שיחה:הסוחר מוונציה

חברים, נא לא לעשות הנחות לשייקספיר רק כי זה לא נוח לנו. המחזה אנטישמי מובהק. טענות כאילו דרישתו של שיילוק במחזה לליטרת הבשר מוצגות בהבנה הן מגוכחות.

אלמוני - גם אם זו דעתך, לא הייתה לך רשות למחוק את הדעה הנוגדת. שיחזרתי את הערך למצבו הקודם לפני עריכותיך, ואני מבקש שלא תמחק זאת יותר אלמוג 21:16, 3 במרץ 2007 (IST)

זוהי מחלוקת קשה מאד....

בתור מי שראה את הסרט (אבל לא ההצגה), דווקא לי נראה שלמרות הנימה האנטישמית (שלא חסרה לצערי), היהודי שם מוצג כחכם יותר, כמתורבת יותר, וכמוכיח של הנוצרים. קל גם להזדהות עם הדמות שלו, כי הוא מוצג כמו בן אדם ולא כמו משהו זדוני ומסוכן. אבל בהתחשב שהסרט אמריקאי...... לכו תדעו Green Heart

נכון מאוד. הסרט הוא סרט אמריקאי מהמאה ה-21 ואילו המחזה הוא מחזה בריטי מהמאה ה-16. במהלך חמש המאות שחלפו קיבלה דמותו של שיילוק רבדים שלא היו בה במקור. ייתכן שזו גאוניותו של שייקספיר, שידע ליצור דמות רבת רבדים, היכולה להתאים לפרשנויות רבות בתקופות שונות. אין ספק ששיילוק הוא דמות אנושית. אין ספק שהמחזה כולל אמירות אנטישמיות בוטות. האיזון בין אנושיותו של שיילוק, ובין הרבדים האל-אנושיים, הדמוניים, הקיימים בו (והלא עצם הדרישה לליטרת בשר היא מעשה זדוני ואכזרי מאין כמוהו), הוא הנותן מקום לפרשנות של הבמאי והשחקן, המותאמת לרוח התקופה בה מועלה המחזה. נדמה לי שנקודה זו מובעת בערך בצורה לא רעה. קילגור טראוט 21:38, 27 במאי 2007 (IDT)

תגובה-טל ברגמן: הגעתי לכאן לברר על המחזה לאחר שראיתי את הסרט והזדעזעתי. שמחתי לגלות שיש עיסוק רב בפן האנטישמי בכל הנוגע למחזה הזה ושהדבר לא זניח בעיני אנשים. הסרט, על אף שמציג גם פן אנושי ובעל רגשות אצל היהודי ועל אף המשפטים ההגיוניים ואף ההומניים לפעמים המיוחסים לשיילוק, מציג את היהודי כאדם רע לב ומעוות לעומת הנוצרים הצעירים, המוסריים, האנושיים כל כך. עצם העובדה שאיש כמעט אינו פונה לשיילוק בשמו אלא כ"יהודי", עצם העובדה שנאמרים משפטים כמו: "לנסות לדבר על ליבו של היהודי כמוהו כמו לעמוד על שפת הים ולצוות על הגאות שתהפוך לשפל", עצם העובדה שדמותו של היהודי עומדת עיקשת אל מול התחנונים האנושיים כל כל, המוסריים כל כך וההגיוניים כל כך של השופט, הנאשם והקהל במשפט (שכולם נוצרים כמובן) מצביעה על ראייה מעוותת של היהודים- אנטישמיות לשמה. אמנם דמותו של שיילוק אינה שטנית לחלוטין אך מכאן ועד לומר שדמותו מוצגת כחכמה יותר, מתורבתת יותר וכמוכיחה של הנוצרים ישנה דרך ארוכה מאד. אני חושבת שבכתוב כאן ניתן קרדיט רב מידי לשייקספיר ונעשו הנחות גדולות מידי בכל הנוגע לאנטישמיות במחזה. מחזה שכזה כמוהו בעיני כעלילת דם. וכי מה ההבדל בין המחזה המציג את היהודי כזומם לרצוח נוצרי טוב, מוסרי וירא אלוהים לבין היהודי צמא הדם שמטרתו להרוג ילדים נוצרים לשם עשיית הסדר בפסח? אכן מן הצד השני עומד המונולוג היפהפה ששם שייקספיר בפי שיילוק, אך הוא, העומד כמעט לבדו מנגד, אינו מספיק על מנת להאמין כי המחזה אינו אנטישמי וכי לא היו כאן כוונות להציג את היהודי כפי שהוצג. ומאין לנו בכלל לדעת שהדברים לא נאמרו בלגלוג?..

