שיחה:אטמוספירת כדור הארץ

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כדור פורח[עריכת קוד מקור]

האמנם כדור פורח טס מעל גובה הטיסה של מטוסי נוסעים? 74.100.159.123 19:41, 1 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

כן. הם פועלים על עקרון לגמרי שונה. קרני שיחהזה הזמן ל... 21:25, 1 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
כן ולא. מטוסי נוסעים משייטים בדרך כלל בגובה של 10-12 ק"מ בערך. שיא הגובה בכדור פורח הוא 20 ק"מ בערך, אבל גובה כזה דורש בלוני חמצן וביגוד מיוחד נגד הקור. כלומר, אפשר לעלות בכדור פורח גבוה יותר מנתיבי הטיס המסחריים, אבל זה לא קורה בדרך כלל, למעט כשרוצים לשבור שיא כזה או אחר. בדרך כלל נוסעים שעולים על כדור פורח עולים לגובה של קילומטרים ספורים, לכל היותר. ‏odedee שיחה 05:23, 11 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אם ככה כדאי לתקן את הכיתוב פה ולהבהיר שמדובר בבלוני מטאורולוגיה ולא בכדורים פורחים. 74.100.159.123 04:15, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מסכים, קדימה - תקן. חגי אדלר 12:21, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
זה לא כתוב ממש בערך, אלא רק מופיע בתרשים. קרני שיחהזה הזמן ל... 13:34, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

בדיוק באתי להעיר על כך. אם מישהו יכול לתקן, כדאי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

בעיה בהרכב האטמוספרה[עריכת קוד מקור]

אם מחברים את כל האחוזים + אחוזי אדי המים מקבלים יותר ממאה אחוזים איך זה ייתכן?

תבדוק/תבדקי במחשבון זה יוצא 99.9974 ללא הגזים בעלי כמות מזערית.84.229.62.210 20:45, 26 בינואר 2014 (IST)אנונימי[תגובה]

אחוז הפחמן דו-חמצני לא מעודכן. והקישור 2 לא נכון. קודגורו - שיחה 23:09, 26 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

איפה העניין הזה עומד כשקיים זיהום האוויר? אם אני עומד לצד פקק, שבו מכוניות לא מתקדמות, אני אמצא גידול משמעותי בפחמן החד-חמצני. לא?

אם אני חיי בעיר, אחוזי הגזים לא יהיו שונים מאשר בפרבר אמריקני?

האם זה באמת מתיחס לכל האוויר שבאטמוספרה?

ציר ה-X בגרף של ריכוז החמצן לא הפוך?

הריכוזים ממוצעים. הרכב האטמוספירה אכן מושפע מגורמים מקומיים רבים. האוויר מעל יערות הגשם עשיר יותר בחמצן, ובמורד הרוח מהר געש פעיל תמצא הרבה תחמוצות גופרית.
המספרים בגרף הם מליוני שנים בעבר. כלומר 1000 = מיליארד שנים בעבר ו 0 = ההווה. °°°°°°°°הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:53, 26 בינואר 2014 (IST)[תגובה]

ההרכב שנכתב בערך, הוא בנפח או במסה?[עריכת קוד מקור]

תודה. אביתר ג' - שיחה 22:14, 10 במאי 2010 (IDT).[תגובה]

אף אחד לא ענה לי, אז פשוט הסתכלתי בערך באנגלית. בנפח, לא במסה.

אוויר - חסר[עריכת קוד מקור]

לא כתוב מה סמל האוויר , האם הוא מוצק או נוזל או גז מה ערכו ... וכ'ו 94.159.240.146 20:17, 5 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

בירוא יערות[עריכת קוד מקור]

בהמשך לתבנית המקור שהצבתי - ראו את סיכום המחקר הזה. ALC • כ"ז בחשוון ה'תשע"ב • 07:57, 24 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

אוויר לנשימה[עריכת קוד מקור]

אני מבינה שזו האטמוספירה, אני ביקשתי לדעת על הרכב האוויר!! לא על אטמוספירת כדור הארץ, וחוץ מזה אינכם מדייקים באחוזים. 213.8.59.76 18:32, 22 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

