שחף (סוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשחף
שחף מערבי
שחף מערבי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
תת־סדרה: שחפאיים
משפחה: שחפיים
סוג: שחף (סוג)
שם מדעי
Larus
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שַׁחַף[1] (שם מדעי: Larus) הוא סוג עוף ימי מתלהק, בעל כנפיים ארוכות וקרומי שחייה. השחפים הם עופות בינוניים עד גדולים, בעלי מקור עבה ומוארך בגוון צהוב. השחף בדרך כלל בעל גוון אפור או לבן, בצירוף סימנים שחורים הממוקמים באזור הראש והכנפיים.

השחף מהווה היום את הסוג בעל מספר המינים הגדול ביותר במשפחת השחפיים והוא נפוץ בכל העולם, אולם המגוון הרב ביותר של שחפים נמצא בחצי הכדור הצפוני.

רוב מיני השחפים קיימים במספרים גדולים באזורי המחיה שלהם. בעבר היו בעיקר בים, אך כיום ניתן למצאם בפנים היבשות ולאורך חופי הים, ניזונים מפסולת האדם, נבלות ודגים.[2]

קיימים מאובנים של שחפים המתוארכים עד לאמצע תקופת המיוקן לפני בין 15 - 20 מיליוני שנים. מאמינים כי הם התפתחו באוקיינוס האטלנטי והתפשטו במהלך תקופת הפליוקן לפני בין 1.75 - 5.5 מיליוני שנים, בתקופה בה מגוון מיני עופות הים היה הרב ביותר.

שחף צהוב-רגל
שחף אפרורי
שחף ימי
שחף קליפורני
שחף שחור עם טרף

אזכור השחף בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "ג'ונתן ליווינגסטון השחף", שחיבר ריצ'רד באך, היה בראש רשימת הספרים הנמכרים ביותר בארצות הברית במשך כ-38 שבועות רצופים בין השנים 19721973. שחף היה גיבור עלילת ספרה של סיגל מגן "לעוף". המחזה השחף הוא אחד ממחזותיו המפורסמים שחיבר אנטון צ'כוב.

מיני הטבעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מיני טבעת#השחפים בחצי הכדור הצפוני

כמה ממיני השחף שייכים למיני הטבעת המתרבים בדפוס טבעתי מסביב לקוטב הצפוני ובכך מקיימים קרבה גנטית.

מיני השחף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סוגים הקרובים יחסית לשחף אך שונים ממנו: הסוגים שחף אמריקני, כרויקוצפלוס, שחף דגים והשחף הגמד (Hydrocoloeus minutus) היחידי בסוגו. עם זאת סוג זה כולל כמעט את כל מיני השחפים. להלן 24 מיני הסוג שחף:

שם שם מדעי תמונה מוטת כנפיים
שחף פסיפי Larus pacificus 137-157 ס"מ
שחף בלצ'ר Larus belcheri 120 ס"מ
שחף אורלוג Larus atlanticus 130-140 ס"מ
שחף שחור-זנב Larus crassirostris 126–128 ס"מ
שחף הרמן Larus heermanni 117-124 ס"מ
שחף אפרורי Larus canus 100-130 ס"מ
שחף עקוד- מקור Larus delawarensis 124 ס"מ
שחף קליפורני Larus californicus 122-137 ס"מ
שחף ימי Larus marinus 1.5-1.7 מ'
שחף הקלפ Larus dominicanus 128-142 ס"מ
שחף אפרפר Larus glaucescens 120-150 ס"מ
שחף מערבי Larus occidentalis 130-144 ס"מ
שחף צהוב-כפות Larus livens 140-160 ס"מ
שחף לבן-כנף Larus hyperboreus 132-170 ס"מ
שחף איסלנדי Larus glaucoides 115-150 ס"מ
שחף תייר Larus thayeri 130-148 ס"מ
שחף צפוני Larus argentatus 125-155 ס"מ
שחף צפוני אמריקני Larus smithsonianus 120-155 ס"מ
שחף צהוב-רגל Larus michahellis 120-155 ס"מ
שחף כוזרי Larus cachinnans 137-155 ס"מ
שחף ארמני Larus armenicus 120-145 ס"מ
שחף מפוספס-גב Larus schistisagus 132-160 ס"מ
שחף שחור Larus fuscus 124-150 ס"מ
שחף וגה Larus vegae

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Harrison, Peter (1988): Seabirds (2nd ed.). |Christopher Helm, London ISBN 0-7470-1410-8
  • Liebers, Dorit; de Knijff, Peter & Helbig, Andreas J. (2004): The herring gull complex is not a ring species. Proc. Roy. Soc. B 271(1542): 893-901. PDF fulltext(הקישור אינו פעיל) Electronic Appendix(הקישור אינו פעיל)
  • Olson, Storrs L. (1985): Section X.D.2.j. Laridae. In: Farner, D.S.; King, J.R. & Parkes, Kenneth C. (eds.): Avian Biology 8: 181-182. Academic Press, New York.
  • Pons J.-M. ; Hassanin A. ; Crochet P.-A.(2005) Phylogenetic relationships within the Laridae (Charadriiformes: Aves) inferred from mitochondrial markers. Molecular phylogenetics and evolution 37(3):686-699

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]