קוקידיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קוקידיוס (Cocidius) היה אל המלחמה, היערות והציד במיתולוגיה הקלטית.

עם המפגש בין התרבות הקלטית ותרבות האימפריה הרומית זוהה עם האלים מרס וסילוונוס מהמיתולוגיה הרומית.

ייתכן ומקור שמו במילה הקלטית "קוקו" (cocco) שמשמעה "אדום" (ייתכן בשל צבע פסליו) או במילה "קויט" (coit) שמשמעה "יער".

מקומות פולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאנום קוקידיוס (מקדש קוקידיוס) היה ממוקם בסמוך ללשון ים סולווי). כתובות המוקדשות לאל התגלו לכל אורך חומת הדריאנוס וברחבי קמבריה (בעיקר במצודות הרומיות בבירדוסוולד וביקאסל). כתובת שהתגלתה באבצ'סטר מוקדשת לקוקידיוס ורנוסטונוס (Cocidius Vernostonus - קוקידיוס אל עצי הסמבוק).

תיאורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגליף של האל מהמאה הראשונה שהתגלה במצודת צ'סטרז שבחומת האדריאנוס מתארת את קוקידיוס כאדם שזרועותיו פרוסות, המחזיק מגן בידו השמאלית וחרב בידו הימנית. קוקידיוס לובש גלימה, ובחגורתו מוחזק פיגיון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Clare A. Lees, Gillian R. Overing‏, A Place to Believe in: Locating Medieval Landscapes‏, Penn State Press‏, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]