המלך ליר
ערך זה עוסק במחזה מאת שייקספיר. אם התכוונתם למלך בשם זה, ראו ליר, מלך בריטניה.
| יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
המלך ליר (אנגלית: King Lear) היא טרגדיה של המחזאי ויליאם שייקספיר. המחזה נכתב כנראה בשנת 1605 והוצג לראשונה בשנת 1606. המחזה מבוסס על סיפור חייו של המלך ליר המוזכר בספרו של ג'פרי ממונמות' "ההיסטוריה של מלכי בריטניה" ועל הכרוניקות של רפאל הולינשד.
תוכן עניינים |
עלילה[עריכה]
לעת זקנה, מחליט ליר, מלך בריטניה, לחלק את הממלכה בין שלוש בנותיו ויורשותיו היחידות, בעודו בחיים. כך מנסה ליר למנוע סכסוך ירושה בין השלוש ובעליהן - גונריל הבכורה נשואה לדוכס אולבני, רגן לדוכס קורנוול ואילו קורדליה הצעירה טרם נישאה, אף כי מלך צרפת ודוכס בורגונדי מחזרים אחריה. ליר מציע לקיים תחרות: כל בת תקבל אדמות בהתאם להצהרות האהבה שלה אליו. התוכנית כושלת: קורדליה מסרבת לנסות להתחרות בחנפנות שמפגינות אחיותיה, מכיוון שהיא חשה כי הדבר מוזיל את אהבתה האמיתית לאביה. בהתקף זעם, ליר מחלק את ממלכתו בין גונריל ורגן, וקורדליה מנושלת מן הירושה. האציל מקנט הגן על קורדליה, וגורש בשל כך מחצר המלוכה. דוכס בורגונד עוזב בטענה שאם אינה יורשת, אין לו סיבה לשאתה. מלך צרפת נישא לה חרף נישולה: בשל יושרה, או מכיוון שהוא מתכנן לפלוש לאנגליה.
זמן קצר לאחר שליר מוותר על כס המלוכה, הוא מגלה שרגשותיהן של גונריל ורגן התקררו. הוא בא לארמונה של גונריל עם מאה אבירים, והיא מבקשת ממנו לדלל את הפמלייה לחמישים אבירים בלבד (בטענה שהאבירים גסי רוח). בזעמו, הוא עוזב לארמונה של רגן, אך מכתב מגונריל הקדים אותו. הוא מתחיל להסביר לרגן את המצב כשגונריל מגיעה. רגן מסרבת להכניס גם חמישים אבירים, אך מסכימה לעשרים וחמישה. ליר פונה לרגן, בטענה שאהבתה אליו כפולה משל אחותה, אך גונריל אומרת לו שאין לו צורך אפילו בחמישה אבירים. רגן מוסיפה שאין לו צורך אפילו באחד. המלך ליר מסרב לוותר על אביריו ויוצא לעבר הסערה (המסמלת את סערת רגשותיו). האציל מקנט, חוזר מחופש למשרת קאיוס, ש"אינו אוכל דגים" (שייקספיר מתכוון לרמוז כי הוא פרוטסטנטי) ומוכן להגן על מלכו בכל מחיר.
עלילת משנה סובבת סביב האציל מגלוסטר ושני בניו, אדגר "הטוב" ואדמונד המרושע. אדמונד מעליל על אדגר - הבן החוקי של האציל - עלילות כזב, אשר כופות גלות על אדגר, במסווה של חולה נפש. אדמונד מעורב בפרשיות אהבים הן עם גונריל והן עם רגן. גלוסטר מגלה לאדמונד כי ברצונו להושיט עזרה למלך ליר, ואדמונד מגלה זאת לבעלה של רגן, הדוכס מקרונוול, כדי שימית את אביו והוא ירש אותו. הדוכס מקורנוול עוקר את עיניו של גלוסטר, אך משרתי הדוכס (אשר מתנגדים לאופן בו הוא מתעלל במלך ליר) מנסים להציל אותו ממוות. אחד המשרתים נהרג בידי הדוכס ורגן. גלוסטר מושלך לתוך הסערה, עיוור. אדגר, שחי חיי נווד במסווה של אדם מטורף, רואה את גלוסטר העיוור ויוצא לעזרתו, כשהוא מזועזע ממצבו של אביו. האציל אינו מזהה את קולו של בנו.