"אוויר" הוא אטמוספירת כדור הארץ. אין הגדרה אחרת לאוויר. לתשומת ליבך - דפי שיחה בדרך כלל אינם אכסניה טובה לשאלות, מכייוון שלעתים קרובות אין מי שעוקב אחריהם. לצרכים אלו ממש יש את דפי "הכה את המומחה-שאלות במדעים" °°°°°°°°הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:48, 26 בינואר 2014 (IST)[תגובה]

הגרף של התפלגות היסודות באוויר[עריכת קוד מקור]

יש טעות בגרף של התפלגות היסודות באוויר, היחס הנכון הוא כך: 78 אחוז חנקן 21 אחוז חמצן ו1 אחוז יסודות אחרים, אני לא יודע לערוך גרפים אשמח אם מישהו יתקן את זה, תודה רבה וכל טוב

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

שלום ב הרכב כדור הארץ רשמתם כמות וצריך לרשןם כמויות דווח על ידי: שמחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 213.57.39.228 18:51, 11 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

לא מופיע בערך הרכב כדור הארץ. המופעים של המילה כמות תקינים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 13:21, 12 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]


משוב מ-12 בפברואר 2015[עריכת קוד מקור]

האם האוויר הוא תערובת או תרכובת? 85.64.228.90 10:02, 12 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

הדף אמור להסביר על אוויר

מקור:אוויר - ויקיפדיה דווח על ידי: גבריאל 84.94.174.9 18:22, 14 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]

הוספתי את המשפט הבא על פי מילון ספיר: "תערובת הגזים שיוצרת את האטמוספירה נקראת אוויר". נראה לי די בכך. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:35, 14 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]


הערה על סתירה בין ערכים[עריכת קוד מקור]

בקשר להיווצרות קרום כדור הארץ והאוקיינוסים, יש סתירה בין מה שכתוב כאן לבין מה שכתוב בערך על האדן- כאן כתוב שקליפת כדור הארץ נוצרה בין 3.5-3.9 מיליארד שנה, והאוקיינוסים עוד מאוחר יותר. ואילו בערך האדן כתוב שכבר לפני 4.4 מיליארד שנה היו אוקיינוסים כשלצידם קרום של כדור הארץ, אשמח אם יעדכנו את הדברים באופן מדוייק. 212.76.113.25 14:12, 6 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

רוני יפרח[עריכת קוד מקור]

צפיפות האוויר בגובה פני הים בתנאים סטנדרטיים היא 1.225 ק"ג/מ"ק ולא כתוב בערך 1.293 46.116.42.150 20:33, 14 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]

משוב מ-23 באפריל 2017[עריכת קוד מקור]

זה כל המידע על האטמוספירה של כדור הארץ?

דיווח שאורכב ב-22 באפריל 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

כתבתם שבאטמוספירה השניה היתה כמות מועטה של חנקן אבל בויקיפדיה באנגלית כתוב שהיה בה בעיקר חנקן!

אפשר לדעת אצל מי הטעות? ואם כאן הטעות (הויקיפדיה שבעיברית) אז תשנו

מן הסתם ויקי האנגלית יותר אמינה. תיקנתי בהתאם. מיכאל.צבאןשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ט • 10:26, 18 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-27 בנובמבר 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

אתם לא רשמתם איזה גז אחראי על תפקיד האטמוספרה לסנן קרינה מסוכנת מן השמש

באטמוספירה מצויה שכבת האוזון, המכילה ריכוז גבוה יחסית של גז הנקרא אוזון. הוספתי כדי שיהיה ברור יותר. אלעדב. - שיחה 19:50, 27 בנובמבר 2019 (IST)[תגובה]

טענות בלי מקור, והצגה מעוות של הקונצנזוס המדעי[עריכת קוד מקור]

