קלטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "קלטי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קלטי (פירושונים).
התפשטות הקלטים לאורך הזמן: בצהוב - תרבות האלשטאט עד שנת 500 לפנה"ס. בירוק - שיא ההתפשטות הקלטית עד שנת 275 לפנה"ס
פסל המציג לוחם קלטי

קֶלטיםיוונית: Κελτοί; בלטינית: Celtae) הוא שם קיבוצי למספר עמים שישבו במערב אירופה מתקופת הברזל ועד תקופת האימפריה הרומית ולאחריה[1]. עמים אלה חלקו שפות, תרבויות ודתות דומות. השרידים של התרבויות והשפות הללו מצויים כיום באזורים הנקראים האומות הקלטיות. מוצאם האתני או התקופה שבה הופיעו עמים אלה לראשונה אינם ידועים בוודאות, וישנם היסטוריונים הטוענים כי הם היו קיימים עוד בתקופה הפרהיסטורית[2]. ישנן עדויות לקיומם החל מהמאה ה-12 לפנה"ס, ולהתיישבותם בבריטניה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס.

השימוש בשם "קלטים" בהתייחסות לעמים האלה, צץ לראשונה במקור היסטורי משמעותי מהמאה ה-6 לפנה"ס–מפה גאוגרפית שצייר ההיסטוריון היווני הקטאיוס ממילטוס. כינוי זה שימש את היוונים להתייחסות לקבוצת העמים המדוברים, ולאחר מכן אימצו הרומאים את הכינוי עבור שכניהם בצפון[3], אך לא ידוע אם הקלטיים כקבוצה קראו לעצמם בשם זה[4].

מבנה חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה לא התקיימה בין העמים הקלטיים הגדרה פוליטית משותפת אחת, והתפקוד הפוליטי של העמים השונים היה עצמאי כמעט לגמרי. לרוב חיו הקלטים בקבוצות שבטיות ששימשו כיחידות פוליטיות בלתי תלויות, שאוכלוסייתן נעה בין מאות - למאות אלפי נפשות[5]. החברה הקלטית הייתה חברה היררכית מעמדית שנשלטה על ידי מלכים. המלך היה בעל המעמד הרם ביותר, אחריו בהיררכיה היה "המעמד השליט" המורכב מכוהני הדת - דרואידים, נביאים, רופאים, בעלי מלאכה ועוד, ובתחתית היו העבדים – המעמד הנחות ביותר. בין שני מעמדות אלה – השליט והעבדים נמצא החלק העיקרי של כלל האוכלוסייה – פשוטי העם. מעמד מיוחד נוסף היה מעמד המשוררים[6].

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת מחלוקת לגבי עובדת מוצאם המשותף של העמים הקלטים השונים, וישנם חוקרים הטוענים כי המשותף בין העמים הקלטים הוא המקורות הלשוניים בלבד[7][8]. העמים הקלטים דיברו דיאלקטים שונים של שפות קלטיות שמקור כולן בשפת אב קדומה אחת[9].

דת דרואדיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דרואידיות

הדת הקלטית היא דת פגאנית פוליתאיסטית שדגלה באמונה כי לכל חלקת טבע או פיסת אדמה בעולם אלוהות משלה. על כן, מערכות הדת בעמים הקלטיים היו מגוונת והשתנו מעט בין אזור לאזור. על אף השוני בין אזור לאזור, למערכות הדת הקלטיות השונות היו גם קווים משותפים. לדוגמה, התפיסה כי "העל טבעי" הוא חלק נוכח, ובלתי נפרד מהמציאות, אשר ביכולתו להשפיע על עולם הטבע שבו חיו הייתה משותפת לכל העמים הקלטיים באשר הם. עיקר מטרתה של מערכת הדת היה להשפיע על "אלוהיות" אלו שיגרמו טוב לבני האדם על ידי טקסי פולחן שונים, הקרבת קורבנות, שימוש בקסמים ואמצעי פיוס נוספים. את טקסי הדת והפולחן הובילה שכבת הכוהנים שנקראו דרואידים[10].

