הקוטב הצפוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האזור הארקטי ובמרכזו הקוטב הצפוני

קוטב צפוני הוא הנקודה הצפונית ביותר בכל כוכב, כוכב לכת, ירח או אסטרואיד. המושג הקוטב הצפוני מתייחס לקוטב הצפוני הגאוגרפי של כדור הארץ - הנקודה המתמטית שבה נפגשים כל קווי האורך, ושדרכה עובר הציר הדמיוני שסביבו כדור הארץ סובב.

הגדרה אסטרונומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה האסטרונומית של קוטב צפוני של כוכב לכת או אובייקט אחר במערכת השמש כנקודת הציר של סיבוב אותו כוכב לכת. אין זה משנה לצורך הגדרה זו כיוון הסיבוב (כיוון נוגד השעון שהוא הכיוון המקובל, או סיבוב בכיוון השעון). הגדרה אחרת, מקפידה יותר, מגדירה את הקוטב הצפוני כנקודה שסביבה סובב האובייקט נגד כיוון השעון. למספר גופים במערכת השמש - כגון היפריון, ירחו של שבתאי והאסטרואיד 4179 טוטאטיס - אין קוטב צפוני, שכן כיוון תנועתם אינו סדיר בשל השפעת כוחות הכבידה של ירחים וכוכבי לכת סמוכים.

יש מקרים בהם, בשל תנועתו הסינכרונית של האובייקט, ייתכנו ארבעה קטבים נוספים: קרוב, מרוחק, מוביל ועוקב. בירח איו של צדק, בשל תנועתו הסינכרונית המושפעת מכבידת צדק, ישנה נקודה על פני הירח הפונה תמידית לכיוון הכוכב הלכת - זהו הקוטב הקרוב. הקוטב הנגדי לו - הרחוק באופן תמידי מצדק נקרא הקוטב הרחוק (נקודת הנאדיר). קוטב נוסף מצוי בקצה המרוחק של הירח בכיוון תנועתו (המשתנה בפנייתה לכיוון הכוכב ולכיוון התנועה)- זהו הקוטב המוביל, והנקודה הנגדית לו תהיה הקוטב העוקב. כך ניתן לחלק את איו לארבעה חצאים - מוביל בכיוון התנועה ועוקב בכיוון התנועה, וכן מחצית הפונה לצדק ומחצית הרחוקה ממנו. בקצה כל אחת מהן יהיה קוטב, והקטבים מתחלפים ביניהם.

הקוטב הצפוני של כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעשה, לכדור הארץ מספר "קטבים צפוניים":

  1. הקוטב הגאוגרפי הצפוני הוא הקוטב בהגדרתו הנפוצה ביותר, ואליו הכוונה כאשר אומרים "קוטב" סתם. הוא נמצא בנקודה הצפונית ביותר בכדור הארץ כפי שמכתיב סיבוב כדור הארץ סביב צירו. הקוטב הגאוגרפי הצפוני נמצא בקו הרוחב 90 מעלות צפון, ובו נפגשים כל קווי האורך.
  2. הקוטב המגנטי הצפוני הוא הנקודה הקרובה ביותר לקוטב הגאוגרפי הצפוני, שבה השדה המגנטי בגובה פני הקרקע אנכי לפני כדור הארץ.
  3. הקוטב הגאומגנטי הצפוני הוא הנקודה הקרובה ביותר לקוטב הגאוגרפי הצפוני, שבה הציר של הדיפול המגנטי (ציר הדו-קוטביות) של כדור הארץ - "חותך" את פני כדור הארץ.
  4. הקוטב הימי הצפוני הוא הנקודה המרוחקת ביותר מכל קו חוף בים הארקטי.

הקוטב הגאוגרפי הצפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוטב הגאוגרפי הצפוני, הלא הוא הצפון האמיתי, היא נקודת ציר הסיבוב הצפונית של כדור הארץ - קו הרוחב 90° צפון. בנקודה זו כל כיוון אליו פונים הוא דרום. הקוטב ממוקם באוקיינוס הקרח הצפוני, למעשה בעומק של 4,087 מטרים מתחת לפני הים. בשל תזוזתו של כדור הארץ נקודה זו אינה קבועה, ולכן מוגדרת נקודה שאינה חופפת במדויק את הנקודה על פני כדור הארץ כנקודה לצורך ציור המפות.

קנדה מגדירה את השטחים שבריבונותה עד הקוטב הצפוני - אולם קביעה זו שנויה במחלוקת שכן יש 770 ק"מ של שטחי מים בין היבשה לקוטב הצפוני. שאר מדינות העולם מקבלות את הקביעה שהקוטב הצפוני מצוי במים בינלאומיים.

חקר הקוטב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוללת סקייט (SSN-578) על פני הקרח בקוטב הצפוני, 1959
תנועת הקוטב המגנטי הצפוני בשנים 1831-2001 על רקע צפון קנדה

מסע הגילוי הראשון שנערך לקוטב הצפוני היה מסעו של רוברט אדווין פירי, מתיו הנסון (שחור שמוצאו מארצות הברית), וארבעה אינואיטים בשם: אוטה, סיגלו, אגינגווי ואאוקואה, ב-6 באפריל 1909. פירי האמין שהגיע לקוטב הצפוני אולם בדיקות שנערכו בשנת 1996 הראו כי פירי החמיץ את הקוטב הצפוני ב-40 ק"מ.

