שיחה:דמוקרטיה/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

בלבול בין דמוקרטיה לליברליזם[עריכת קוד מקור]

כותבי הערך מראים פעמים רבות בלבול בין ערכים דמוקרטיים לבין ערכים ליברליים. דמוקרטיה וליברליזם הם שני דברים שונים, אף על פי שרוב המדינות הדמוקרטיות מגלמות בתוכן ערכים ליברליים רבים, עד שנוצרת אשליה ששני הדברים האלה הם דבר אחד. למעשה, זכות הקניין, חופש הפרט וכדומה הם ערכים ליברליים ולא דמוקרטיים. יתכן משטר דמוקרטי בו קניין רב יהיה בבעלות המדינה. בישראל למשל, 90% מהקרקעות הם בבעלות המדינה. בשבדיה, המדינה רשאית לחלק את ההון כרצונה ואיש לא יטען שהיא לא דמוקרטית. בנוגע לחירות הפרט, זאת סוגיה שנפתרת בכלים דמוקרטיים ולא חלק מהדמוקרטיה. מדינה יכולה באמצעות החלטות דמוקרטיות לקבוע מה תהיינה הגבולות של חירות הפרט, כל עוד אין בהגבלות האלה משום פגיעה בהליכים הדמוקרטיים עצמם.

לא רק זה, היו גם שיטענו שדמוקרטיה אמיתית לא יכולה להתישב עם לבירליזם.

רפובליקות עממיות[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 17 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

"רפובליקות עממיות הן קומוניסטיות ואינם דמוקרטיות כלל וכלל".
מה הקשר של הקומוניזם לסוגית הדמוקרטיה? קומוניזם ודמוקרטיה אינם סותרים אחד את השני. משפט הולם יותר יהיה "רפובליקות עממיות אינן דמוקרטיות כלל וכלל". Riverman 02:05, 2 אוקטובר 2005 (UTC)

בפועל לא ראינו מדינות שהכריזו על עצמן קומוניסטיות וניהלו משטר דמוקרטי אמיתי.

לעומת זאת דוגמאות למדינות דמוקרטיות סוציאליסטיות קיימות למכביר במערב אירופה ובמיוחד בצפונה.

הורדתי את הסתירה בין סוציאליזם לדמוקרטיה.נמר ערבות סיבירי

יש סתירה בין סוציאליזם לדמוקרטיה, ככל שהראשון דוגל ומממש בפועל את ביטול הזכות על הקניין. זהו מרכיב בסיסי בדמוקרטיה ואין מדינה דמוקרטית בה בוטלה הזכות לקניין. במקרים בהם זכות זו מוגבלת אך לא מבוטלת המדינה תחשב דמוקרטית (או דמוקרטית חלקית). רלף פון שוונץ 22:45, 2 אפריל 2006 (UTC)

עניינית, כל משטר המטיל מיסים פוגע בזכות הקניין. צמצום הפגיעה בקניין למינימום הוא עקרון ליברלי, ולאו דוקא דמוקרטי. עצם הפגיעה בזכות הקניין לא סותרת את הערך הדמוקרטי, כל עוד היא נעשית בכלים דמוקרטיים ואינה מהווה עריצות כלפי קבוצה מסוימת.

ברמה הלוגית ברור שאם סוציאל-דמוקרטיה היא זרם מרכזי בסוציאליזם ואינה סותרת את הדמוקרטיה, הרי סוציאליזם כשלעצמו לא סותר את הדמוקרטיה.

הייתי מנסח את המשפט העוסק בנושא, אחרת.נמר ערבות סיבירי

הפגיעה בזכות הקניין פוגעת באחד הערכים הדמוקרטיים, ממש כמו שפגיעה בחופש הדת פוגעת בערכים דמוקרטיים. השאלה אינה של כן או לא אלא של מידתיות. מעבר למידה מסוימת של פגיעה בערכים אלו, המדינה לא תחשב דמוקרטית. העובדה שמפלגות שאינן סוציאליסטיות, כמו רוב המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות היום, דוחות את רעיון ביטול הקניין הפרטי הופכת אותן ללא סוציאליסטיות. הקישור בין התנועות הוא על בסיס העבר המשותף. בצד, הההבחנה בין "סוציאליזם" ל"סוציאל-דמוקרטיה" חשובה, משום שאידאולוגית סוציאליזם זהה לקומוניזם. רלף פון שוונץ 18:26, 3 אפריל 2006 (UTC)

