קרלוס שוואבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרלוס שוואבה
Carlos Schwabe
לידה 21 ביולי 1866
אלטונה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בינואר 1926 (בגיל 59)
אבו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של אבו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1881–1926 (כ־45 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות סימבוליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרלוס שוואבהגרמנית: Carlos Schwabe ‏; 21 ביולי 186622 בינואר 1926) היה צייר ומאייר גרמני-שווייצרי-צרפתי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוואבה נולד באלטונה, הולשטיין, ועבר לז'נבה, שווייץ בגיל צעיר, שם קיבל את האזרחות השווייצרית. לאחר שלמד אמנות בז'נבה, עבר להתגורר בפריז, שם עבד כמעצב טפטים, והוא התוודע לאמנים, מוזיקאים וסופרים. בשנת 1892, הוא היה אחד הציירים של סלון דה לה רוז המפורסם שאורגן בגאלרי דורנד-רואל.[2]

הכרזה שלו לסלון הראשון היא יצירה סמלית חשובה של האמנות החדשה האידיאליסטית. הוא הציג בסלון ד'אוטום ונכח בתערוכה העולמית של שנת 1900 (וזכה במדליית זהב), וגם במינכן, ציריך, וינה ובריסל. ציוריו הציגו בדרך כלל נושאים מיתולוגיים ואלגוריים עם חזון אישי ואידיאליסטי מאוד ועניין חברתי.

יצירתו החשובה La Vague (הגל), ורישומי ההכנה שלה הם עדות למעורבות האמן במהלך פרשת דרייפוס. שוואבה הוא אחד ממאיירי הספרים הסימבוליסטים החשובים ביותר. הוא אייר רומן מאת אמיל זולא, ושל שארל בודלר וטקסטים אחרים. שוואבה קיבל את אות ליגת הכבוד הצרפתית בשנת 1902.

שוואבה התגורר בצרפת עד סוף ימיו ונפטר באבון, סן-א-מארן בשנת 1926.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני סגנונות מוכרים באמנותו של שוואבה. לפני שנת 1900, ציוריו של שוואבה היו אינדיבידואליים וניסיוניים יותר, דבר המצביע על האידיאליזם של הסמליות. סצינות אלגוריות קונבנציונליות מהטבע הפכו בולטות יותר בעבודתו המאוחרת. דימויי נשים היו חשובים, לעיתים מייצגות מוות וסבל, ופעמים אחרות יצירתיות והדרכה. אשתו הראשונה הייתה המודל שלו למלאכים ובתולות, אך גם ל"מוות והקברן"(1895). מותו של חבר קרוב בשנת 1894, המוזיקאי גיום לקאו, כאשר שוואבה היה בן 28, הוליד את התעניינותו בייצוג המוות ועולם הבריאה האידיאלי.[3]

שוואבה יצר כרזה בצבעי מים לליתוגרפיה עבור סלון דה לה רוז בשנת 1892, הראשונה מבין שש התערוכות שהוכיחו את הנטיות של הסימבוליזם הצרפתי. הכרזה של שוואבה תיארה בגווני כחול טקס חניכה - שלוש נשים העולות אל הישועה הרוחנית - והיא דוגמה לאמנות הסמלית.

העבודות החשובות ביותר של שוואבה שייכות למוזיאון ד'אורסה בפריז, למוזיאון ד'ארט והיסטורי בז'נבה, למוזיאון הלאומי דה בלאס ארטס בריו דה ז'ניירו, למוזיאון ואן גוך באמסטרדם, למוזיאונים המלכותיים של אומנויות יפות של בלגיה בבריסל ובאוספים פרטיים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרלוס שוואבה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Schwabe, Carlos, hls-dhs-dss.ch (בצרפתית)
  2. ^ Schwabe, Carlos (Carloz) [Schwabe, Emile Martin Charles; Schwab, Carlos; Schwab, O-Carlos - SIKART Lexikon zur Kunst in der Schweiz], www.sikart.ch
  3. ^ Jean-David Jumeau-Lafond, Carlos Schwabe, symboliste et visionnaire, (Courbevoie) Paris, ACR, 1994.