רולר דרבי

רולר דרבי הוא ספורט מגע תחרותי, בו שתי קבוצות של חמש מחליקות על גלגיליות מתחרות במהלך החלקה במגרש אליפטי. המשחק בנוי מסדרת היתקלויות או "פורצות". כל קבוצה ממנה פורצת אחת - שהיא השחקנית שצוברת את הנקודות על ידי עקיפת השחקניות של הקבוצה היריבה. שאר השחקניות בקבוצה מסייעות לפורצת שלהן, ומתקילות את הפורצת של הקבוצה היריבה.

ספורט הרולר דרבי העכשווי הוא ספורט בינלאומי בעיקר של נשים, ומשמש בנוסף למטרות ספורט גם להעצמה אישית, חיזוק קשרים בין נשים, וביטוי לערכים פמיניסטיים^[1]. יש כיום כ-1250 ליגות חובבניות ברחבי העולם, כולל בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק התחיל בארצות הברית בשנות ה-30 למאה ה-20, כאשר ליאו זלצר ודיימון ראניון לקחו את תחביב ההחלקה על גלגיליות והפכו אותו לספורט תחרותי. זלצר היה אמרגן ספורט שראה הזדמנות להרוויח מהפופולריות של הסקייטים, והחל לנהל תחרויות בקולוסיאום בשיקגו. ככל שהתחרויות משכו יותר קהל, כך המשחק התפתח והרחיבו את החוקים כדי לאפשר מגע בין השחקנים ושיטת ניקוד. הענף צמח מהר מאוד, ובשנת 1940 צפו בתחרויות יותר מ-5 מיליון צופים בכ-50 ערים ברחבי המדינה. ואולם עד שנות ה-70 הפך הענף לסוג של בידור ספורטיבי מבוים, וההכרה בו כתחרות אתלטית דעכה^[2].

בתחילת שנות ה-2000 הייתה התחדשות והתעוררות של המשחק התחרותי, שזוכה לפופולריות בינלאומית שלא הייתה כמותה אפילו בימי הזוהר המוקדמים. יש כיום אלפי ליגות ברחבי העולם, שנעות בין מועדוני פנאי לקבוצות מקצועיות.

התנהלות המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש למשחק חוקים בסיסיים, כאשר כל אגודה מקומית מוסיפה או משנה פרטים לפי צורכי או העדפות הקבוצות החברות בה. רוב התחרויות פועלות לפני החוקים שנרשמו בידי ה-WFTDA (‏Women's Flat Truck Derby Association).

למרות שהחסימות הן פיזיות, ישנם סוגים של חסימות ומגעים שאינם חוקיים: אסור להשתמש במרפקים, אסור להכות מאחור, אסור לחסום עם הראש, החסימות מחויבות להיות 1:1 (אסור לשתי שחקניות לחבור לחסימה נגד שחקנית בודדת). וכן, ישנם חוקים טכניים לגבי מרחק ואזור הפעולה המותרים. העונש על עבירה הוא ישיבה לפרק זמן בתא עונשין.

הקבוצות והשחקניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק ישנן שתי קבוצות, כל אחת עם חמש שחקניות אשר מחליקות באותו כיוון (כנגד כיוון השעון) במגרש אליפטי. לכל קבוצה יש "ג'אמרית" אחת וארבע "בלוקריות" (חוסמות). רק הג'אמרית צוברת נקודות. ניתן למנות בלוקרית אחת כ"פיווט" (באנגלית: Pivot) - מה שמאפשר לשחקנית זו להפוך לג'אמרית במהלך המשחק, בתנאים מסוימים. הג'אמרית חובשת קסדה עם שני כוכבים, הפיווט קסדה עם פס, ושאר הבלוקריות חובשות קסדה לא מסומנת. לכל משחק שני חצאים שאורכים 30 דקות. נקודות נצברות במהלך ג'אמים שאורכים עד שתי דקות כל אחד, בהם הג'אמרית מנסה לעקוף את שחקני הקבוצה היריבה, והבלוקריות מסייעות לה, ומנסות לעצור את הג'אמרית היריבה, על ידי מגע גופני וחסימות של השחקניות היריבות.

