שולת מוקשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שולת המוקשים "גרומיץ" הפעילה בצי הגרמני

שולת מוקשים היא ספינת מלחמה שנועדה לפנות מוקשים ימיים אשר בדרך כלל מונחים על ידי מקשת. הספינה הופיעה לראשונה במלחמת העולם הראשונה.

מאפיינים וציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולת מוקשים מודרנית מתוכננת ובנויה באופן שיפחית את סיכויי הספינה להיפגע ממוקשים בעצמה; החומרים מהם נבנית הספינה נבחרים כך שהחתימות השונות שלהם - אקוסטית ומגנטית, לדוגמה - יהיו קטנות ככל האפשר. לרוב גוף הספינה בנוי מעץ (בעבר), פיברגלס או מתכת לא-ברזלית, להקטנת החתימה המגנטית שלה. גם לעיצוב הגאומטרי של גוף הספינה יש חשיבות.

הדבר מקביל לעיצוב ספינות ומטוסים כך שיחמקו מגילוי על ידי מכ"ם או סונאר של צוללת, אך עם התאמות לשיטות בהן משתמשים מוקשים לגילוי ספינות.

ציוד ייעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך מילוי יעודה, שולת מוקשים מצוידת בסורקים מושרים או מכניים לפיצוץ מוקשים. סורקים מכניים הם מכשירים הבנויים כך שיחתכו את העוגן של מוקשים קבועים, ויכולים לחבר תגית שתעזור לעקוב אחרי מיקומו ולניטרולו. הם נגררים מאחורי שולת המוקשים, ומשתמשים בגופי עזר כדי לשמור על הסריקה בעומק ובמיקום הרצויים. סורקים מושרים הם מכשירים, לרוב נגררים, המחקים חתימה של ספינה מסוימת, ועל ידי כך מפעילים מוקשים המיועדים נגד ספינות מסוג מסוים. הסורקים המושרים הכי נפוצים הם מחוללי שדה מגנטי ומחוללי צליל.

כלי שיט נוגדי מוקשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולת המוקשים נבדלת מציידת מוקשים; ציידת מוקשים מגלה ומנטרלת מוקשים יחידים באופן פעיל. שולת מוקשים באה במקרים רבים כהשלמה לציידת מוקשים, בהתחשב בפעילות ובתנאי הסביבה. שולת מוקשים מותאמת יותר לניקוי שטחי מים פתוחים בעלי מספר גדול של מוקשים. שני סוגי כלי השיט נקראים באופן כללי כלי-שיט ללוחמה נגד-מוקשים, שם המתייחס גם לספינות המשלבות את שתי השיטות בכלי שיט אחד. כלי השיט המשולב הראשון היה אה"מ מילטון, שהייתה גם ספינת המלחמה הראשונה שיוצרה מפיברגלס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

T-34 76 Westerplatte p d.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.