שיחה:בנק אנגלו-פלשתינה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


העברה משיחת משתמש:חגי אדלר[עריכת קוד מקור]

קישורים פנימיים[עריכת קוד מקור]

הבנתי את רעיון. בערך מקביל שאני מטפל בנק אנגלו-פלשתינה יש הערה מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. קפיצה אל: ניווט, חיפוש. תבנית זו נועדה למנוע את הכללת הערך בויקיפדיה:מאמרים שנערכו מעט בלבד. בקשו לפנות לשני אנשים. שניהם לא עובדים יותר. האם זה מחייב אותי. אם לא האפשר להסיר את הערה? נדמה לי שאין צורך בה. Dani36 00:54, 12 בפברואר 2007 (IST)תגובה

בזמן הקצר שלך כבר הספקת ליפול על "התבנית הזדונית"... לא אלאה אותך בהסברים. אתה יכול למחוק את התבנית ולהרחיב בהסברים. אגב, אתה יודע למצוא ולשים קישורים לויקי אנגלית? שני המשתמשים (יום טוב ודורית) פועלים עמנו גם בימים אלה. אני מקווה שתמשיך במרץ זה. ועוד הערה. אל תמחק חומר של כותבים קודמים אם הוא נחוץ. למה הורדת את תמונת תרשים המוסדות הציוניים? מקומו לא כאן? חגי אדלר 01:06, 12 בפברואר 2007 (IST)תגובה

תרשים המוסדות הלאומיים[עריכת קוד מקור]

התרשים נמצא בערך אוצר התישבות יהודים וזה מקומו. ליבונטין המנוח שאת נכדתו הכרתי ואת ספריו קראתי הדגיש כי לבנק לא יהיה כל קשר ישיר עם ההסתדרות הציונית רק דרך שני גוברנורים ממונים מההסתדרות הציונית. הוא דרש כי הבנק יפעל רק משיקולים ציוניים - בנית ההתישבות ושיקולים בנקאיים על מנת לשמור על היציבות. אני אביא פיסקה ברוח זו בראשית הערך. האם ההסבר שלי סביר. Dani36 01:24, 12 בפברואר 2007 (IST)תגובה

ההסבר סביר. ודא כי יהיה בערך. זה מידע חשוב. הכרת את אהרן ברט? הנכד שלו היה איתי בכיתה. צריך לתת לו שם אזכור על פעלו, וגם לכתוב עליו ערך. חגי אדלר 01:33, 12 בפברואר 2007 (IST)תגובה

כמובן, אזכיר גם אותו

Dani36 01:42, 12 בפברואר 2007 (IST)תגובה

התרשים חשוב מאד (לדעתי) כי אחרת יקשה להבין את הקשרים הצולבים. מספיק שהטקסט מסייג את הקשר. חנה ק. 20:33, 12 בפברואר 2007 (IST)תגובה

סניפי הבנק[עריכת קוד מקור]

בערך מפורטים שמונה סניפים של הבנק שנוסדו עד למלחמת העולם הראשונה. שתי שאלות בנוגע לכך:

  1. מה לגבי סניפים שנוסדו בתקופה מאוחרת יותר?
  2. מה קרה לסניפים באיזורים ערביים (חברון, עזה, ביירות) בתקופת המאורעות, מלחמת העצמאות וכד'?

עדיאל08:56, 18 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

הבאתי פירוט סניפים - סליחה המונח נדמה לי שונה - רק עד מלחמת העולם הראשונה. נדמה היה לי כי הפריסה הראשונית הייתה חשובה. אשר לסניפים: חברון ידוע לי - רצחו את מנהל הסניף דן סלונים, עזה נסגר עם הפינוי המזורז. בירות - מאוד מעניין אבדוק. אני מכון להעריך שאם החלת שלטון וישי על לבנון שהייתה במצב מלחמה עם בריטניה. ‏Daniel Ventura20:35, 22 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
הושלמו הפרטים על הסניפים באזורים הערבים. תודה.‏Daniel Ventura‏;
תודה על התשובות. ‏עדיאל20:04, 23 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

מנהלי הבנק[עריכת קוד מקור]

יש כמה חורי מידע בערך לגבי מנהלי הבנק:

יש בעיה. רישמית הודח. מעשית נתנו לו כבוד - בלעדיו לא ניתן היה להפעיל את הבנק. על דוד הורביץ - כמעט 100% - הוא לא ניהל. אולי עבד בתור מנהל סניף ? אבדוק שוב. תודה. ‏Daniel Ventura20:31, 22 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
דוד הורביץ לא היה מנהל באפק - הוא שימש מנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית. בספר זכרונות מגוש עציון - שנת 1947 -

"לפי הצעתו של גזבר הקיבוץ נגשנו תחילה לדוד הורוביץ ז"ל, גזבר הסוכנות שבנו דן, אז חבר קיבוץ רבדים שבגוש עציון" . ככלל, אנשי סוכנות, לאחר יציאה לפנסיה, מונו רק להיות דירקטורים, גוברנורים. היו חברים בפועל במועצת אוצר התיישבות היהודים ייתכן כח היה חבר במועצה. ‏Daniel Ventura20:53, 22 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

בדקתי עם המומחה, ההסטוריון הבנק. לבונטין היה דה-יורה מנהל גם בתקופה התורכית - הרי החברה היתה רשומה בלונדון. הוספתי פרטים על כך. את הספר ההיסטורי חיבר פרופ' נחום גרוס . מטעמו עבדו 3 פרופסורים על התקופות האחרות, חוץ מהתקופה העותומנית שחוברה על ידי פרופ נחום גרוס עצמו. דוד הורביץ לא היה מנהל באפק. אנסה לבדוק בספריה אם אמצא את הספר שלו. אולי אמצא מנין הקטע. אני מניח כי קיים לו בסיס איזשהו. לשרותך בשאלות נוספות. דני. ‏Daniel Ventura21:59, 22 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
תודה, כדאי באמת לבדוק את הנושא, ואם אכן יתברר שלא ניהל את הבנק - יש לתקן בשני הערכים שלנו שמוסרים מידע שגוי זה. מגיסטרשיחה 18:55, 24 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
ראיתי באנציקלופדיה העברית - כרך מילואים א - בתולדות חייו יש רק קיבוץ ועסקנות ציונית. אין מילה על עיסוק בנקאי. בספריה שלנו לא נמצא הספר האוטוביוגרפי שלו. רק אחרי העיון בו הייתי חותם על השינוי. הסבירות גבוה מאוד אך ללא קריאת הביוגרפיה יש בעיה. היסטוריון הבנק קובע כי לא ניהל את אפק . אבל גם הוא לא יודע האם היה מנהל זוטר - אולי ? ‏Daniel Ventura21:22, 24 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
הייתי מוסיף בשני הערכים את ההערה "טעון אימות" או דומה לה. כדאי לעשות זאת שכן ספק אם מישהו יטרח לחפש את האוטוביוגרפיה של דוד הורביץ. ‏Daniel Ventura21:28, 24 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

הועבר מרשימת ההמתנה של המומלצים[עריכת קוד מקור]

זה לא אמור להיות חלק מהערך בנק לאומי לישראל? הרי ההבדל ביניהם הוא שינוי השם בלבד. ייתכן ועדיף לאחד את הערכים. ‏DGtal08:26, 18 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
ההבדל ביניהם הוא הרבה יותר משינוי השם - אפ"ק פעל כבנק מרכזי בימי היישוב וראשית ימי המדינה, ואילו בל"ל של חצי המאה האחרונה הוא בנק מסחרי אחד מני רבים במדינה. גם היקף המידע על אפ"ק מצדיק ערך בפני עצמו - וזה עוד מבלי להזכיר את המספר הגדול של קישורים פנימיים המפנים אליו בתוך ויקיפדיה, בהקשרו הספציפי כאפ"ק. במצב האידיאלי, הקצרמר בנק לאומי יורחב לכדי ערך מלא, בתוכו תהייה פסקת היסטוריה עם "הפניה לערך מורחב - בנק אנגלו-פלשתינה". מגיסטרשיחה 08:51, 18 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
ערך חביב, אך דל במקורות. לא די בשני מקורות מתחילת המאה שעברה ועוד מקור שאמינותו ויוקרתו מוטלים בספק. גם הערות השוליים אינן מחזקות את הצד הזה של הערך. גילגמש שיחה 16:51, 18 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
תגובתי:
  1. הבנק הוא ייחודי מבחינה זו שהכוונה לא הייתה בכלל להקים בנק אלא מוסד כספי למימון ההתישבות בארץ ישראל, בעבר הירדן ובסיני.
  2. אכן ה"חברה" - אפק - שימש בנק מרכזי בתקופה הטורקית והבריטית כאשר בפועל היה גם משרד האוצר של היישוב היהודי בתור שלוחה של ועדת הצירים ואחר כך של הסוכנות היהודית. מנהל הבנק, לאור חוסר הנסיון של המדינאיים, היה בפועל גם שר האוצר ורואים את זה בהתכתבויות שלו.
  3. אכן, חוף מהביוגרפיה של לבונטין שלא זכתה לפירסום רב - הודפסה במעט עותקים - ושני ספרי היובל של הבנק שמומנו על ידי הבנק אין מקורות. אני מכיר את הנושא היטב - חקרתי אותו ולימדתי אותו בבנק עשר שנים - אכן כמעט ואין מקורות. לידיעתכם, בנק אינו דבר אהוד לא על הלווים ולא על המלווים - כדברי שקספיר וגם לא על האקדמיה.
  4. בנק לאומי נשאר ערך קצר. הבטיחו לי למלא אותו. החלטתי כי לא אטפל בזה. יש די חילוקי דעות מה לכלול ומה לא. לא אכנס לזה. הם מכירים בצורך להשלים את הערך. נשאיר להם את המלאכה.