ג'אמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השחקניות מתחילות להחליק מקו התחלה אחד. אחרי שעברו 10 מטר ראשונים, השופט שורק לתחילת הג'אם הראשון. בשלב זה הג'אמרית מזנקת קדימה, עוקפת פעם אחת את המגרש, וכשהיא משיגה שוב את קובץ השחקנים (ה"פאק", באנגלית: The Pack), מתחיל הניקוד - נקודה אחת על כל שחקית שהיא עוקפת. הבלוקריות ב"פאק" מחויבות להישאר בתוך מרחק מקסימלי של כשלושה מטרים אחת מהשנייה. כשג'אמרית אחת עוקפת את כל ה"פאק", היא נהיית הג'אמרית ה"מובילה". לג'אמרית מובילה יש יכולת לסיים את הג'אם לפני שעברו שתי דקות.

ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלקת רולר דרבי מתבצעת על גלגיליות קלאסיות, בעלות ארבעה גלגלים המסודרים שניים מקדימה ושניים מאחורה, ולא רולרבליידס בהם הגלגלים הם בשורה. השחקניות מחויבות ללבוש ציוד מגן, כולל קסדה, מגיני ברכיים, רפידות מרפקים, ומגיני פה.

רולר דרבי מודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחיית הרולר דרבי כספורט התחילה בתחילת שנות ה-2000 כספורט של נשים, שאורגן על ידי נשים. הליגה הראשונה נוסדה באוסטין, טקסס, ועד שנת 2006 כבר היו מעל 135 ליגות בארצות הברית. ליגות דומות החלו לקום במגוון מדינות בינלאומיות, וכיום יש מעל 1250 ליגות חובבניות של נשים בעולם.

לספורט הנשים יש אסתטיקה פאנקיסטית וערכיות פמיניסטית וקווירית, והשחקניות באות ממגוון רקעים מגדריים, אתניים ומעמדיים^[3]. כלל האצבע הוא "זה לא משנה אם את לסבית/סטרייטית/ביסקסואלית/טרנסית - העיקר שאת יודעת להחליק"^[4]. הקבוצות והתחרויות גם פועלות במסגרת תרבות קאמפ: השחקניות בדרך כלל משחקות תחת פסבדונימים, או "שמות דרבי" שנוטים להיות משחקי מילים עם קריצה או רפרנסים למיניות, אלימות, או תרבות פופולרית או גיקית. גם הלבוש של השחקניות נוטה להיות מבוסס על בורלסק ורוקבילי. כדוגמה, גרביוני רשת, חצאיות טוטו, וקעקועים הם מראה נפוץ בתחרויות. שהייתה חגם לתחרויות עצמן בדרך כלל נותנים שמות מהתלים. דוגמה ל"שם דרבי" הוא שחקנית בשם בר שמשחקת בשם "ברת' ויידר" (משחק מילים על דארת' ויידר) או שחקנית שבחרה לשחק בשם "Pnina Rosendoom".

חלוצת האסתטיקה של הדרבי הייתה המחליקה אן קלבלו, הידועה כ"Demon of the Derby" והתחרתה בדרבי במשך שבעה עשורים. קלבלו הייתה מפורסמת בשל הניראות הלא קונבנציונלית שלה, כאשר הייתה צובעת את שערה בצבעים זוהרים ומתאפרת באופן בולט, וכן הייתה ידועה בשל סגנון הדיבור ה"ססגוני" שלה.

הענף נשקל להכללה באולימפיידת 2020^[5].

רולר דרבי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הראשונה בישראל נוסדה בשנת 2011, ונקראת TLV Derby Girls. היא הוקמה על ידי מספר שחקניות בהובלת בר אלדר^[6], וכיום מונה כ-35 שחקניות. יש שתי קבוצות בליגה, שמשחקות אחת מול השנייה במשחקי סקרימג'. המשחק הפורמלי הראשון בין הקבוצות אירע בינואר 2014.

לליגה הצטרפו מספר שופטים שגם הם חובבנים, ומתאמנים בשיפוט בזמן שהשחקניות מתאמנות בדרבי. האתוס של הליגה הוא שיתופי ו-DIY (עשה זאת בעצמך), וכל התפקידים מאוישים בהתנדבות, כאשר השחקניות והשופטים חולקים ביניהם תפקידי אדמיניסטרציה, פרסום, ניהול כספים ועוד^[7].