בתוך כך, גונריל ורגן רבות ביניהן על ליבו של אדמונד, בנו הלא-חוקי של האציל מגלוסטר. הן גם נאלצות להתמודד עם פלישה של הצבא הצרפתי, בהנהגת קורדליה, אשר מנסה להשיב את אביה לכס המלוכה. ליר וגלוסטר מגיעים לדובר (עיר נמל באנגליה); ליר במצב של תשישות נפשית, כשהוא מדבר לעכברים. גלוסטר מנסה לקפוץ מצוקי דובר הלבנים אך אדגר מונע זאת ממנו. גלוסטר פוגש את המלך. ליר נפגש עם קורדליה זמן קצר לפני הקרב בין אנגליה לצרפת. אחרי ההפסד הצרפתי, ליר שמח כי יחיה בכלא עם קורדליה, אך אדמונד מצווה על הוצאתם של השניים להורג. אדגר, עדיין בתחפושת, נלחם באדמונד ופוצע אותו. מתוך קנאה מרעילה גונריל את רגן ודוקרת את עצמה למוות עם פציעתו של אדמונד.
בשלב זה, מגלה אדגר את פניו לאדמונד ומספר לו כי האציל מגלוסטר מת. לאחר שהוא שומע על כך (ועל מותן של גונריל ורגן) מספר אדמונד על הכוונה להוציא להורג את ליר וקורדליה ונותן הוראות להמתיק את עונשם. הוראה זו מגיעה מאוחר מדי: ליר מופיע על הבמה עם גופתה של קורדליה בידיו, לאחר שהרג את המשרת שהוציאה להורג, ולאחר מכן מת בעצמו.
הסוף הקודר לא היה אהוב על הקהל ולפיכך הועלה המחזה על הבמות, החל מן המחצית השנייה של המאה ה-17 עם סיום אופטימי המתבסס על שכתובו של נחום טייט.
רשימת הדמויות[עריכה]
- ליר, מלך בריטניה
- מלך צרפת
- דוכס בורגונדי
- דוכס קורנוול, בעלה של רגן
- דוכס אולבני, בעלה של גונריל
- אלוף קנט
- אלוף גלוסטר
- אדגר, בנו של גלוסטר
- אדמונד, בנו הממזר של גלוסטר
- קורן, משרת חצר
- אוסוולד, משרת של גונריל
- גונריל, בתו הבכורה של ליר
- רגן, בתו השנייה של ליר
- קורדליה, בתו הצעירה של ליר
- השוטה
- איש זקן, מתגורר בנחלת גלוסטר
- רופא
- אדונים, כרוזים, מפקדים, אבירים בני-לוויה של ליר, רצים, חיילים, משרתים
הבדלי גרסאות[עריכה]
המחזה ראה אור במהדורת קוורטו ב-1608. ההבדלים בין מהדורה זו לבין הגרסה במהדורת הפוליו הראשונה (מ–1623) הם גדדולים מאד. בחלק מן המקרים מדובר בתמונות המכילות חומר שונה לחלוטין. בפוליו יש 115 שורות שאין בקווארטו, ובקווארטו 285 שורות (כולל תמונה שלמה בה עורך ליר לבנותיו משפט מדומה) שאין בפוליו. קיימים גם הבדלים בשימוש במילים, החלפת שורות, זהות הדוברים ועוד. הטקסט שנוהגים להשתמש בו במקרה של "ליר" הוא הכלאה בין הקוורטו והפוליו, שערך לואיס תיאובאלד ב–1733[1].
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- המלך ליר, באתר "שקספיר – מימין לשמאל" - אוסף דן אלמגור
- המלך ליר (אנגלית)
- גרסאות שונות של המחזה (אנגלית)
- ויליאם שייקספיר, המלך ליר, תרגום לעברית: דורי פרנס, באתר "שייקספיר ושות'"
הערות שוליים[עריכה]
| מחזותיו של ויליאם שייקספיר בכל קבוצה מסודרים המחזות לפי סדר כתיבתם המקובל |
||
|---|---|---|
| טרגדיות |
רומאו ויוליה • מקבת' • המלט • המלך ליר • אותלו • טיטוס אנדרוניקוס • אנטוניוס וקלאופטרה • קוריולנוס • טרוילוס וקרסידה • טימון איש אתונה |
|
| קומדיות |
חלום ליל קיץ • כטוב בעיניכם • עמל אהבה לשוא • מידה כנגד מידה • הסוחר מוונציה • נשות וינדזור העליזות • מהומה רבה על לא דבר • אילוף הסוררת • קומדיה של טעויות • הלילה השנים עשר • שני אדונים מוורונה • סוף טוב הכול טוב |
|
| רומנסות | ||
| מחזות היסטוריים |
יוליוס קיסר • המלך ג'ון • ריצ'רד השני • הנרי הרביעי, חלק ראשון • הנרי הרביעי, חלק שני • הנרי החמישי • הנרי השישי, חלק ראשון • הנרי השישי, חלק שני • הנרי השישי, חלק שלישי • ריצ'רד השלישי • הנרי השמיני |
|