בסניו, בסאניו, באסאניו?

איך לכתוב את שמו? דוד שי - שיחה 20:48, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

בניגוד לאמור בערך- המונולוג הוא שיא האנטישמיות

זהו מונולוג קומי שמציג באירוניה מתוחכמת את האופן העלוב שבו היהודי תופש את הדימיון בינו לבין הנוצרי. רק דבר אחד (מהותי מאוד!) חסר ליהודי במונולוג הזה- נשמה. ללא נשמה הוא אכן דומה לנוצרי רק במישור החומרי. העוצמות הריגשיות של המונולוג ושפע הדוגמאות החומריות משמשות כאמצעי קומי מתוחכם, כגודל המאמץ כך גודל הכישון בהבנת עליבותו ביחס לנוצרי. דבר נוסף, היהודי הוא דמות חשובה בדוגמה הכנסייתית הוא מסמל את הבגידה בישו ואת ההתכחשות אליו. מסיבה זו לא היה זקוק שקספיר להיכרות אישית עם יהודים, להיפך- עבורו היהודי הוא דמות מיתולוגית. השילוב בין הדמות הסימבולית לארכיטיפ של הקומדיה דל-ארטה מייצר דמות גרוטסקית ושלילית מאוד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 18:58, 24 באפריל 2010

הגייה

למה בערך על העיר השם מתחיל בו' אחת ופה, בשתיים? -- בברכה, UserWikiped. 18:11, 27 ביולי 2010 (IDT)

על פי כללי הכתיב המלא של האקדמיה ללשון העברית (שהתקבלו בוויקיפדיה), וי"ו עיצורית (העיצור V וגם העיצור W) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל: תקווה, זווית. האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ויקיפדיה, ורד, ותיק, צו. וי"ו בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מאותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), אך לא אחרי וי"ו החיבור. לכן מהמילה "ויקיפדיה" נקבל "בוויקיפדיה", אך "וויקיפדיה" (כלומר וּוִיקיפדיה), ומהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרד). הכלל אינו תקף למקרים שבהם תנועת O או U מופיעה לאחר וי"ו עיצורית. במקרים אלה יש להכפיל את האות, כי אחת האותיות משמשת עיצור, והשנייה אם קריאה; למשל: "וושינגטון" או "ווד". רחל - שיחה 19:55, 27 ביולי 2010 (IDT)

המחזה האנטישמי

המחזה אנטישמי בבירור. מה פתאום שייקספיר מראה ששילוק הוא דמות רעה כי הוא יהודי?! ויליאם צריך להיות בגיהנום עכשיו בגלל זה. ראוי לקרוא למחזה הזה "טרגדיה", לא "קומדיה". הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.229.224.169 19:52, 2 בנובמבר 2011 (IST)

פורציה או פורשה?

ההגייה הנכונה במחזה השייקספירי היא "פורשה", ובערך נכתב "פורציה". מה נכון?
אני בעד ההגייה המקורית, "פורשה". Noon - שיחה 02:04, 26 בפברואר 2012 (IST)

דורי פרנס, בתרגומו החדש ל"הסוחר מוונציה, בחר בתעתיק "פורציה" (אני משער שבכך הלך בעקבות מתרגמים קודמים). בהצגת השמות בערך ראוי להיצמד לאחד התרגומים לעברית, ולא להמציא תעתיק משלנו. דוד שי - שיחה 07:50, 26 בפברואר 2012 (IST)

משוב מ-6 באפריל 2013

לא הוזכרמרכיב קריט בעלילה. כששילוק נשאל מדוע לא יעדיף 6000 או 9000 דוקטים על פני ליבו של אנתוניו, הוא אומראיני יכול להסכים כי אני יהודי, כך אני מצןןה על ידי שבתותי דם!! ככה כל היהודים. זוהי לכאורה אנטישמיות מובהקת שלא ניתנת לפרשנות מקילה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.68.188 17:45, 7 באפריל 2013 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסוחר מוונציה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.notes.co.il/eshed/47887.asp נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20080921032921/http://www.notes.co.il/eshed/47887.asp לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 19:48, 12 בנובמבר 2022 (IST)