משאבים ותעשייה בחברות הקלטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה השמינית לפני הספירה (לערך) החלו הקלטים להשתמש בברזל כחומר העיקרי לבניית כלי עבודה ונשק. הברזל היה קיים באזורים שהיו מיושבים על ידי הקלטיים בשפע ובתקופה זו הם החלו לפתח שיטות פשוטות לכרייתו [11]. למרות העלייה בשימוש בברזל, השימוש בנחושת המשיך במקביל לייצור תכשיטים, אומנות ועוד. התעשייה הקלטית הייתה מפותחת למדי והתחלקה לארבעה ענפים עיקריים: כלי עבודה, כלי נשק, כלי אחסון וחפצי נוי ואומנות[11].

סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטים נתקלו לראשונה במטבעות בעת שירותם בצבאות מזרח תיכוניים יווניים ומקדוניים אשר שילמו להם עבור שירותם במטבעות. ישנן עדויות למטבעות שטובעו באזורים קלטיים החל מסוף המאה הרביעית לפנה"ס והלאה[12]. ממצאים ארכאולוגיים של מטבעות שיוצרו באזורים אחרים רחוקים מהם, מעידים כי המטבעות מילאו תפקיד מרכזי במסחר הקלטי. הקלטים ניהלו מערכות סחר חליפין מפותחות הן של סחר פנימי בין העמים הקלטים השונים, והן של סחר חיצוני בין האזורים הקלטיים לתרבויות שכנות. בין הסיבות להתפתחות מערכת סחר מורכבת שכזו ניתן להצביע על הצורך בהשגת חומרים גולמיים שלא היו בנמצא והרצון להשיג חפצים נדירים ואקזוטיים ששימשו סמל לסטטוס ומעמד. מערכות סחר מפותחות התקיימו בין האזורים הקלטיים לאזור הבלטי ולאזורים שכנים נוספים במזרח התיכון[13].

שקיעתה של התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלישה הרומית שהחלה בחצי השני של המאה השנייה לפני הספירה הסתיימה בשנת 51 לפני הספירה עם כיבושו של גאיוס יוליוס קיסר את המבצר שבו התכנסה ההתקוממות השבטית האחרונה[14]. פלישה זו היא שהובילה בסופו של דבר לשקיעתה של התרבות הקלטית. השפעתה של התרבות הרומית על זו הקלטית הייתה גדולה ביותר עד כי התרבות הקלטית התמזגה בה כמעט כליל[15].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלטים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wilson, Daniel. Inquiry into the Physical Characteristics of the Ancient and Modern Celt of Gaul and Britain (Royal Anthropological Institute of Great Britain and Ireland), p.54
  2. ^ Henri Hubert, M.R. Dobie, The Rise of the Celts (Paris: École de haute étude en sciences sociales Paris, 1934), p.2
  3. ^ Maier, Bernhard. The Celts history from earliest time to the present, (Indiana: nort dame university of nort dame press, 2003), p.2
  4. ^ Hubert, Henri. The Rise of the Celts (Paris: École de haute étude en sciences sociales, 1934), p.21
  5. ^ Green, Miranda J. The Celtic world. London: Routledge, 1995, p.3
  6. ^ Chamion, Timothy. "Power politics and status", in Miranda J. Green et al (eds.), The Celtic World, London: Routledge, 1995. P.89–93
  7. ^ Haynes, Henry W. "The Question of the Celts" American Association for the Advancement of Science. 06-12-2015 17:40 UTC
  8. ^ D .Ellis Evans "The Early Celts – Evidence of Language" in Miranda J. Green et al (eds.), The Celtic World (London: Routledge, 1995), P.10
  9. ^ Evans, Eliss D. "The Early Celts – The Evidence of Language" in Miranda J. Green et al (eds.), The Celtic World (London: Routledge, 1995), P.11
  10. ^ Green, Miranda J. "The God and the Supernatural", The Celtic World. London: Routledge, 1995 p.465
  11. ^ 1 2 Wells, Peter S. "Resources and Industry", in Miranda J. Green et al. (eds.), the Celtic World (London: Routledge, 1995), p.215-219
  12. ^ De Jersey, Philip. Celtic Coinage in Britain. Britain: British Library Shire Archaeology press, 2001. p.6-8
  13. ^ Wells, Peter S. "Trade and Exchange" in Miranda J. Green et al. (eds.), The Celtic World (London: Routledge, 1995), p.230
  14. ^ Maier, Bernhard. The Celts 'a history from earliest time to the present. Indiana: nort dame university of nort dame press, 2003. p.68
  15. ^ Jope, Martyn. "The Social Implications of Celtic Art- Romanization of the Celtic World" in Miranda J. Green et al (eds.), The Celtic World (London: Routledge, 1995), p.395