קים תומסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קים תומסון
Kim Thomson
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1964 (בת 60 בערך)
סאמרסט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר המרכזי לנאום ודרמה בלונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר אינטרנט
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קים תומסוןאנגלית: Kim Thomson; נולדה ב-1964)[1] היא שחקנית בריטית שהופיעה בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע החל מתחילת שנות השמונים של המאה העשרים הן בבריטניה והן בארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומסון נולדה בסקוטלנד לאב סקוטי ואם אירית. הוריה נפרדו שהייתה בת שלוש והיא גדלה בסארי אצל הורי אביה, שהיו במקור מאלואה (Alloa).[2][3] בגיל שש נשלחה לפנימיה למשך חמש שנים. זמן רב אחרי כך אמרה בראיון שצריך לבטל את הפנימיות.[4]

את הכשרתה כשחקנית רכשה תומסון בבית הספר Central School of Speech and Drama.[3]

הופעתה הראשונה של תומסון בתפקיד ראשי הייתה בסרט "Stealing Heaven" משנת 1988 לצדם של דרן דה לינט ודנהולם אליוט. שנה אחר כך ב-1989 גילמה את אסטלה במיני-סדרה "תקוות גדולות" בבימויו של קווין קונור, יחד עם ג'ין סימונס, שגילמה את אסטלה בסרט הקולנוע מ-1946, בתפקיד מיס האווישם.[5] עוד ב-1989 שיחקה תומסון בתפקיד קורדליה במחזה "המלך ליר" בבימויו של ג'ונתן מילר. על הופעתה זו נכתב ב-"British Theatre Yearbook" ש"לעיתים רחוקות אפשר לראות מי שמשתווה לקורדליה של קים תומסון".[6]

ב-1992 שיחקה תומסון בתפקיד הנשי הראשי בסדרת הטלוויזיה "Virtual Murder". ב-1994 הופיעה שוב בתפקיד ראשי בסדרת הדרמה התקופתית "The Wanderer". בהמשך השתתפה במספר רב של סרטים ותוכניות טלוויזיה, לרוב כשחקנית אופי, כגון דמות העיתונאית בסרט "יומני הנסיכה 2: אירוסין מלכותיים" משנת 2004.

ב-1997 גילמה את דמותה של ליידי צ'ילטרן במחזה "בעל אידיאלי". ב-2001 שיחקה בתפקיד אירינה בהפקת התיאטרון בווסט אנד של המחזה "הדוד וניה" בבימויו של פיטר גיל.[7]

בשנת 2008 הופיעה תומסון בסדרה הבלשית "The Bill" של רשת ITV, בתפקיד הבריסטר נעמי וודס אשתו של הבלש ג'ייקוב בנקס.