כידוע ערכים דמוקרטיים סותרים אלה את אלה, ודמוקרטיות שונות מציבות סולם ערכים שונה (גם אם הערכים עצמם זהים). חופש הקניין הוא רעיון המשותף לכל הדמוקרטיות, אך ברובן הוא נמצא נמוך יחסית בסולם הערכים. חופש הקניין הוא לפיכך מוגבל במידה רבה ברוב הדמוקרטיות, גם אם הוא קיים עקרונית. חופש הביטוי, למשל, מוגבל הרבה פחות (לפחות בתאוריה), וכמוהו חופש התנועה וכיוצ"ב. הבעיה עם מדינות קומוניסטיות, מהסוג שהכרנו במחצית השנייה של המאה ה-20 היא לאו דווקא בחופש הקניין. ברובן פשוט לא התקיימו מנגנוני שלטו דמוקרטיים. לא היו מוסדות נבחרים, חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש הדת והמצפון הוגבלו מאוד. מדינות סוציאל-דמוקרטיות הן מדינות סוציאליסטיות שהן גם מדינות דמוקרטיות. זהו ניסיון (די מוצלח, יש להודות) לשלב בין ערכי הסוציאליזם לערכי הדמוקרטיה. העובדה שיש משטרים כאלה מעידה שאין סתירה הכרחית בין סוציאליזם לדמוקרטיה, ובאמצעות יצירת סולם ערכים חדש, אפשר לשלב את הערכים של שתי האידאולוגיות (במערכת הזאת, חופש הקניין אינו מבוטל, אבל הוא יורד כמה שלבים בסולם, כלומר נדחה מפני ערכים סוציאליסטיים אחדים). לגבי קומוניזם - לעניות דעתי יש סתירה בין קומוניזם לדמוקרטיה, אבל הסתירה הזאת לא עמדה במבחן ממשי, כיוון שהמשטרים הקומוניסטיים שידענו היו קומוניסטים רק בתואר ולא למעשה. אם "האימפריה הרומית הקדושה" לא הייתה לא אימפריה, לא רומית ולא קדושה, הרי שה"דמוקרטיות העממיות" לא היו דמוקרטיות ואף לא עממיות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:04, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

מונחים בסוציולוגיה[עריכת קוד מקור]

למה יש קישור בערך למונחים בסוציולוגיה? האם אפשר למחוק? דורית 13:08, 23 אוק' 2004 (UTC)

לדעתי אפשר להשאיר, אך אני מבין קטן בנושא זה. גילגמש 13:10, 23 אוק' 2004 (UTC)

זו הבעיה, כל מה שקשור למדע המדינה הופך לסוציולוגיה, בהעדר מבינים בתחום, אני עדיין חושבת שיש למחוק דורית 13:13, 23 אוק' 2004 (UTC).

אם את חושבת כך, תמחקי. אם לדעתך מדע המדינה סובל מהזנחה, אז תאמצי אותו :)

גילגמש 13:17, 23 אוק' 2004 (UTC)

איך ניכנסים ל"ארגז החול"?[עריכת קוד מקור]

נכנסים לויקיפדיה: ארגז חול. טרול רפאים 15:43, 2 מאי 2005 (UTC)

קטע שמחקתי[עריכת קוד מקור]

המשפט על "ככל שיש פחות מהמתחים שהוזכרו הדמוקרטיה יציבה יותר" חסר משמעות בעיניי. המתחים שהוזכרו טבועים בדמוקרטיה מטבעה, וגם בשעה שהם מתגברים - למשל בשעת חירום לאומית, קשה לקבוע מה בדיוק המשמעות של המשפט:"הדמוקרטיה יציבה יותר". להיפך גדולתה ויציבותה של דמוקרטיה עשויה להיראות ביתר שאת בזמנים כאלו.

המשפט על הומוגניות באוכלוסיה כמפתח לדמוקרטיה נראה לי מפוקפק. לפעמים דווקא העדר הומוגניות שמתבטא בהשפעה מערבית חזקה על חלקים מהאוכלוסיה הוא המפתח לדמוקרטיה. לבנון למשל היא כיום דמוקרטית יותר מארצות רביות אחרות, להערכתי, דווקא בשל קיומם של נוצרים במדינה, על אף המלחמה העקובה מדם שהביאה חוסר ההומוגניות שם שש"ז 16:04, 15 יולי 2005 (UTC)

