ריכרד שנטייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריכרד שנטייל
Schöntheil Richárd
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 ביולי 1874
Čoka, סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בדצמבר 1944 (בגיל 70)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1896) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריכרד שנטיילהונגרית: Schöntheil Richárd; צ'וקה, מחוז טורונטאל, 30 ביולי 1874בודפשט, 22 בדצמבר 1944) [1] היה מהנדס בניין ואדריכל יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכרד שנטייל נולד במשפחה יהודית כבנם של מוריץ יואכים שנטייל, רופא, ושל אדל גרוסמן. במחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-19 התיישבה המשפחה בקבאניה, כיום רובע 10 של בודפשט. בשנת 1892 סיים ריכרד את לימודיו בגימנסיה המלכותית ההונגרית ברובע 5.[2] לאחר מכן למד אדריכלות באוניברסיטה המלכותית ההונגרית משנת 1893 וסיים את לימודיו בשנת 1896.[3] הוא השתתף בסקר האנדרטה של קתדרלת דיולהפהרוואר בניהולו של האדריכל אימרה שטיינדל. ציורי העט שלו שנעשו במקום הוצגו בתערוכת המילניום.

בתחילת דרכו עבד אצל האדריכל אדולף לאנג כמעט שבע שנים. הוא היה מנהל העבודה של לאנג בבניינים הן בבירה והן בערי השדה, כמו הויגאדו בעיר טורדה וארמון הדואר והאוצר. ב-27 בפברואר 1902 הוא התחתן עם ארז'בט שרולטה גונסט, בתם של ז'יגמונד גונסט ועמליה פישר.[4] מנישואים אלה נולדו להם שלושה ילדים: יוליאנה (נפטרה בגיל שבע),[5] לילא עמליה (נישאה בשנת 1929 לאדריכל קלמן לקטוש, בגיור)[6] וגאבור, שלימים הלך בעקבות מקצועו של אביו.[7]

בשנת 1908 שנטייל הקים את "תעשיות הבנייה המאוחדות - שנטייל ושות'." בשנת 1911 הוא ואשתו קנו את המגרש בכיכר מרטינוביץ' 4, שם בנו בית משלהם עד 1913, שם היה גם הסטודיו האדריכלי שלו. בשנת 1913 הוא היה חבר בוועד המנהל של חברת "תרפיה ומרחצאות אדים". הוא גויס ונלחם במלחמת העולם הראשונה. היה סגן בגדוד "המרד ההונגרי הראשון" של בודפשט.

לאחר המלחמה הוא עזב את קבאניה. בין השנים 1921 ל-1924 הפעיל מיזם משותף עם האדריכל אישטוואן נאג'. בשנת 1928 כבר היה לו שוב משרד עצמאי. אשתו נפטרה ב-13 באוקטובר 1933.[8] ב-21 במרץ 1937 התחתן עם אטלקה סוטנר, ילידת העיר בוניהאד, בתם של ג'רג' סוטנר וקטלין קובאץ', שהייתה צעירה ממנו בתשע שנים.[9]

הוא נפטר בגיל 70 בביתו ברחוב קֵק גוֹיוֹ 26. על פי תעודת הפטירה, מותו נגרם בשל ניוון שריר הלב וטרשת עורקים.[10] כיוון שהוא נפטר לקראת סוף תקופת השואה ומעט לפני שחרור גטו בודפשט אחת הסברות שגם הוא וגם בנו היו קורבנות השואה שלא קיבל ביטוי בתעודות הפטירה שלהם.

הוא תכנן כמה מבנים בקבאניה, ובית הכנסת המקומי גם הוא עבודתו. בנו, שנולד מנישואיו הראשונים, גאבור שימו (שנטייל ) (19081944) היה גם כן אדריכל.

עבודותיו החשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות של ריכרד שנטייל
מספר סידורי כותרת תיאור שנת בנייה תמונה
1. רחוב צ'רקס 7–9 כנסיית כולם (בית כנסת לשעבר של קבאניה) 1911
2. רחוב פאז'יט 6 וילה (נהרסה)
3. רחוב ללא שם רובע 7 בית מגורים
4. רחוב תחנה 4 הווילה של פריד ג'רום 1904
5. רחוב תחנה 18 וילה של פרנץ צ'אקי 1905-1906
6. רחוב באניה 2-רחוב קולוז'ווארי 25 בית מגורים
7. כיכר מרטינוביץ' 4/A בית שנטייל עם סטודיו של האדריכל 1911
8. רחוב הלדי 16 ביתו לשעבר של סוחר התבואה קארוי לוי 1905-1906
9. רחוב הלדי 32 בית מגורים, שונטייל שיפץ את חזיתו 1887
10. רחוב פטרצי 23 - רחוב מארגה 20 בית מגורים בסביבות 1906
11. רחוב פטרצי 24 - רחוב מארגה 22 בית מגורים 1909
12. רחוב פטרצי 26 - רחוב מארגה 15 בית מגורים 1909
13. רחוב מארגה 26 בית מגורים 1909
14. רחוב מארגה 28 בית מגורים 1909
15. דרך מוהאי 24 בית מגורים
16. דרך קלנהדי 22 וילה (נהרסה)

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תשעה ימים סביב אגם הבלטון. (תיאור מסע שהוקדש לבנו גאבור), בודפשט, 1908

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריכרד שנטייל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]