שונגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלוץ אצ'י, המאנגה הארוטית: חלום אשת הדייג, קצושיקה הוקוסאי (1760-1849)

שונגה, 春 画) shunga) , הינה צורת אמנות ארוטית פופולרית בין המאה ה-16 למאה ה-19 ביפן הטרום מודרנית. פירושה המילולי של המילה הוא "תמונות אביב". אמנות השונגה באה לידי ביטוי במדיומים שונים כגון, הדפסים, הדפסי עץ וספרים מאוירים.

השונגה בתקופת אדו הייתה חלק בלתי נפרד מהאוקיו-אה (Ukiyo- e) ומן 'העולם הצף' (Floating World).‏‏[1] יותר מכך, התפתחות אמנות השונגה במאה ה-17 מסמלת את תחילת אמנות האוקיו-אה. לא ניתן לייחס לשונגה אמן ספציפי, למעשה כל אמני האוקיו-אה היו אמני שונגה.‏‏‏‏‏‏‏‏[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות ראשוניות לאמנות ארוטית נמצאו באיורים במקדש בעיר נארה, אלה מתוארכות בערך מן המאה השביעית. בתקופת נארה, במאה השמינית, הופצו מדריכי מין מאוירים בהשראה סינית אשר היו מקובלים בקרב השכבה המשכילה. חשוב לציין כי למרות שמדובר בתמונות ארוטיות, קיים שוני בין אמנות השונגה מתקופת אדו לבין האיורים מהתקופה המוקדמת יותר. עם התפתחות אמנות המגילות המאוירות במאה ה-12, אוירו גם מגילות ארוטיות התכנים במגילות אלה קרובים יותר לאמנות השונגה שנפוצה בתקופת אדו.‏‏[3]

בתחילת תקופת אדו, תחילת המאה ה-17, עשיית האמנות הופנתה בעיקר לעיטור טירות וציורי פרגודים עבור השלטונות אך יחד עם זאת עסקו אמנים בהדפסים על נייר או בד משי. בשנת 1640 השתכללה טכניקת ההדפסים והחלה הפצת ספרים גדולה יותר. בין היתר ספרים בעלי תכנים ארוטיים. ספרים אלה בעיקר תיארו סצנות ארוטיות או שימשו למדריכי מין מוקדמים אך עדין היו נדירים ויקרים במיוחד. הייתה זו אמנות אשר יוצרה בקיוטו לקבוצה מוגבלת של אנשים.

כמאה שנים מאוחר יותר, באדו, הפכה אמנות השונגה לאמנות פופולרית. התפתחות טכניקת הדפסי העץ והדפסי צבע באותה תקופה העניקה זמינות ונגישות.‏‏[4] הדפסי העץ יוצרו בכמויות גדולות והיו זולים הרבה יותר לעומת הדפסי הנייר. צמיחתם של רובעי השעשועים והתפתחות אמנות האוקיו-אה מהווים גורם חשוב גם כן להתפתחות השונגה. על רקע האמנות אשר נועדה לאריסטוקרטיה היפנית, הסמוראים ומוסד הנזירות, הפכה השונגה לאמנות פופולרית אשר הופצה בקרב העם. את רובעי השעשועים פקדו אנשים בכל המעמדות ולכן החשיפה הייתה נרחבת הרבה יותר. לא נראתה בשום מקום בעולם תפוצה כל כך גדולה של תמונות ארוטיות כפי שהופצה השונגה בתקופת אדו.‏‏[5]

אמני שונגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות העובדה שאמני אוקיו- אה היו גם אמני שונגה ניתן לציין מספר אמנים חשובים מן התקופה. הראשון ביניהם הוא אחד האמנים החשובים והחלוצים של אמנות האוקיו- אה, מהמאה ה-17, מרונובו (Morunobu). אמן אשר יצר בין היתר אלבומי הדפסים ורבים מהם אלבומי שונגה. סוזוקי הארונובו (Suzuki Harunobu) היה גם כן אמן נודע בתקופה אשר חי במאה ה-18. הארונובו ידוע בעיקר בעקבות החידוש בהדפסיו למשל. האמנות שלו תיעדה רגע, חתיכה של מציאות. יצירותיו היו קטנות בגודלן ושיקפו אידאל ויופי, יצר סדרות שונגה רבות. אמן חשוב נוסף הוא קיטגאווה אוטמארו (Kitagawa Utamaro). אשר חי בסוף המאה ה-18, תחילת מאה 19. אמן אשר ידוע בעיקר בזכות תמונות התקריב של נשים. בזכות ציוריו נאמר עליו כי הוא מבין נשים באמת. אוטמארו נחשב כיום אולי גדול אמני השונגה. רוב ציורי השונגה של אוטמארו יוצרו בשנים האחרונות לחייו, 1794- 1803.‏‏[6]

פורמטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות השונגה באה לידי ביטוי במספר פורמטים. מלבד הדפסי העץ והנייר היו גם כן 'ספרי כרית' (Makua- e). ספרים אשר בתקופה מוקדמת יותר נועדו לכלות צעירות ללמד אותן על מין ואהבה. עם השתכללות הדפסי העץ הפכו הספרים לזולים ונגישים יותר, תפקידם המסורתי נותר אך גברים ונשים צעירות אשר לא נועדו לחתונה מצאו עניין בספרים אלה. מדיום נוסף הוא ספרים או יומנים ארוטיים מאוירים. העלילה הייתה קלילה ולרוב תיארה סיפור מסעות של גבר צעיר אשר מגיע לסיטואציות מיניות רבות. תמונות שונגה ליוו את העלילה והמחישו המאורעות. ספרי הארוטיקה לרוב השתמשו כגיבורים בשמות של שחקני תיאטרון אמיתיים, הספרים שימשו את השחקנים לפרסום אישי ויחסי ציבור. ‏‏[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏העולם הצף, החולף: חלק מתרבות עירונית אשר התפתחה בתקופת אדו, בין המאות 16-19. העולם הצף היה רובעי השעשועים אשר צמחו בערים הגדולות שם התקיימו תיאטראות, בתי זונות ובתי הארחה. בין השאר התפתחה אמנות האוקיו- אה. אוקיו- אה: "תמונות מהעולם הצף". אמנות פופולארית מיפן במאות 16-19 אשר תיארה את רובעי השעשועים. אוקיו- אה הציגו את התרבות האורבאנית ברובעי השעשועים, אורח החיים והווי התקופה. ‏
  2. ^ ‏Richard, Lane. Images of the floating world: the Japanese Print. (London: Alpine Fine Art Collection. 1978) 95.‏
  3. ^ ‏Timon, Screech. Sex and the Floating World: Erotic Images in Japan 1700-1820. (Hawai'i: University of Hawai'i Press. 1999) 40.‏
  4. ^ ‏הדפסי עץ (Woodblock Prints): צורת אמנות מקובלת בין המאות 16-19. טכניקה של הטבעת תמונה על ידי הדפסה בלוחות עץ. טכניקת הדפסי העץ הייתה זולה ומהירה יותר מטכניקות הדפסים אחרות. ‏
  5. ^ ‏Screech, Sex and the Floating World. 23
    .‏James A Michener. The Floating World (Hawai'i: University of Hawai'i Press. 1983) 202-203, 205.
    Lane, Images of the Floating World. 37, 47, 95
  6. ^ ‏Ibid, 102
    Screech, Sex and the Floating World. 41.‏
  7. ^ ‏Ibid. 18.
    Michener, The Floating World. 203.‏