אשמח למסור פרטים נוסים. גמר חתימה טובה. דני. ‏Daniel Ventura19:36, 18 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

ערכתי ליטוש לשוני לפי מיטב יכולתי. כמובן יש תמיד מקום לשיפור נוסף. ‏Daniel Ventura01:56, 19 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
עודכן גם נושא המקורות. אני ממתין לקבל את שמות החוקרים שכתבו את הפרקים ההיסטוריים בספר יובל 75 שנה של הבנק. בספר היובל ל- 100 שנה יש פרק אחד, חלש מדי. בינתיים, גמר חתימה טובה. ‏Daniel Ventura12:24, 19 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
השימוש במקורות עדיין לוקה בחסר. המקורות שיש בערך הם לא יוקרתיים - כלומר הם לא נכתבו על ידי חוקרים מובילים ולא יצאו בהוצאות אוניברסיטאיות או בהוצאות שמוקדשות בנקים או לכלכלה. מדובר בפרסומים פנימיים של הבנק ולכן הם אינם טובים. שני הספרים האחרים הם סבירים יותר, אך הם יצאו עוד לפני קום המדינה וכמובן שאי אפשר להסתמך עליהם באופן בלעדי. צריך לפחות מקור מודרני אחד שאיננו מפרסום הבנק. כמו כן, השימוש במראי המקום לקוי. יש סך הכל 10 מראי מקום, אך מריבתם מבערכים חלקים מהטקסט ולא מפנים למקורות אחרים וכתוצאה מכך לא מבססים את הכתוב בערך. נדרשת עבודה נוספת בכל הנוגע למקורותיו של הערך. גילגמש שיחה 12:49, 19 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
אני נכנע.
  1. עבדתי שנים רבות במחלקה הכלכלית של הבנק. לצערי אין בנמצא: " המקורות שיש בערך הם לא יוקרתיים - כלומר הם לא נכתבו על ידי חוקרים מובילים ולא יצאו בהוצאות אוניברסיטאיות או בהוצאות שמוקדשות בנקים או לכלכלה".
  2. בספר היובל ל-75 שנה בקשו מ-4 חוקרים מעולים, כל אחד לתקופתו, לכתוב חלק מהספר במימון הבנק. לפי מיטב ידיעתי לא היה צנזורה על מה שכתבו. מסיבה פשוטה, הדברים היו מתקופות היסטוריות.
  3. הספר של לבונטין - זכרונות אישיים.
  4. הספר של סמילנסקי - מעט רקע על עבודת א.פ.ק.
  5. התעודות והמסמכים שמצא איתן היו מצויינים בתור מקורות.
  6. צריך לפחות מקור מודרני אחד שאיננו מפרסום הבנק - פשוט אין !
  7. מראי מקום - אבדוק מה ניתן לתקן. הכוונה רק להראות היכן הציטוט המקורי ולא בהכרח הוא אחר ממה שקיים.

