קימברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת נדידת השבטים הטווטונים והקימברים

הקימברים היו שבט גרמאני עתיק שמוצאו היה כנראה מחצי האי יוטלנד בצפון אירופה.

בסוף המאה ה-2 לפנה"ס החלו להגר בני שבט זה דרומה. כבר בשנת 113 לפנה"ס החלו בני שבט זה לנוע לעבר מעברי האלפים, שהם סוחפים איתם, ככל הנראה, גם מספר שבטים קלטיים וגאליים.

הגירתם של הקימברים דרומה הובילה להתנגשותם עם הרפובליקה הרומית ולפריצתה של מלחמת הקימברים והטווטונים. הקימברים הנחילו לכוחות רומא מפלה אחר מפלה, בשנת 113 לפנה"ס בנוריקיום, בשנת 109 לפנה"ס בעמק הרון, ובשנת 105 לפנה"ס בקרב אוראוסי, ליד אורנז' של ימינו.

קרב אוראוסי היווה את התבוסה הגדולה של הרומאים מאז תבוסת קרב קאנאי בשנת 216 לפנה"ס, ומעריכים שכ-80 אלף חיילים רומאים נפלו בו חלל.

לאחר הקרב בחרו הקימברים להמשיך מערבה לעבר גאליה וחצי האי האיברי ולא להמשיך דרומה לאיטליה. בשנת 103 לפנה"ס החלו הקימברים לחזור מזרחה. צבאם תוגבר בשבטים הטווטוניים ולווה על ידי שבטים קלטיים וגאליים שנגררו אחריהם. לפני שהגיעו לאיטליה התפלגו הקימברים ומלוויהם, על מנת לחדור לאיטליה דרך שני מעברים שונים של האלפים. הקימברים הצליחו לחדור למישור האיטלקי מצפון, לאחר שחצו את האלפים דרך מעבר סן ברנאר הגדול. הקונסול הרומי של שנת 102 לפנה"ס, קווינטוס לוטאטיוס קאטולוס, שהיה מופקד על גזרה זו, לא הצליח לעצרם, נסוג אל מעבר לנהר הפו והשאיר את כל השטח שבין הפו לאלפים לשליטת הקימברים.

שליטתם של הקימברים על עמק הפו לא נמשכה זמן רב. באביב של שנת 101 לפנה"ס חצה הצבא הרומאי, שמנה על פי ההערכה כ-50 אלף איש, בראשות הקונסול גאיוס מריוס והפרוקונסול קטאלוס את נהר הפו והחל לנוע לעבר הכוח המרכזי של הקימברים.

ב-30 ביולי (לפי המסורת הרומית) נפגשו הצבאות הקימברי והרומי ליד ורקלה (Vercellae) בשדות הרודים. הצבא הרומי נחל ניצחון מוחץ: רוב הצבא הקימברי, כ-65,000 איש ומלכם בראשם, נפלו חלל, ועשרות אלפים נפלו בשבי.

השבט חוסל למעשה בידי מריוס, ורק שרידים מעטים שלו הוסיפו להתקיים במכורתם שביוטלנד.