משלחת מדעית רוסית בראשות גאורגי סדוב ניסתה להגיע לקוטב בשנים 1913-1914 אך נכשלה.

ההגעה הראשונה בפועל לקוטב בטיסה הייתה בשנת 1926 על ידי החוקר הנורבגי רואלד אמונדסן והמממן האמריקאי שלו לינקולן אלזוורת' אשר הגיעו אל הקוטב באמצעות טיסה מסבאלברד לאלסקה. ב-3 במאי 1952, נחתו ג'וסף פלטצ'ר וויליאם בנדיקט מחיל האוויר של ארצות הברית בקוטב הצפוני הגאוגרפי. ב-3 באוגוסט 1958 עברה הצוללת האמריקאית נאוטילוס מתחת לקרח את הקוטב הצפוני. ב-17 במרץ 1959 עלתה הצוללת האמריקנית סקייט (SSN-578) לפני השטח והייתה כלי השייט הראשון שהגיע בפועל לקוטב הצפוני.

הקוטב הצפוני בפולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת הפופולרית הנפוצה בעולם הנוצרי, מתגורר סנטה קלאוס בקוטב הצפוני.

הקוטב המגנטי הצפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השדה המגנטי של כדור הארץ

הקוטב המגנטי הצפוני הוא הנקודה הקרובה ביותר לקוטב הגאוגרפי הצפוני, שבה השדה המגנטי בגובה פני הקרקע אנכי לפני כדור הארץ. מצפן טיפוסי שיכול לנוע אך ורק במישור המאוזן - למעשה לא יפעל, ולכן יצביע על כיוון אקראי.

נקודה זו הוצעה לראשונה על ידי סיר ויליאם גילברט חצרן של אליזבת הראשונה מלכת אנגליה בשנת 1600. מסע הגילוי הראשון לקוטב זה היה מסעו של ג'יימס קלארק רוס ב-1 ביוני 1831. רואלד אמונדסן הגיע לקוטב במיקום אחר בשנת 1903.

הקוטב המגנטי הצפוני נע לאורך השנים בכיוון צפון-צפון-מערב. בשנת 2005 נמצא הקוטב המגנטי הצפוני ב-83.2° צפון 118.3° מערב, ובשנת 2010 הוא צפוי להימצא ב-85.2° צפון 133.2° מערב. במהלך המאה ה-20 נע הקוטב המגנטי הצפוני מעל 1,100 ק"מ, ומהירות תנועתו עלתה מ-9 ק"מ לשנה בשנת 1970 ל-41 ק"מ לשנה בשנת 2001. בקצב הנוכחי יגיע הקוטב המגנטי לסיביר תוך 50 שנה.

הקוטב הגאומגנטי הצפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוטב הגאומגנטי הצפוני הוא הנקודה הקרובה ביותר לקוטב הגאוגרפי הצפוני, בה הציר של הדיפול המגנטי (ציר הדו-קוטביות) של כדור הארץ - "חותך" את פני כדור הארץ. זווית השדה המגנטי איננה ‎90°‏ בדיוק כי הדו-קוטביות בשדה המגנטי של כדור הארץ איננה "מושלמת" וקיימת חוסר סימטריות. אם כדור הארץ היה מגנט דו-קוטבי מושלם - הקטבים המגנטיים היו חופפים את הקטבים הגאומגנטיים.

מבחינה פיזיקלית, הקוטב המגנטי/הגאומגנטי הצפוני של כדור הארץ - הוא למעשה קוטב מגנטי דרומי, ולהפך. הקוטב הצפוני של כל מגנט נמשך לקוטב הדרומי של מגנטים אחרים, כך גם הקוטב הצפוני של מגנט מרחף (כמו, למשל, במצפן) יצביע לכיוון הקוטב הגאומגנטי הצפוני (שהוא כאמור מגנט דרומי).

המיקום המדויק של הקטבים המגנטיים והגאומגנטיים - הן בצפון והן בדרום - משתנה באופן הדרגתי. בשנת 2005 נמצא הקוטב הגאומגנטי הצפוני ב-79.8° צפון 71.8° מערב, ובשנת 2010 הוא צפוי להימצא ב-80.0° צפון 72.0° מערב.

הקוטב הימי הצפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטב זה מוגדר כנקודה המרוחקת ביותר מכל קו חוף באוקיינוס הצפוני ונמצא במיקום '84°03 צפון, '174°51 מערב.

הראשון שהגיע לנקודה זו היה סר יוברט וילקינס שהגיע אליה בטיסה בשנת 1927.

בעלות טריטוריאלית על הקוטב הצפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1999 נחשב הקוטב הצפוני כשטח בינלאומי. בשנת 2001 הודיעה רוסיה כי האזור בו נמצא הקוטב שייך לה. מספר מדינות הלכו בעקבותיה - נורבגיה, קנדה, ארצות הברית ודנמרק, אשר שטח האדמה שבשליטתה - גרינלנד הוא הקרוב ביותר לקוטב. לטענות אלה יש חשיבות לצורך ניצול המשאבים הטבעיים (נפט וגז טבעי) שבאזור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]