היי Laugh Tough, ראשית שמת טענה בלי מקור שאומרת שלזיהום האויר יש השפעה שולית על גזי החממה. זאת טענה לא נכונה. כמויות קטנות של גזי החממה משפיעות משמעותית על טמפרטורת כד"א. בלי גזי חממה באטמוספרה הטמפרטורה הממוצעת בכד"א הייתה 18- במקום 15 מעלות. וזה למרות שגזי החממה כמו פד"ח, מתאן נמצאים בכמוית מעטות. ההשפעה שלהן מאוד משמעותית וכך גם השפעת השינוי בכמות שלהם בעקבות זיהום אויר. שנית באחוזים השינוי בכמות הפד"ח היה מאוד משמעותי. מקורות: https://www.giss.nasa.gov/research/briefs/ma_01/ https://climate.nasa.gov/evidence/


שנית יש קונצנזוס מדעי לגבי הקשר בין השינוי בגזי חממה לבין השינוי בטמפרטורת כדור הארץ. לכן להשאר את זה כהשערה זה לא נקודת מבט נייטרלית אלא הטעיה של קוראי וויקיפדיה. אתה יכול לקרוא על הקונצנזוס פה: https://climate.nasa.gov/scientific-consensus/

אם אתה רוצה לקרוא עוד מקורות מדעיים בנושא התחממות גלובלית ואטמוספירת כדור הארץ: https://www.nationalgeographic.com/environment/global-warming/global-warming-effects/ https://www.scientificamerican.com/climate/ https://www.sciencemag.org/category/climate https://www.nature.com/nclimate/

חשוב ביותר להסתמך על מקורות מדעיים בעת כתיבת הערך הזה ולא לערבב אותו עם טענות ממאמרי דעה של אתרים שמרניים. H. sapiens היה מעורב בדיונים האלו בערך התחממות עולמית ויכול להסביר את הסטנדרטים של ויקיפדיה טוב יותר ממני.2a02:ed0:5901:1b00::1000 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

תגובה[עריכת קוד מקור]

