בנק לאומי לישראל
| בנק לאומי לישראל בע"מ | |
|---|---|
| סוג: | חברה ציבורית |
| שנת הקמה: | 1902 |
| משרד ראשי: | רחוב יהודה הלוי, תל אביב |
| מייסדים: | ההסתדרות הציונית |
| אנשי מפתח: | רקפת רוסק-עמינח, מנכ"ל
דוד ברודט, יו"ר הדירקטוריון |
| מוצרים עיקריים: | שירותי בנקאות |
| הכנסה: | 11.3 מיליארד ש"ח (2011) |
| עובדים: | כ-9,500 |
| דף הבית: | www.leumi.co.il |
לאומי (נודע בעבר בשם בנק לאומי לישראל) הוא בנק במדינת ישראל העוסק בכל תחומי הבנקאות בין במישרין ובין בעקיפין על ידי חברות בנות: בנקאות עסקית, בנקאות קמעונאית, בנקאות מסחרית, בנקאות פרטית ובינלאומית (לדוגמה לאומי פרייבט בנק שווייץ) והשקעות.
נכון למרץ 2008, הבנק נחשב בארץ לראשון בגודלו ובהיקף נכסיו וזאת לאחר שבמהלך חודש נובמבר 2007 עקף את בנק הפועלים כמעט בכל הפרמטרים ושווי השוק שלו עבר את זה של בנק הפועלים.
נכון לאוגוסט 2010 מחזיקה מדינת ישראל בכ-11.5% ממניות הבנק. בעלי המניות העיקריים בבנק מלבד המדינה הם חברת "שלמה אליהו" המחזיקה כ-9.6% מהמניות. כ-80 אחוז ממניות הבנק מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
בין כלל סניפיו מפעיל הבנק גם סניף וירטואלי הקרוי "ישיר לאומי" - סניף שכל הקשר שלו עם לקוחותיו נעשה בתקשורת מרחוק, באמצעות הטלפון והאינטרנט ובאמצעות שירותי שליחים ושירותי דואר כאשר נדרשת העברה פיזית של מסמכים (כגון פנקסי צ'קים). בעבר נקרא סניף זה "הישיר הראשון", אך ביולי 2009 עבר שינוי מיתוג ושמו שונה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הבנק הוא גלגול של בנק אנגלו-פלשתינה שהוקם ב-1902 על ידי המוסד הבנקאי "אוצר התיישבות היהודים" (אוה"ה)[1] של ההסתדרות הציונית, והפך בשנת 1951 לבנק לאומי לישראל. הבנק הולאם לאחר משבר מניות הבנקים, ב-1983.
במסגרת מדיניות ההפרטה שמנהל משרד האוצר בעשור האחרון, נעשו נסיונות להפריט את הבנק, אולם עד כה ללא הצלחה. בשנת 2005 ערכה המדינה מכרז על מניות השליטה של הבנק, וזכתה בו קבוצת קרנות הגידור האמריקאיות סרברוס-גבריאל. בעקבות הזכייה רכשה קבוצה זו מהמדינה 9.99% ממניות הבנק. אולם בסופו של דבר בשנת 2007 נדחתה בקשת הקבוצה לקבל היתר שליטה בבנק.[2]
[עריכה] פרשת גני חמת
|
|
ערך מורחב – אתרא קדישא#גני חמת |
במרץ 1984 הכריז בד"ץ העדה החרדית חרם על בנק לאומי וקרא לנתק את קשרי המסחר עם בנק לאומי, בעקבות היותו שותף בפרוייקט הרחבת מלון "גני חמת" (כיום הולידיי אין) בטבריה מה שגרם לחילול קברות ועצמות שמפוזרות מסביב למלון. אחר כך הצטרפו למאבק גם הרב משה פיינשטיין, ועוד ראשי ישיבות ורבנים המשתייכים לאגודת ישראל וביניהם האדמו"ר מגור, האדמו"ר ממכנובקה, הרב שך ואחרים.[3] כעבור 21 שנה, באפריל 2006 הוסר החרם לאחר שהבנק מכר את אחזקותיו באפריקה ישראל (שעמדו על 20%).[4]
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר של בנק לאומי
- אתר בנק לאומי למשכנתאות
- היסטוריה של בנק לאומי
- המבנה הארגוני של לאומי (מתוך אתר לאומי)
- בנק לאומי לישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- בנק לאומי לישראל בע"מ, באתר TheMarker
- בנק לאומי לישראל בע"מ, באתר Bizportal
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אוצר התישבות היהודים (יידישע קולוניאל-באנק) מוגבל, באתר BIA
- ^ אבי שאולי, קבוצת סרברוס יוצאת מהמירוץ על בנק לאומי, באתר ynet, 21 במאי 2007
- ^ http://www.ranaz.co.il/articles/article2663_19850115.asp נח זבולוני בעיתון דבר
- ^ http://www.tsofar.com/printVersion.asp?article_id=490 לאחר 21 שנה הוסר החרם מבנק לאומי, שאול שי
| בנקים מסחריים בישראל | ||
|---|---|---|
|
| מניות מדד תל אביב 25 | ||
|---|---|---|
|