מיתולוגיה רומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיינו גם בפורטל

P Roman empire.png

פורטל רומא העתיקה הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברומא העתיקה, מדינה בעת העתיקה. בפורטל נמצאים קישורים להיסטוריה של המדינה ונדבכיה השונים בתחומים: צבא ומלחמות, פרובינקיות, דת, תרבות, אומנות ופוליטיקה.

המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך עירבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.

בהתחלה הרומאים האמינו כי כמעט בכל חפץ יש מהות אלוהית ולכן היו האלים הרומיים אלים מופשטים חסרי צורה מוגדרת וחסרי תווי פנים, עם התגברות ההשפעה ההלניסטית שנבעה משליטתה של האימפריה הרומית ביוון ומהשפעתה של הדת היוונית-הלניסטית על רומא, התחילו האלים ללבוש צורה.

האלים הרומיים מחולקים למספר קבוצות:

  • לארס (מהמילה פמילארס - משפחה), שתפקידם להגן על המשפחה והבית.
  • פנטס, אלי משק הבית, המחסנים והחצר
  • מנס, אלי רוחות המתים והאבות הקדומים
  • אינפרי - אלי השאול
  • נובנסיליס - אלים מכובדים שאומצו מתרבויות אחרות
  • קבוצות נוספות מופיעות בתיאורים שונים.

אלים שמקורם במיתולוגיה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לשנים עשר האלים האולימפיים של יוון העתיקה, גם במיתולוגיה הרומית תריסר אלים חשובים. אלים אלו נקראו בשם דיאי קונסטנס. להלן שנים עשר האלים בשמם הרומי. בסוגריים מופיע השם היווני המקורי של כל אל.

  1. יופיטר (זאוס) מכונה גם יוביס. ראש המשפחה, אל הברקים ואדון האלים. בנו של הטיטאן סטורנוס ואופס.
  2. נפטון (פוסידון), אחי יופיטר ופלוטו. אל הים, רעידות האדמה והסוסים.
  3. פלוטו (האדס), אחי יופיטר ונפטון. אל השאול ואדון המתים.
  4. יונו (הרה), אשתו ואחותו של יופיטר. אלת הנישואין והאימהות ופטרוניתן של הנשים הנשואות.
  5. וסטה (הסטיה), אחות יופיטר, אלת הבית והמשפחה. בחלק מהגרסאות מחליף אותה ליבר, אל היין.
  6. קרס (דמטר), אחות יופיטר, אלת התבואה והאדמה ובתה פרוסרפינה. בחלק מהגרסאות החליף אותה פלוטו אחי יופיטר, אל השאול ואדון המתים.
  7. מרס (ארס), בן יופיטר ויונו. אל המלחמה והטבח.
  8. וולקן (הפייסטוס), בנם של יופיטר ויונו ובעלה של ונוס. אל הנפחים, המלאכה וחרשי הברזל.
  9. ונוס (אפרודיטה), אשתו של וולקן. אלת היופי והאהבה. נוצרה מתוך אבר מינו הכרות של קיילוס, אשר הושלך לים.
  10. מינרווה (אתנה), בתו של יופיטר. אלת החוכמה, המדעים ומלחמת-הצדק. כמו כן, האלה המגינה על העיר אתונה, הנקראת על שמה.
  11. מרקוריוס (הרמס), בנם של יופיטר ואופס בת אטלס. שליח האלים, אל הסוחרים והרופאים, וגם מגן הגנבים.
  12. אפולו (אפולון), בנם של יופיטר וליטו. אל השמש, האור, המוזיקה, האמנות, הרפואה והנבואה.
  13. דיאנה (ארטמיס), תאומתו של אפולו. אלת הירח והציד.
  14. בכחוס (דיוניסוס), אל היין וההוללות. בנו של זאוס, קרוי גם בשם ליבר. כלי נשקו נראה כמטה עטוף קיסוס ובראשו אצטרובל, ידוע בשם תירסוס.

למרות הקשר ההדוק ליוון היו האלים הרומים שונים למדי ממקביליהם היוונים, בייחוד לפני התקופה הקלאסית.

גיבורים רומאים (במיתולוגיה הרומית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ע. פלד, ש. לבני, רותי פישמן, אנדרו ט. קאמינגס, אלכסנדר ס. מוריי, האנציקלופדיה של המיתולוגיה: המיתולוגיה היוונית והרומית, בריאת העולם והאדם, אלי האולימפוס, האלים המשניים, גיבורים, סיפורי עלילה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2013.


Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.