שלום אלמוני(ת). תודה על פנייתך כאן. לפני הכל חשוב לי להבהיר שאיני מזוהה או מזדהה או שייך לאלה המכחישים את השפעת הפעילות האנושית על שינויי מזג האוויר. כמו כן איני מומחה בתחום מדעי זה, ואני מניח שגם את(ה) לא (בלי להעליב; יש מעט מאוד כאלה). יש לי ידע סביר בכימיה, שמאפשר לי להבין מושגים רלוונטיים כמו ריכוז, ואני מתבסס על קריאת ערכים אחרים בויקיפדיה (בעברית ובאנגלית) ותוכן מדעי זמין באינטרנט (למשל דו"חות ה-IPCC שקראתי אותם בפרוטרוט). הדיון להלן הוא על בסיס זה.
הערך הזה עוסק באטמוספרת כדור הארץ, לא בהתחממות הגלובלית, לא באפקט החממה, ולא בשאלה אם שינויי מזג האוויר נגרמו מפעילות אנושית. הכנסת נושאים אלה - שחלקם, מה לעשות, נתונים במחלוקת, למרות הטענות על קונסנזוס מדעי (שכנראה קיים, אבל צריך לשים לב לפרטים, ואתייחס לזה בהמשך) - פוגעת באיכות הערך. מי שקורא בוויקיפדיה על אטמוספרת כדור הארץ רוצה כנראה לדעת עליה, וזה תחום מרתק שיש הרבה מה לכתוב עליו (מומחים לאטמוספרה מוזמנים להרחיבו). לנושאים שהזכרתי יש ערכים משלהם ושם צריך להיות דיון נרחב בהם. בערך הזה מן הראוי להפנות לערכים האחרים, אבל אין צורך לחזור על הכתוב בהם. נושא ההתחממות הגלובלית זוכה כאן לפרק אחד בן שתי פסקאות והפנייה לערך המורחב, וזה בסדר גמור.
יש נושאים רבים אחרים שמשיקים לאטמוספרה - רוחות, משקעים, פוטוסינתזה, הרי געש, קרינה קוסמית, תקשורת אלחוטית, ועוד עשרות. האם צריך לכלול בערך זה את כל אחד מהנושאים האלה, אפילו באופן חלקי? מי שמתעניין בהם ימצא את הערכים המתאימים בקלות. כנ"ל גם בנושא אפקט החממה ודומיו.
לעניין העריכות שלי שאליהן התייחסת:
  • "לזיהום האויר יש השפעה שולית על גזי החממה" - לא טענתי זאת. מה שכתוב בערך (לאחר העריכה שלי) הוא "זיהום אוויר, למרות בעיותיו, אינו משפיע משמעותית על הרכב האטמוספירה, מאחר שגם ערכים חריגים של מזהמים הם זניחים ביחס לגזים העיקריים". וזה אכן כך: לפי הערך זיהום אוויר, ערכים חריגים של זיהום אוויר מגיעים למאות PPB, כלומר פחות ממולקולה אחת של מזהם לכל מיליון מולקולות של הגזים העיקריים באטמוספרה. זה מתאים להגדרה של "זניח" בהקשר של הרכב האטמוספרה. לא הצנעתי את הבעיות של זיהום אוויר, אבל רצוי להבין שבעיות אלה לא נובעות משינוי הרכב האטמוספרה.
  • "באחוזים השינוי בכמות הפד"ח היה מאוד משמעותי" - באחוזים של הכמות כן, באחוזים של הריכוז לא. מה שכתוב בערך הוא "מאז אמצע המאה ה-20 נמדדת עלייה ניכרת בריכוז הפחמן הדו-חמצני יחסית לריכוזו במשך אלפי השנים האחרונות (אותו ניתן למדוד למשל בקרחונים), אך הוא עדיין מהווה חלק קטן מאוד מהרכב האטמוספירה". כלומר, יש התייחסות מפורשת לעלייה הניכרת, אבל גם ציון העובדה שהוא עדיין מהווה חלק קטן מאוד מהרכב האטמוספרה. מה לעשות, פחות מ-0.05 אחוז, שזה פחות ממולקולה אחת של פד"ח לכל אלפיים מולקולות אחרות, והפד"ח נמצא במקום הרביעי בסדר ריכוז הגזים, אחרי הארגון. נכון שהוא גז חממה, אבל אפקט החממה (שכאמור, הוא לא נושא הערך הזה, אבל בכל זאת) של אדי מים חזק הרבה יותר, והם נמצאים באטמוספרה בריכוזים גבוהים, עד מספר אחוזים, באיזורים נרחבים (ועוד יותר בעננים) והשפעתם גבוהה הרבה יותר (ראה גז חממה#תפקיד אדי המים). מים לא נמנים בין הגזים המרכיבים את האטמוספרה, כי קשה להעריך את הריכוז הממוצע באטמוספרה, ואת השינויים בו עם הזמן, אבל לטעון שעליית ריכוז הפד"ח מהווה תרומה משמעותית לאפקט החממה תהיה הטעייה של הקוראים, ואני אומר זאת כאדם שסבור שהפעילות האנושית משפיעה על ההתחממות העולמית. (אכן הרבה פעילי התחממות גלובלית מתמקדים בפד"ח ולכן הטעות הזו נפוצה בציבור; בערך על האטמוספרה אסור לעודד אותה).
  • "חשוב ביותר להסתמך על מקורות מדעיים בעת כתיבת הערך הזה ולא לערבב אותו עם טענות ממאמרי דעה של אתרים שמרניים" - לא הבאתי אף טענה ממאמרי דעה של אתרים שמרניים. נהפוך הוא: לאחר העריכה שלי כתוב "נכון לתחילת המאה ה-21, ישנה תמיכה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה קשורה להתחממות העולמית על כל תוצאותיה השליליות, תופעות אלו מיוחסות בעיקר לפעילות המין האנושי בעידן התעשייתי". האם זה נשמע שמרני?
לעניין הקונסנזוס המדעי: אמירתך ש"יש קונצנזוס מדעי לגבי הקשר בין השינוי בגזי חממה לבין השינוי בטמפרטורת כדור הארץ" אינה מדויקת. הקונסנזוס שמתואר באתר NASA שאליו הבאת קישור הוא על המשפט "Climate-warming trends over the past century are extremely likely due to human activities". זה לא אותו דבר! גזי החממה מוזכרים בחלק מהציטוטים שמופיעים בדף זה, וברור שיש כאלה שמאמינים שהם ההסבר העיקרי, אבל מסתבר שיש כאלה שחושבים אחרת - אחרת המשפט הראשי היה מדבר גזי חממה במפורש ולא רק על "human activities".
עצם האמירה שקיים קונסנזוס (וההיאחזות בו בדיונים מעין אלה) מעידה במידת מה על חולשתו של הטיעון. קריאה עד תום של הדף הביאה אותי להערת השוליים המעניינת הבאה:

Technically, a “consensus” is a general agreement of opinion, but the scientific method steers us away from this to an objective framework. In science, facts or observations are explained by a hypothesis (a statement of a possible explanation for some natural phenomenon), which can then be tested and retested until it is refuted (or disproved). As scientists gather more observations, they will build off one explanation and add details to complete the picture. Eventually, a group of hypotheses might be integrated and generalized into a scientific theory, a scientifically acceptable general principle or body of principles offered to explain phenomena.

Scientific Consensus: Earth's Climate is Warming, NASA Global Climate Change
בקצרה: יש הסכמה כללית בין הדעות (ברמה של "extremely likely"), אבל אין עדיין תיאוריה מדעית שמסבירה את התצפיות בעזרת תהליכים ומודלים מתמטיים מפורטים שאפשר להפריך או לאושש על ידי ניסוי. זה מצב שלא שונה בהרבה מאמונות בתקופות קדומות יותר בכך שהטבע נשלט על ידי האלים, שהשמש מסתובבת מסביב לכדור הארץ, שחומרים דליקים מכילים פלוגיסטון, או שהאור וגלי הרדיו הם תנודות של האתר. אלה היו הסברים סבירים, וכל עוד לא היה הסבר טוב יותר, רוב המדענים בזמנם האמינו בהם (הקונסנזוס היה כנראה חזק יותר מאשר מה שקיים היום סביב ההתחממות העולמית). הרעיונות האלה הופרכו לחלוטין, ואף אחד לא מתייחס לקונסנזוס שהיה בעבר. לעומת זאת, תורות מודרניות יותר, כמו תורת היחסות, תורת הקוונטים, התורה האלקטרומגנטית של מקסוול, ואפילו האבולוציה, הן כל כך בקונסנזוס עד שהשאלה אם הן בקונסנזוס בכלל לא עולה (לפחות אצל מדענים; ברור שלאבולוציה יש מתנגדים לא מעטים, אבל ככלל הם לא נחשבים למדענים. ולמי שרוצה לדון בכך אוסיף: ואכמ"ל). וכמובן, גם הן עוד עשויות להיות מוחלפות בתאוריות אחרות, שיספקו הסברים מורכבים יותר ותחזיות מדויקות יותר.
הכרעות על ערכים בויקיפדיה העברית מתקיימות לפעמים בהצבעה, ולכן כאן יש חשיבות לדעת הרוב, אבל המדע לא פועל בשיטות דמוקרטיות ולכן אין לעבור מאמירה שיש "קונסנזוס" על רעיון מסוים, לקביעה קטגורית שרעיון זה משקף את המציאות. אפשר לכל היותר לציין את קיום הקונסנזוס.
על ההתחממות העולמית, אני חושב שנכון יותר לומר שלא קיימת עדיין תאוריה מוסכמת אחת שמסבירה אותה היטב, ונותנת תחזיות שאוששו; ולכן היא ממשיכה להיות נושא (חשוב מאוד) למחקר. במילים אחרות: אנחנו לא יודעים הכל, אבל מנסים לדעת יותר. מי שלא יכול להודות שאינו יודע מספיק, אינו מדען.
בכבוד ובברכה, צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 16:30, 8 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באטמוספירת כדור הארץ שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:50, 15 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]