קרויסוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרויסוס (יוונית: Κροῖσος) היה מלך לידיה שבאסיה הקטנה בשנים 560 לפנה"ס-546 לפנה"ס, בנו של אלייטס השני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרויסוס נחשב לאחד האנשים העשירים בעולם העתיק. כהמשך למדיניותו של אביו כבש קרויסוס את הערים היווניות לחופי אסיה הקטנה. הוא אירח יוונים בביתו, שנודע כמקום מקלט לפליטים פוליטיים; המפורסם ביניהם הוא ככל הנראה סולון מאתונה. קרויסוס מימן את הקמתו מחדש של מקדש ארטמיס באפסוס, אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק.

האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולון מאתונה מתארח אצל קרויסוס, והלה מראה לו את העושר הרב שיש לו ושואל אותו מי הוא האיש המאושר ביותר, לפי דעתו. סולון אינו מתרגש מעושרו של קרויסוס ונותן לו שם של אתונאי שיש לו ילדים טובים והוא מת בכבוד. קרויסוס, המאוכזב מהתשובה, שואל לגבי האיש השני בעיר. גם התשובה השנייה אינה קרויסוס, אלא מספר על שני אתלטים שזכו באולימפידה ובאחד מהמקרים, בו מרכבת אמם נהרסה, סחבו השנים את מרכבתה, כשהיא עליה וזכו לכבוד. הפעם, קרויסוס נפגע ושואל את סולון אם הוא משווה אותו לאדם פשוט. סולון עונה לו שהעושר מביא צרות ועד אשר לא ימות קרויסוס הוא לא יוכל לומר לו אם הוא אכן אדם מאושר או לא. קרויסוס אינו שמח מהתשובה ומסלק אותו ולכן האל מחליט להעניש את קרויסוס.

מות הבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרויסוס חולם חלום שבנו ימות מחנית. בעקבות החלום קרויסוס אוסר על בנו להתקרב אל נשק. יום אחד מגיע אל הממלכה אדם בשם אדראסטוס אשר הרג בטעות את אחיו. קרויסוס מקבל את הנער אליו כאורח. בזמן הארוחה מגיעים שליחים ומודיעים שחזיר בר הורס את היבול והם מנסים לתפוס אותו, הם מבקשים מקרויסוס שיביא את בנו כדי שיוכל לעזור להם. קרויסוס מסרב ובנו ששומע את זה כועס על אביו כיוון שבדרך זו אביו פוגע בכבודו כאציל (חלק מתכונות האצילים ביוון הייתה לחימה). האב מנסה להסביר לבנו על החלום שלו ועל כך שהוא מנסה להגן עליו. הבן מפציר באביו, מסביר לו שהחלום אמר שימות מחנית ולא חזיר, עד שלבסוף האב נכנע ושולח את בנו יחד עם אדראסטוס ומבקש ממנו להגן על בנו.

העלילה מסתבכת כאשר אדראסטוס זורק חנית על החזיר המת ובטעות הורג את בנו של קרויסוס, הוא חוזר בבושת פנים אל הארמון יחד עם הגופה ומתחנן שהמלך יהרוג אותו. קרויסוס מרחם על אדראסטוס, אולם הנער לא מסתפק בכך ובסוף מתאבד על קבר הבן.

גזירת האורקול - פרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך העלילה קרויסוס מבין כי הפרסים מתחזקים הוא שולח שליחים אל המקדשים כדי שיבררו אם עליו לצאת למלחמה מול הפרסים. קרויסוס מצווה על השליחים לשאול שאלה את האורקול אותם הם שואלים, מה הוא עושה באותו רגע. השליחים מגיעים אל הנביא בדלפי ששר שיר אותו מפרש קרויסוס כשיר שענה נכון על שאלתו. הוא שולח מתנות וקורבנות למקדש דלפי ושואל אם כאשר יצא למלחמה נגד הפרסים הוא ינצח או לא. תשובת האורקול היא שאימפריה גדולה תיפול. בהמשך שואל קרויסוס מתי שלטונו יגמר - תשובת האורקול : "כאשר ישלוט פרד בעם המדים, אז, לידי רך הרגליים, ברח לאורך ההרמוס, מלא החצץ ואל תשתהה, גם אל תתבייש , להיות מוג לב."

קרויסוס מפרש את הנבואה כחיובית ומחליט לצאת למלחמה נגד פרס. עקב השתלטות פיסיטאטוס על אתונה והפכיתה לטירניה, בוחר קרויסוס לא לכרות ברית עם אתונה, אלא עם הספרטים. כמו גם, יש סיפור צדדי נוסף על הזקן ליכס שמצא את עצמות אגממנון‏[1].

כורש היה מלך הפרסים באותה תקופה והוא מנצח את קרויסוס בקרב בזכות אחד החיילים שלו. בזמן המור, לחייל נפלה הקסדה בצד תלול של העיר, כך כובשים הפרסים את העיר. קרויסוס מובל לאש ואז נזכר בדברי סולון הוא קורא בשמו שלוש פעמים. כורש מנסה להבין מה הוא אומר. לבסוף בוחר קרויסוס לספר לו על שהתרחש. בתום הסיפור ירא כורש לשרוף את קרויסוס מנקם האלים. לכן, כורש מתחנן לאלים שיורדו גשם וכך ניצל קרויסוס.

כורש שואל את קרויסוס מי שלח אותו להלחם בו והוא אומר שמלך היוונים עודד אותו במקום לעשות עמו שלום.

כורש שואל את קרויסוס מה היה רוצה לקבל וקרויסוס עונה שהוא רוצה שיאסרו את הנביא במקדש דלפי שעודד אותו לצאת למלחמה. המקדש מוצא עצמו פתור מהאשמה בכך שמספר על אותה גזירת אורקל עליו ספר קרויסוס שהתרחשה לפי 5 דורות כאשר גיגס רצח את המלך לבקשת אשתו (שאיימה עליו שאו שיהרוג את המלך וישא אליה או שתספר על מעשיו). כמו גם, הם מוציאים את האשמה בפרוש הנבואה באופן שגוי.

על פי סיפור נוסף, קרויסוס הפך ליועץ למלך כורש. על סמך האגדה הזו כתב הרצל את אחד מסיפוריו הנודעים, "סולון בלודיה".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרודוטוס, היסטוריה, ספר א, 54-70

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטבע זהב של קרויסוס מתוך סדרת הרדיו של ה-BBC: "ההיסטוריה של העולם במאה עצמים"
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.