במרץ 2009 החלה לשחק בתפקיד קבוע באופרת הסבון "אמרדייל" של ITV1, בתפקיד פיי לאמב. בסוף 2009 חתמה על חוזה חדש להמשך הופעתה בתוכנית. בינואר 2011 פורסם שהיא עוזבת את הסדרה בהמשך אותה שנה.[8]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 סיימה תומסון תואר בפוליטיקה, פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת לונדון.[2]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1983 Party Party ברנדה
1985 כסו את פניה Cover Her Face סאלי ג'ופ מיני-סדרה
1986 לאבג'וי Lovejoy ניקולה פייג' בפרק "The Firefly Cage"
1986 Brush Strokes לזלי ביינברידג' סיטקום
1986 Screamtime ליידי אן
1986 אישה שטן The Life and Loves of a She-Devil אלזי פלאוורס
1987 A Killing on the Exchange קייט מקרני מיני-סדרה
1987 סיפורי המסתורין של רות רנדל The Ruth Rendell Mysteries לינדה גרובר במיני-סדרה "Wolf to the Slaughter"
1988 Stealing Heaven אלואיז
1988 Tales of the Unexpected אלי בפרק "Mr. Know-All"
1989 ארוך ומשגע The Tall Guy שריל
1989 Minder סילבי בפרק "Fatal Impression"
1989 תקוות גדולות Great Expectations אסטלה מיני-סדרה
1990 ג'קיל והייד Jekyll & Hyde לוסי האריס
1990 Perry Mason: The Case of the Desperate Deception קאתי ברמוול
1990 המפקח מורס Inspector Morse הלן רדפורד בפרק "The Sins of the Father"
1990 Hands of a Murderer סופי דה-ויר סרט טלוויזיה
1991 Murder 101 פרנצ'סקה לאווין
1991 הרפתקאות שרלוק הולמס The Adventures of Sherlock Holmes קיטי וינטר בפרק "The Illustrious Client"
1992 Virtual murder סמנתה ולנטיין סדרת טלוויזיה
1994 The Wanderer ביאטריס סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
1997 Loved By You בקי אדוארדס סדרת טלוויזיה
2000 The 10th Kingdom המלכה ריידינג הוד III מיני-סדרה
2001 רציחות במידסומר Midsomer murders ג'נט ריזן בפרק "Dark Autumn"
2004 יומני הנסיכה 2: אירוסין מלכותיים The Princess Diaries 2: Royal Engagement אלזי קנטוורת'י, עיתונאית
2006 רוזמרי & ת'יים Rosemary & Thyme אנדראה בפרק "In a Monastery Garden"
2007 וידוייה הסודיים של זונת צמרת Secret Diary of a Call Girl דלה סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2007 1408 1408 פקידת קבלה
2007 Messages פרנסס ביל
2007 הרחוב The Street פאט טינסי בפרק "Old Flame"
2007 השופט ג'ון דיד Judge John Deed מארי מדסן בפרק "War Crimes"
2008 The Bill נעמי וודס סדרת טלוויזיה
2008 תחבולות חדשות New Tricks טיפאני ברקר בפרק "Final Curtain"
2009 הדשא ירוק יותר The Green Green Grass אנטוניה פייג' בפרק "Fifteen Minutes"
2009 טגארט Taggart פיליס בפרק "Fact and Fiction"
2009–2011 אמרדייל Emmerdale פיי לאמב סדרת טלוויזיה
2009 חדר מיון Casualty אמבר בפרק "The Price We Pay"
2014 הולבי סיטי Holby City קתרין או'מאלי בפרק "Anything You Can Do"
2016 מר סלפרידג' Mr Selfridge קלרה דילון סדרת טלוויזיה (2 פרקים)

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון מחזה תפקיד במאי
תיאטרון פיניקס Are You Lonesome Tonight? פריסילה פרסלי רובין לפוור
תיאטרון היימרקט בעל אידיאלי ליידי צ'ילטרן פיטר הול
אולד ויק המלך ליר קורדליה ג'ונתן מילר[9]
התיאטרון המלכותי Present Laughter ג'ואנה דומיניק דרומגול
מרכז האמנויות באטרסי The Stranger מאדאם Y מייקל בילינגטון
מרכז האמנויות באטרסי Traveller Without Luggage ולנטיין ניקולס דה ג'ונג
Field Day Theatre Company הדוד וניה אלנה פיטר גיל
תיאטרון פאלאס ווטפורד Wedding Song סטלה מייקל אטנבורו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ officialkimthomson
  2. ^ 1 2 "Kim Thomson". 29 בספטמבר 2010. נבדק ב-3 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Steve Hendry (18 באוקטובר 2009). "I'm delighted I swapped Hollywood for Emmerdale, says Kim Thomson". Daily Record. Scotland. נבדק ב-14 בנובמבר 2010. I'm Celtic. My father was Scottish, my mother Irish. I was brought up by my dad's parents who have sadly died but were Scots. My family are from Alloa. I love Scotland. I sound so English but I actually didn't realise that until I was older. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Rick Fulton (1 במרץ 2010). "Emmerdale star Kim Thomson: I've handed out a few slaps since I joined soap.. and received a few". Daily Record. Scotland. נבדק ב-14 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ John Glavin, Dickens on Screen, p. 214
  6. ^ David Lemmon, British Theatre Yearbook 1990, pp. 43–44
  7. ^ Plays international, vol. 17 (Chancery Publications Ltd., 2001), p. 9
  8. ^ Daniel Kilkelly, Kim Thomson to leave 'Emmerdale', dated 30 January 2011, at digitalspy.co.uk. Retrieved 3 April 2011
  9. ^ Stanley Wells, Shakespeare Survey Vol. 43 (Cambridge University Press, 2002), p. 194