קילונובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תרשים אילוסטרציה של קילונובה בו שני כוכבי נייטרונים מתנגשים.

קילונובה (ידוע גם בשם: סופרנובה מחודשת) הוא אירוע שבו שני כוכבי נייטרונים נקלעים לאינטראקציה כבידתית משותפת. בעקבות האינטראקציה החזקה נוצרים בתהליך גלי כבידה. כוכבי הנייטרונים נעים סביב מרכז המסה המשותף במהירות הולכת וגדלה ובמרחק הולך וקטן, דבר המחזק את גלי הכבידה הנוצרים, עד שלבסוף בפיצוץ הם מתאחדים לכדי חור שחור. בליבות הכוכבים שוכנים טריליוני נייטרונים ובפיצוץ העז קורות כמה תגובות שרשרת. חלק מהנייטרונים שלא נבלעו לחור שחור עוברים דעיכת בטא, עקב אינטראקציה עם הכוח הגרעיני החלש. במסגרת דעיכה זו הם משחררים בוזון W שמתפרק לאלקטרון ונייטרנו. האלקטרונים מהדעיכה נמשכים לפרוטונים שסביבם, ולעומתם אלפי טונות של נייטרינו משתחררים לחלל וגורמים לסערת נייטרינו, הרחק מהחור השחור[1]. בשל כוח הכבידה החזק הפרוטונים, האלקטרונים והנייטרונים שכן נשארו יוצרים יסודות כבדים יותר.

ברגעי הפיצוץ נוצרים תנאים כה קיצוניים עד שאטומים מסתדרים מחדש, לא בגלל היתוך גרעיני אלא בעקבות התרכבות מחדש של חומר עשיר בנייטרונים. כמו בסופרנובה מסיבית שיוצרת חור שחור, גם בקילונובה יכולות להיווצר קרני גמא. מהגילויים האחרונים נראה כי הקילונובה היא האחראית הבלעדית לקיומם של מתכות כבדות יותר מברזל, כמו אורניום, זהב ופלטינה. חלק לא זניח מהמסה שהייתה מעורבת בקילונובה תתפזר בעקבות הפיצוץ בצורת חומרים אלו ואחרים, והחלק האחר יהפוך לחור שחור.[2][3][4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קילונובה בוויקישיתוף
* List of all known kilonovae at The Open Kilonova Catalog (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]