זה מה שיש. לשיפוטכם. גמר חתימה טובה. ‏Daniel Ventura14:30, 19 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

אתה מציין מגרעות חמורות שצריך לבדוק כיצד ניתן להתמודד איתן. בכל אופן, צריך לציין את הקושי שיש במקורות בגוף הערך. גילגמש שיחה 14:59, 19 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
החשוב הוא סעיף 2 וזה כתבתי. אמנם רק בהערה. לא נראה לי שיש מקום להוסיף לערך הערה הידועה לי מידיעה אישית. אני לא רוצה לערב כאן הרהורים אישיים: נושא הבנקאות הוא לא בדיוק נושא מרתק לאלה שאינם קשורים בו, הכירו אותו היטב ולמדו אודותיו. אם לא הייתי מתפרנס מזה, מודע לתרומת לבונטין לתולדות היישוב - מספרי משה סמילנסקי - ועוסק דווקא בצד המחקרי וההיסטורי של הבנק ולא היה לי מורה כמו פרופ מרשל סרנת שחיבב עלי את הנושא הפיננסי - לא הייתי מתקרב לנושא א.פ.ק.‏Daniel Ventura17:46, 19 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
עודכן נושא המקורות.‏Daniel Ventura00:50, 23 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
חן, זה לא ערך בהיסטוריה כללית. זהו ערך בהיסטוריה כלכלית והיסטוריה של בנק לאומי לישראל. מסופקני אם יש מקורות נוספים. איתןשיחה 12:30, 3 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

הבנק במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור]

הבנק במלחמת העולם הראשונה: הפרק על הגוינט והקטע על לבונטין במצרים מבוסס על מאמרו של ע"י ד"ר איתן בורשטיין, המרכז להדרכה ולפיתוח עובדים בהמערך למשאבי אנוש בבנק לאומי בבטאון פנימי של הבנק . ‏Daniel Ventura22:57, 24 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

השינוי מקומפני לבנק[עריכת קוד מקור]

מתי התרחש? בפתיח כתוב 1931, בהמשך הערך סוף 1930. מגיסטרשיחה 12:38, 3 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

בערך היו הרבה הערות שוליים, שלא בהכרח נועדו לספק סימוכין, אלא בעיקר לביאורים והרחבות. זה כמובן לגיטימי, אך הכמות הייתה מופרזת ופגעה ברצף הקריאה. הסרתי רבות מהן תוך שילוב המידע מהן בטקסט הערך ככל שהיה רלוונטי. מגיסטרשיחה 20:47, 3 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

מקומו של הבנק בספרות[עריכת קוד מקור]

ראו ערך הרומן תמול שלשום בו יש התייחסות נרחבת לבנק --Galoren.com - שיחה 22:55, 18 באפריל 2009 (IDT)תגובה

בנק אנגלו-פלשתינה " סניף יפו "[עריכת קוד מקור]

הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו-פלשתינה נמצא בשדרות ירושלים מספר 1 פינת רחוב אילת וגם רחוב אפ"ק ( אנגלו-פלשתינה קומפני ) ביפו וכיום הבניין הזה שייך לבנק לאומי לישראל. פארוק - שיחה 18:27, 5 במאי 2010 (IDT)תגובה

הצעת הסרה מהמומלצים[עריכת קוד מקור]

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון[עריכת קוד מקור]

בערך מומלץ זה שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא מיעוט הערות שוליים, נקודה שעלתה כבר בדיון ההמלצה המקורי, כשהסטנדרטים שלנו היו נמוכים יותר. הבעיה השנייה היא בשני פרקי הסיום: הדפסת שטרות והקמת בנק לאומי. שני הפרקים האלה דלים מאוד בתוכן ולא מספקים תמונה מלאה שצריכה להיות בערך מומלץ. גילגמש שיחה 08:10, 22 בפברואר 2017 (IST)תגובה


בשנת 1945 נחלץ בנק אנגלו-פלשתינה למימון רכישת צינורות ששימשו לקו המים[עריכת קוד מקור]

יש כאן טעות בתאריך. 129.69.140.138 13:20, 14 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה

תודה על ההערה. תיקנתי קצת, ועדיין רב הנסתר על הנגלה. עדירל - שיחה 22:51, 14 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בבנק אנגלו-פלשתינה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:15, 5 במאי 2023 (IDT)תגובה