אל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"אל" בכתב עברי עתיק. אותיות השם מורכבת מאותיות "אלף" - שנגזרת משור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור.

אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות אליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת. לעתים קרובות המאמינים משוכנעים שהם יכולים לתקשר עם האל או האלים בדתם, שיכולים להגיב באופן על-טבעי לבקשותיהם, ואף מקיימים כלפי האלים מנהגי פולחן שונים. ניתן לחלק את קבוצת האנשים המאמינים באל למאמינים באל אחד (מונותאיזם) ולמאמינים בריבוי אלים (פוליתאיזם). בדרך כלל מייחסים לאל המונותאיסטי שליטה מוחלטת ביקום, ידיעה של כל המתרחש ביקום וכוח בלתי מוגבל.

השם אל בעברית הוא שם העצם הראשי שמורה על אלוהות, ממנו נגזרו המונחים אלוה ביחיד ואלוהים ברבים, במשמעות של אלים. ביהדות ובאסלאם השם "אלוהים" קיבל משמעות של אל יחיד, והשימוש בלשון רבים הוא לאות כבוד. בקבלה מסמל השם "אל" את מידת החסד והטוב שבאלוהות.‏[1]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגי דעות יהודיים כמהר"ל מפראג טענו כי השם "אל" בא לבטא את עוצמת הבורא, בדומה לשמו של בעל החיים איל המסמל עוצמה, וכפי שעולה מביטויים מקראיים כגון "אֱיָלוּתִי" ('כוחי') ו"אֵילֵי הָאָרֶץ" ('שליטי הארץ') ומן השימוש המקראי בביטוי 'אלהים' בהתייחס לדיינים בשר ודם.

פרופ' משה דוד קאסוטו טען כי השם "אל" נשאל משמו של האל הכנעני "אל" (EL), או בשמו המלא "אל ועלין" (=אל ועליון) כפי שנזכר בכתובת סוג'ין. לטענתו, אל כנעני זה הוא האל שאליו מכוון הכתוב בספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ח, המתאר את מלכי צדק מלך שלם ככהן ל"אל עליון".‏[2] טענה זו נדחתה על ידי פרופ' יהודה אליצור, שגרס כי "אל ועלין" הם שני אלים נפרדים (כפי שמלמדת וי"ו החיבור), וכי מלכיצדק לא היה כהנם, אלא מונותאיסט כאברהם.‏[3]

אמונה בריבוי אלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פוליתאיזם, עבודת אלילים

לפי האמונה בריבוי אלים יש קבוצה של אלים השולטים בעולם. בדרך כלל כל אחד מהם אחראי על כוח או תחום מסוים בעולם. לעתים האלים שוכנים כולם במשכן אחד, למשל הפנתאון. חלק מקבוצות האלים אף נגזרות האחת מן השנייה, בעקבות השפעות תרבותיות בין העמים. (למשל התרבות היוונית השפיעה על התרבות הרומית במובן זה).

אמונה באל אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – אלוהים, מונותאיזם

אצל המאמינים באל אחד האל הוא בדרך כלל בורא העולם והמנהיג אותו. שלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות הן היהדות, הנצרות והאסלאם. גם בפילוסופיה היוונית יש זרמים שהאמינו באלוהים כסיבה ראשונה לעולם.

סגידה לאל אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פוליתאיזם, עבודת אלילים

האמונה כי יש בנמצא ריבוי אלים, אך רק אל אחד ראוי לסגידה, נקראת מונולטריזם.

התגלות של אל אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פוליתאיזם, עבודת אלילים

האמונה כי יש בנמצא ריבוי אלים, אך שאלים שונים הינם התגלות שונה של אל אחד, נקרא הנותאיזם. דוגמה לכך היא האמונה של דת ההינדו, לפיה האל הבורא ברהמה, האל המחריב שיווה והאל המשמר וישנו הינם כולם צדדים שונים של האל הראשון, הפראברהמן.

אמונה בשתי רשויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – דואליזם

אמונה בבורא שאינו מתערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – דאיזם

האמונה כי היה או ישנו אל שברא את היקום, אך אינו משמר אותו, אינו מתערב בו ואינו דורש פולחן או סגידה, נקראת דאיזם.

אמונה כי האל זהה ליקום הטבעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פנתאיזם

האמונה לפיה האל והטבע הם ישויות זהות, נקראת פנתאיזם. הפנתאיזם שולל אלוהות על טבעית או חיצונית ליקום (טרנסצנדנטית).

אתאיזם ואגנוסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – אתאיזם, אגנוסטיות, אתאיזם אגנוסטי

אתאיזם הוא אי אמונה בקיומם של אלים. יש המסווגים אתאיזם לשני סוגים, חלש וחזק. עמדה ספקנית בשאלת קיום אלוהות נקראת אגנוסטיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שערי אורה, השער השביעי
  2. ^ דוד קאסוטו, האלה ענת:שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות, ירושלים, 1965, עמ' 43.
  3. ^ יהודה אליצור, ‏דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהילים, באתר דעת