כלל באי הקפדה על נהלי החשיפה של הבדיקה), תוצאת הבדיקה עלולה להטעות את הרופא, וכתוצאה מכך המטופל יקבל טיפול מוטעה שעלול לעלות לו במחיר בריאותי. בהנדסת מזון, משמש המונח לתיאור נוכחות של רעלנים בתוך המזון. בפיזיקה גרעינית, משמש המונח לתיאור נוכחות של קרינה רדיואקטיבית במידת מה.

שאילת המונח לתחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח קוֹנְטֶמִינֶצְיָה מושאל גם לתחומים אחרים, כמו בלשנות, ששם המונח מתייחס לשפות מסוימות אשר מאבדות את טהרתן הלשונית ו'מזדהמות' כביכול בהשאלת מילים משפות אחרות[1] (לעתים במובן של "תמזיג"[2]). כמו כן מושאל המונח לתחום המשפטים שבה מתאר המונח אופנים העשויים להטות את הדין בעקבות מידע 'מזוהם' המתוייג מראש[3]. גם בספרות והיסטוריה, משמש המונח כעירוב של מספר סיפורים זה בזה והפיכתם לסיפור אחד[4]; לפעמים משמש המונח בספרות במובן של דמויות חיצוניות הבאות לתוך סיפור ומשנות אותו לטוב או לרע[5]. גם בתחום הזיהוי הפלילי משמש המונח לתיאור פריטים 'המזהמים' את אזור החקירה, כמו טביעות אצבע או פריטים בעלי דנ"א שאינם שייכים לביצוע הפלילי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו ויקיפדיה ערך "בניינים בעברית". וגם: בלשנות עברית מהדורות 38-40, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן 1994, עמ' 43. לשוננו כרך 66, ועד הלשון העברית 2004, עמ' 348.
  2. ^ ראו איתן אבניאון, מילה במילה, עמ' 312 ערך מיזוג. ספר אברהם בן שושן, מחקרים בלשון, במקרא, בספרות ובידיעת הארץ, קריית ספר 1984, עמ' 257 "קונטמינציה, כגון ״צביון״ שמשמעותה כיום הושפעה ע״י ״צבע״". גבריאל בירנבאום, לשון המשנה בגניזת קהיר, אקדמיה ללשון העברית, ירושלים 2008, עמ' 141.
  3. ^ ראו כאן לדוגמה
  4. ^ ראו מרק ברגמן, ספרות תנחומא־ילמדנו: תיאור נוסחיה ועיונים בדרכי התהוותם, Gorgias Press LLC‏,‏ 2003, סוף עמ' 175. ראו גם: תרביץ, כרך 1 מהדורה 3, עמ' 330 הערה 78. יהודית דישון, אפולוגיה על ההיסטוריה או מקצועו של ההיסטוריון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005: "מביא הגלוסר את הפסוק ״לכה אתנו והטבנו לך״ (במד׳ י, כט). שבלבך קום עשה - יש כאן קונטמינציה של שני מקראות: ״קום עשה״(דבה״א כב, טז) ו״אשר בלבבך עשה״(דבה״א יז, ב)".
  5. ^ ראו כאן, בסוף עמוד 2.