אם אינני טועה, וכדאי אולי לבדוק, בויקיפדיה האנגלית כתוב כי צריך הומוגניות מסוימת באוכלוסיה לשם יציבות הדמוקרטיה.בכל אופן, לפחות בחלק מהמקרים, צריך שתהיה הסכמה בין חלקי האוכלוסיה על "כללי המשחק", או אפילו על מטרות משותפות. בהרבה מקרים , חוסר הומוגניות מספקת בהרכב האתני של האוכלוסיה עלול ליצור מצבים בהם רבים לא יקבלו על עצמם עקרונות דמוקרטיים (ביוגוסלביה, למשל).גם האיסור שקיים בקנדה בחלקים שונים דוברי צרפתית (היתה על כך בעבר כתבה ב"רואים עולם", גם אם אתה עצמך לא ראית)על שלטים באנגלית איננו מתישב עם ערכי הדמוקרטיה. בלבנון עצמה הדמוקרטיה , אם היא אכן קיימת שם, מגדירה לכל אחת מ4 העדות העיקריות איזה תפקיד מפתח שמור מקום לאותה עדה (התפקידים הם: יו"ר פרלמנט, נשיא, ראש ממשלה ואם אינני טועה גם רמטכ"ל) וזה לא חוק לגמרי דמוקרטי (לא שאצלנו הכל דמוקרטי, אך עדיין זה מראה על משהו..). גם מצב בו קבוצות שונות באוכלוסיה אינן מקבלות על עצמן ערכים דמוקרטיים או ערכי יסוד אחרים עלול להחליש את הדמוקרטיה, ולו רק בגלל ההרגשה של רבים שאין בסיס משותף ל"כללי משחק". גם המתחים בין המטרות השונות (ויש האומרים שונות בערכים) שליהודים וערבים במדינת ישראל עלולים לפגוע ביציבות הדמוקרטיה (ברור למה הכוונה..). Amirpedia 05:51, 16 יולי 2005 (UTC)

צריך לשנות את הניסוח של המשפט ולהוסיף לו סייגים, אך לא למחוק. תיאורטיקנים שונים במדע המדינה אכן מדברים על כך שהומוגניות מפחיתה קונפליקטים ולכן עדיפה ליציבות הדמוקרטיה. אחרת, בשביל מה ההתנתקות (ויסלחו לי כל מתנגדיה) והרצון לרוב יהודי בישראל? תודעה דמוקרטית ודאי שגם היא רצויה, וראו את החשש הרב של מנהיגים פוליטים אז והיום מפני עליות מארצות לא דמוקרטיות. השאלה היא איזו הומוגניות אנו מדברים, אתנית-לאומית או אידיאולוגית? ובקיצור, מדובר באלמנט חשוב שצריך להזכירו, אך לסייג ולומר כי מדינות שונות הצליחו למרות הפילוגים להתעלות מעליהם ולשמור על יציבות דמוקרטית. וראו גם את זה. בברכה, דורית 08:27, 21 יולי 2005 (UTC)

מה המשמעות במשפט הזה:[עריכת קוד מקור]

"מיעוטים אף הם הודרו מאפשרות להצביע". מה הכוונה בהודרו? רוני 13:11, 20 פברואר 2006 (UTC)

מהי דמוקרטיה ושאלת מרכזיותה של שיטת הבחירות[עריכת קוד מקור]

הערך, למרות העובדה שמדובר בערך מומלץ סובל משטחיות מסויימת ומנטייה לא מבוטלת להאדרת שמה של הדמוקרטיה בכלל וביישומה המודרני בפרט. למשל, המשפט הפותח מדבר על "השפעה מסויימת של האזרחים" על מדיניות ציבורית. והרי, בכל מדינה יכולים אזרחים להשפיע על מדיניות ציבורית, אם כי לעיתים קרובות ישנם כאלה שיכולים להשפיע הרבה (האליטה השלטת) וישנם כאלה שיכולים להשפיע הרבה פחות (רוב הציבור). ייחודה של דמוקרטיה הוא בכך שיכולתם של אזרחים להשפיע היא שווה, פחות או יותר. המשפט ממשיך בקביעה שבדמוקרטיה הציבור משפיע באמצעות הצבעה. כפי שמצויין בערך בדקה ה-20 של הרצאתו של פרופ' אפרים דוד, שקישור אליה קיים מהערך, באתונה העתיקה כלי דמוקרטי חשוב היה הגרלת תפקידי השלטון בין כל האזרחים. לפיכך, ההצבעה היא רק כלי אחד בידי האזרחים להשפעה על מדיניות ציבורית. המעמד העליון שניתן להצבעה בדמוקרטיה מודרנית אינו צריך לעוור אותנו לעובדה שישנן דרכים דמוקרטיות נוספות להשפעה על מדיניות ציבורית.

