רוברט דיטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט דיטון
Robert Dighton
לידה 1752
לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1814 (בגיל 62 בערך)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Richard Dighton the younger, דניס דיטון, Robert Dighton עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט דיטוןאנגלית: Robert Dighton‏; 17521814) היה צייר פורטרטים, וקריקטוריסט אנגלי, הוא היה מייסד שושלת אמנים שהלכה בעקבותיו.[1]

ביוגרפיה ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט דיטון היה בנו של המדפיס הלונדוני ג'ון דיטון.[2] בשנות ה-70 של המאה ה-18 החל לשחק ולשיר בהצגות בתיאטרון היימרקט, קובנט גארדן ובמקביל למד ציור ורישום והציג בהאקדמיה המלכותית לאמנויות.[3] הוא הציג גם באגודת האמנים החופשית בין השנים 1769–1773. ההדפסים הראשונים שעיצב היו של שחקנים במהדורת שייקספיר של ג'ון בל (1775–1776).

רוברט דיטון, מפת אנגליה כמכשפה

כאמן, הוצע לו לראשונה תעסוקה קבועה על ידי המו"ל קרינגטון בולס (1752–1793). זו הייתה תקופת הזוהר של רכישת הדפסים, ותפוקת העיצובים של רוברט, שבוצעו בצבעי מים ולאחר מכן נחקקו, היה חלק בלתי נפרד מהסחורה שנמכרה על ידי המו"ל. קרינגטון בולס היה בין מוכרי המפות הפעילים ביותר בימיו בלונדון, מה שמסביר את מפות הקריקטורות של דיטון בסדרת "גאוגרפיה מכשפת", שכללה מפות של אירלנד, אנגליה ויילס וסקוטלנד.[4] חלק ניכר מעבודותיו המוקדמות של דיטון הודפסו בעילום שם, אך בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-18 היא הפכה ידועה והוא החל לחרוט ולהוציא לאור הדפסי קריקטורות תחת שמו. הוא צייר את הדמויות בתנוחות מביכות ועם פרצופים אדומים. הקריקטורות הסאטיריות של דיטון כללו עורכי דין, קצינים צבאיים, שחקנים ושחקניות. בשנת 1795 הוא הוציא ספר קריקטורות ומשם הקדיש את עצמו בעיקר לציור קריקטורות. עבודתו צוינה כ"פראית פחות" מזו של בני דורו, ג'יימס גילריי וג'ורג' קרוקשנק.

בתחילת המאה ה-19, הצלחתו אפשרה לו לפתוח חנות בצ'רינג קרוס, שם מכר את הדפסים שלו ושל אחרים עד שהתברר בשנת 1806 שחלק מציוריו נגנבו מהמוזיאון הבריטי. החקירה גילתה כי למעשה דיטון עצמו הוא שגנב את הציורים מתוך המוזיאון בשיתוף פעולה עם אחד משומרי המוזיאון.[5]

עקב שיתוף הפעולה שלו בזמן החקירה, דיטון ניצל מהעמדה לדין, אך הוא ברח לאוקספורד עד שהשערורייה גוועה. בעודו שם הוא עשה סדרה משעשעת של דיוקנאות של אקדמיים, וכן צייר גם בבאת' ובקיימברידג'. בשובו ללונדון בשנת 1810, פתח מחדש את הסטודיו שלו, שם עבד עם בניו עד מותו בשנת 1814.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוברט דיטון (הצעיר) – 1786–1865 חרט דיוקנאות צבאיים בין השנים 1800–1809 ואז עשה קריירה בצבא.
  • דניס דיטון – 1792–1827 התאמן כצייר והתמחה בנושאים צבאיים בעיקר קרבות ווטרלו וטרפלגר.
  • ריצ'רד דיטון – 1796?–1880 המשיך את עסקיו של אביו לאחר מותו. הוא עבר לצ'לטנהאם ולוורסטר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט דיטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bryan, Michael (1886). "Dighton, Robert". In Graves, Robert Edmund (ed.). Bryan's Dictionary of Painters and Engravers (A–K). I (3rd ed.). London: George Bell & Sons.
  2. ^ "Robert Dighton (British Museum Biographical details)", www.britishmuseum.org
  3. ^ Bryant, Mark; Henneage, Simon (1994). Dictionary of British Cartoonists and Caricaturists, 1730-1988. London, England: Lund Humphries Publishers Ltd. p. 61.
  4. ^ Dighton England & Ireland, www.mapforum.com
  5. ^ Stephen, Leslie, ed. (1888). "Dighton, Robert". Dictionary of National Biography. 15. London: Smith, Elder & Co. pp. 74–5.