קרון בילום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרון בילום אמריקאי בתצוגה במוזיאון

קרון בילוםאנגלית: Caboose - מילולית: מאסף (בצפון אמריקה), Brake Van - מילולית: קרון בלם (בבריטניה)) הוא קרון רכבת הנגרר בסופה של רכבת משא ומשמש למגורי עובדי הרכבת. הקרון כזה יש מקומות שינה, מקלחת וכיוצא בזה. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 נדרשה כל רכבת משא בצפון אמריקה לגרור במאסף קרון בילום. עם פיתוח קרונות המשא ואמצעי האיתות וההתרעה במסילות הרכבת ושכלולם, פחת השימוש בקרונות בילום ובתחילת המאה ה-21 הם נעשו למחזה נדיר על המסילות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרון הבילום מספק לצוות הרכבת מקלט מפגעי מזג האוויר בקצה האחורי של רכבת משא. מן הקרון היה הצוות יוצא לעבודות עיתוק וכן לשמירה על הרכבת בשעה שעצרה. הקרון איפשר אף תצפית קבועה על הרכבת לצורך זיהוי תקלות שונות במשך הנסיעה: מטענים שחרגו ממקומם, ציוד הנגרר על המסילה וצירי גלגלים שנשחקו והתלהטו. לפקח הרכבת היה משרד בקרון הבילום, שבו היו נשמרים רישומי המטען של הרכבת. ברכבות משא לטווחים ארוכים היה קרון בילום שבו תנאי מגורים מינימליים לצוות, כולל מיטות ומטבח.

קרונות בילום ראשונים היו מורכבים מקרון שטוח שעליו הוקם ביתן קטן, או מקרון משא סגור. משך תקופה ארוכה היו קרונות הבילום מצוידים בדלת צדית, דוגמת קרונות משא סגורים, עד אשר הדבר נאסר בחוק בגלל הסיכון הבטיחותי שבמבנה זה. קרונות בילום מאוחרים יותר מתאפיינים במרפסת קטנה בכל אחד מקצותיהם, אשר מצידיה יכול איש הצוות לרדת מן הרכבת אף בעת תנועתה. קרון הבילום צויד בפנסים אדומים כדי לציין את סופה של הרכבת. רבים מקרונות הבילום נצבעו באופן מסורתי בצבעים בוהקים, חלקם באדום וחלקם בצבעי הקטר.

סוף עידן קרון הבילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקנת בלמים נפרדים בכל קרון משא, המופעלים בלחץ אוויר, הורידה משמעותית את הצורך בקרון בילום אשר יסייע לבלימת הרכבת בצוותא עם הקטר.

החל משנות השמונים פותחו בצפון אמריקה מתקנים אלקטרוניים שאותם ניתן להצמיד לאחורי הקרון המאסף ברכבות משא, הממלאים את רוב הפעולות אותן מילא הפקח אשר אייש את קרון הבילום. המתקן, המכונה בארצות הברית FRED/EOT (ראשי תיבות של "מתקן אחורי מבזיק/מתקן מאסף הרכבת"), מנטר את לחץ האוויר במערכת הבלמים של הרכבת ומשדר אות אלחוטי על כל תקלה לקטר. המתקן אף מנטר את תנועת הקרון המאסף ומשדר זאת לקטר, כך יכול נהג הקטר לדעת כי בתחילת נסיעה "נמתחה" הרכבת לכל אורכה ולא נותר "חופש" במצמדים שבין הקרונות, ועתה ניתן להגביר את מהירות הנסיעה. מידע זה חשוב במיוחד ברכבות משא ארוכות המגיעות לעתים לאורך של קילומטרים אחדים. המתקן אף מכיל פנס מהבהב באור אדום כך שניתן להבחין באחוריה של רכבת משא ארוכה. עם תחילת השימוש במתקן FRED/EOT הלך ודעך השימוש בקרונות בילום. היום קיימים בארצות הברית קרונות בילום בודדים בלבד, המופעלים על ידי חברות רכבות קטנות.

רכבת ישראל הפסיקה את השימוש בקרונות בילום ברכבות המשא שלה בסוף שנות ה-60, עם התקנת מערכות בלימה בכל קרונות המשא. במוזיאון רכבת ישראל מוצגים שני קרונות בילום, האחד של הרכבת המנדטורית ואילו השני קרון בילום מצרי, כנראה שלל מלחמה.