דמוקרטיה ייצוגית[עריכת קוד מקור]

דמוקרטיה ייצוגית ישירה הינה תחליף טוב יותר לחלופות הדמוקרטיה כיום בחירה ישירה אזורית של מועמדים או נציגים של מפלגות, על ידי בחירה ישירה לתפקיד ראש ממשלה או חבר כנסת עם אפשרות פיטורין של הנציג על ידי עצומת פיטורין שתוגש לועדת הבחירות האזורית של לפחות 51% מכלל בעלי זכות הבחירה באותו אזור ובלבד ( בתנאי ) שמספר המבקשים יהיה גדול לפחות בקול אחד בלבד ממספר הבוחרים בתוצאות הסופיות בבחירות לכנסת או לממשלה כמו כן לא יתאפשר יותר הסכם עודפים וכל הבוחרים באותו אזור קולם יהיה לזכותו של הנציג האזורי קרי חבר כנסת או ראש ממשלה האפשרות לבקשת בחירות מחדש תינתן לציבור אחת לשנה בתאריך מוסכם בחודש דצמבר,והחל מאותו תאריך עם אפשרות של מערכת בחירות קצרה בת שבועיים בלבד בה יהיו רשאים המועמדים להציג את מצעם לבחירות

מידע חסר[עריכת קוד מקור]

חסר מידע על התפתחותה של הדמוקרטיה. Keiser Soze•שיחה 02:10, 2 יוני 2006 (IDT)

תהליכי דמוקרטיזציה של מדינות קומוניסטיות[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 17 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

חסר כל הנושא. כל המעבר של המדינות הקומוניסטיות לדמוקרטיות. הסיבות, התהליך, הדומה והשונה בין המדינות. בטח יש כבר מחקרים ומאמרים על זה. Geagea 02:49, 6 במרץ 2007 (IST)

עוד עקרונות בדמוקרטיה[עריכת קוד מקור]

אמנם סיימתי תיכון לפני 4 שנים אבל אני עדיין זוכר עקרונות שלא רשומים כאן. פלורליזם, סובלנות אינם מוזכרים כלל. עקרון הדמוקרטיה המתגוננת יכול גם להיכנס לפה, ולא רק ב"ראו גם" כנושא נפרד.

ערך מומלץ??[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 14 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

בטוחני שאם היה נערך דיון - הערך לא היה זוכה לכך, עכשיו משזכה, מוטב שמאן דהוא יחוס עליו ויערכנו. בברכה --Rex - שיחה 23:08, 7 ביוני 2009 (IDT)

דמוקרטיה[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 14 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

האם אני צודק שנאמר בעבר על ידי איש חשוב (או לא חשוב, אני לא בטוח), שהדמוקרטיה היא אינה שלטון הרוב, כיוון שהעם בוחר מי ישלוט עליו וכדאי להוסיף על כך מעט מידע? Ofekalef - שיחה 16:44, 18 באפריל 2010 (IDT)

הצבעת אשרור[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 14 שנים6 תגובות5 אנשים בשיחה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:איך להקים אסם/רענון רשימת המומלצים/2004

בעד. ללא אסמכתאות, רחוק מאוד מלהקיף את הנושא. לדעתי יותר ברמה של תבנית שכתוב משל ערך מומלץ, וזאת בשל חוסר ההתייחסות לנושאים רבים והתייחסות יתר לנושא הדמוקרטיה הישירה אלמוג 14:31, 7 בספטמבר 2009 (IDT)
בעד כמו אלמוג. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 15:16, 7 בספטמבר 2009 (IDT)
בעד הרבה יותר קרוב לא להקיף את הנושא, מאשר רחוק מלהקיף אותו. לא דמוקרטי ולא מתאים ‏Ori‏ • PTT‏ 11:34, 9 בספטמבר 2009 (IDT)
בעד, חסר מאוד. מגיסטר • שיחה 23:46, 9 בספטמבר 2009 (IDT)
בעד • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 17:09, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

הוסר מן הרשימה • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 17:08, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אם היה אפשר אפשר לעשות טבלת השוואה מסודרת! זה היה נחמד מאוד...

אני הייתי שמח גם לטבלה........

אריסטו והדמוקרטיה[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 13 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

בעקבות השאלה בשיחה:אריסטו: אריסטו ראה את הדמוקרטיה כאחת מצורות השלטון ה"ישרות" בניגוד לצורות השלטון ה"סוטות". יחד עם זאת אריסטו ראה את הדמוקרטיה כשיטה שאינה המשטר הטוב/הטוב ביותר. לכן הקביעה האריסטו התנגד לדמוקרטיה היא שטחית ויש להוריד אותה/להבהיר יותר טוב.

אם אין התנגדות, אעשה זאת מחר. יונתן ש. - שיחה 23:36, 13 ביוני 2010 (IDT)

עזוב אותך אריסטו. יש לנו גולש שמביא דברי דמוקרטיה חיים מפי בר חברוני (ואל תשאלו אותי מי זה בכלל חברוני). עִדּוֹ - שיחה 17:04, 17 בדצמבר 2010 (IST)

שינוי בתקופת הכהונה של נשיא צרפת[עריכת קוד מקור]

אמנם בעבר הוא נבחר ל-7 שנים אבל כעת הקדנציה קוצצה ל-5 שנים

רפובליקה : לא קשורה

פירוש המילה דמוקרטיה[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 12 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

התרגום של המילה דמוקרטיה לשלטון העם מקורה בטעות מן המאה ה-19. דמוס יש מספר פירושים אבל אף אחד מהם הוא לא עם. במילה דמוקרטיה, דמוס פרושו הוא רוב, דמוקרטיה היא שלטון הרוב. הכוונה כאן היא לא לרוב כמו באספה אלא קשורה לחלוקה של גורמי השלטון לפי התפיסה היוונית. היוונים טענו שהשלטון הוא פונקציה של שלושה גורמים יחיד, מיעוט ורבים. בדמוקרטיה הרוב שולט בשונה מהמונרכיה שם שולט היחיד והאריסטוקרטיה שם שלוטים המיעוט. מידע נוסף אפשר למצאו במדינת האתונאים של אריסטו. לפי לקסיקון Liddell and Scott's עמוד 158 המילה דמוס היא: מחוז, הרוב, אנשים פשוטים, פלביים, מדינה דמוקרטית, האנשים, האזרחים ואחווה כאשר המילה מופיעה בקשר לאתונה. שחר פירסטנברג.

תראה, תרגום זה לא מתמטיקה, אבל אין שום סיבה, אפילו מההגדרה שהבאת אתה, להגיד שהפירוש של זה ביוונית עתיקה הוא דווקא 'הרוב'. והרי אנחנו מכירים ביטויים כמו 'דמוגרפיה' והכינוי היווני דמוטית לשפת העם הפשוט. וגם אם היינו מקבלים דווקא את תרגום 'הרוב' עבור המילה דמוס ביוונית אטית, עדיין אין מכך בהכרח להשליך על משמעות הביטוי השלם דמוקרטיה, בטח ובטח שלא בשפתנו אנו, שבה הנוסח המערבי המקובל של דמוקרטיה אומנם מכיל בתוכו את עקרון הכרעת הרוב כעקרון חשוב של הדמוקרטיה, אך בוודאי אינו היחיד ואף אינו החשוב מכולם.

לפיכך, אני עורך בחזרה את התרגום השגוי בראשית הדף ל-'שלטון העם' שהוא התרגום הנכון והמקובל מזה שנים רבות, ולא בכדי. הוא אולי לא מדויק אחד לאחד עם המרכיבים השונים כפי שהיו ביוונית אטית, אך הוא בהחלט 'תופס את המשמעות'. מצטער שאין לי שם משתמש אבל אני מקווה שהקהילה סומכת את ידיי. 79.177.141.186 03:08, 1 במרץ 2012 (IST)

ערך טוב - חסרה התיחסות לדמוקרטיה כמהות[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 12 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

הערך טוב יחסית ויסודי, חסרים לי התיחסויות לדמורטיה כערך, צורת חשיבה וכו', ולא רק כשיטת ממשל. אולי צריך לכתוב ערך אחר, תחת הכורת תפיסה של דמוקרטיה, או התנהגויות דמוקרטיות וכו'--212.143.222.47 13:59, 12 באפריל 2012 (IDT)

משוב מ-11 באוקטובר 2012[עריכת קוד מקור]

לא לישכוח מצד אחד הדמוקרטיה דיברה על שלום העולם מצד 2 היא גרמה לרצח 6 מילויני יהודים בשואה וכן נירצחו או ביזמן תקומת אמריקה או ליפני מילונים של יהודים לא ברור כל כך מאיזה עם אך גם לאיסלם הפגאנים הקומוניסטים והנוצרים לא חסר