עיצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בבלשנות, בתת תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים העיקריים, הקיימים בכל שפה טבעית; השני הוא התנועה. העיצור הוא צליל, המופק על ידי מעבר האוויר וזרימתו, דרך מידה מסוימת של חסימה, שנוצרת במקום בו יש סתימה מלאה או חלקית של חלל בפה או בגרון. זאת לעומת תנועה, שאין בה חסימה של מעבר האוויר וזרימתו.

בשפות רבות, העיצורים מהווים את רוב הפונמות בשפה, אם כי יש שפות שבהן מספר התנועות משתווה כמעט למספר העיצורים. במשפחת השפות השמיות, מספר העיצורים לפחות כפול ממספר התנועות. בעברית החדשה קיימים כעשרים עיצורים לעומת חמש תנועות. בחלק מהניבים של השפה הערבית מבחינים בעשרים ושמונה עיצורים, לעומת שלוש תנועות בלבד. חוקרי שפות שמיות, ששחזרו את מבנה השפה הפרוטו-שמית, מעריכים שהיו בה עשרים ותשעה עיצורים ושלוש תנועות בלבד, אולם ברוב השפות בעולם היחס בין עיצורים לתנועות מאוזן יותר. בצרפתית, למשל, מספר התנועות, כולל צירופי התנועות די דומה למספר העיצורים.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בבלשנות מקובלות הגדרות שונות למונח עיצור, שתי ההגדרות העיקריות מבוססות האחת על תחום הפונטיקה החיתוכית (פונטיקה ארטיקולוטורית) והאחרת על תחום הפונטיקה האקוסטית.

בפונטיקה חיתוכית, העוסקת בין היתר בחקר איברי הדיבור, והאופן שבו הם יוצרים את ההגאים, עיצור הוא הגה שבעת ביצועו יש מדה ניכרת של חסימה למעבר האוויר בין איברי הדיבור. לדוגמה, בביצוע המלה קַו [kav], כשהוגים את ה-k האוויר נעצר בווילון, וכשהוגים את ה-v האוויר נעצר בשפתיים, אבל כשהוגים את ה-a האוויר משתחרר החוצה תוך חיכוך מזערי. משום כך ה-k וה-v נחשבים עיצורים וה-a נחשבת תנועה.

מבחינה אקוסטית, עיצור הנו אחד מכמה סוגים של צלילים, שרובם מתאפיינים ב"רעש" שנוצר כתוצאה מערבול האוויר באמצעות איברי חלל הפה והגרון. לפי שתי ההגדרות אפשר למצוא הגאי ביניים, שהם ספק עיצור ספק תנועה, והדבר אמנם משתקף בשפות שונות שבהן הגבול בין עיצור לתנועה אינו חד.

מדת הסונורנטיות על פיה ניתן לדרג את העיצורים הנה עוצמת הקול הנקבעת על־פי מדת התנודה של מיתרי הקול ומושפעת ממדת הקרבה שלהם שהנה מדת החסימה במעבר זרם האוויר בין איברי ההגייה בחלל הפה או הגרון. כאשר ישנה סתימה מלאה של חלל הפה או הגרון, חסימת מעבר האוויר מוחלטת ומקסימלית ולכן מיתרי הקול רפויים, עוצמת הקול נמוכה, מדת הסונורנטיות נמוכה-גבוהה והעיצורים סונורנטיים ובלתי־סותמים. והעיצורים הם בלתי־סונורנטיים וסותמים, אך כאשר יש סתימה חלקית של מעבר האוויר, החסימה של מעבר האוויר קטנה ומינימלית ולכן מיתרי הקול רוטטים, עוצמת הקול גבוהה, מדת הסונורנטיות הגרעין שבמרכז ההברה חייב להיות בלתי־סותם וסונורנטי ככל האפשר ולכן בדרך כלל הוא תנועה. בעברית, למשל, הוא יכול להיות רק תנועה, אך בשפות אחרות הוא עשוי להיות גם עיצור סונורנטי ובלתי־סותם, מכיוון שמדת הסונורנטיות שלו מעט פחות גבוהה מזו של התנועות וחסימת מעבר האוויר דומה להן - שהרי הן חסרות חסימת מעבר האוויר במקרים אלו יש סתירה בין ההגדרה הפונטית לפונולוגית. העיצורים והתנועות נמצאים על רצף אחד של הגאים, שמתחיל בעיצורים הסותמים והבלתי־סונורנטים ביותר, ממשיך דרך העיצורים הסותמים והסונורנטים חלקית, עובר דרך העיצורים הכמעט בלתי־סותמים ובלתי־סונורנטים, ממשיך אל העיצורים הבלתי־סותמים והסונורנטים ומסתיים בתנועות הבלתי־סותמות הסונורנטיות ביותר. ישנן שפות כעברית, שבהן ההבחנה בין עיצורים לתנועות חדה, ויש שפות כאנגלית, שבהן ההבחנה מעורפלת מעט ולעומתן שפות, כברברית שבהן ההבחנה מעורפלת ביותר. כאשר בשולי ההברה, לצדי הגרעין ממוקמים עיצורים בלתי־סונורנטיים סותמים, (למשל: /p t k/), הגרעין עשוי להיות תנועה אך גם עיצור סונורנטי בלתי־סותם, אך כאשר העיצורים הסונורנטיים הבלתי־סותמים (למשל: /l r m n/) ממוקמים בשולי ההברה, הגרעין עשוי להיות רק תנועה ולא עיצור. כגון במלה הצ'כית "krk" ההגה r שהנו עיצור סונורנטי ובלתי־סותם מהווה את מרכז ההברה ולכן הנו תנועה על־פי ההגדרה הפונולוגית הקובעת שהתנועה הנה ההגה הנמצא במרכז ההברה, בגרעין, אך זהו עיצור על־פי הגדרתו הפונטית שקובעת שעיצור הנו הגה שבמהלך הגייתו מעבר זרם האוויר נחסם במדה מסוימת.

מאפייני עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לאפיין את העיצורים המגוונים על פי שישה גורמים שונים שמתארים את מאפייני הפקת העיצורים השונים בשפה וצלילם. הבדל באחד או יותר מגורמים אלה יוצר את ההבחנה בין העיצורים השונים, גם כאשר כל שאר הגורמים שלהם זהים, אולם יש שפות בהן שני עיצורים נתפסים כזהים למרות שיש הבדל בין הגורמים שמאפיינים אותם, למשל העיצורים p,b שנבדלים בגורם הקוליות נשמעים זהים לרוב דוברי הערבית, אף על פי שהם עיצורים מובחנים ברוב השפות.

שלושת הגורמים העיקריים, הם: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות.

יש שפות שבהן נדרשים שלושה גורמים נוספים כדי להגדיר את ההבחנה בין עיצורים שונים, שלושת הגורמים הנוספים, הם: מנגנון העירור, כיוון העירור ואנפוף.

שלושת הגורמים העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס חיתוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הנשימה העליונה: 1. חלל האף. 2. שפתיים. 3. שיניים. 4. חיך. המדרגה בין החיך לשיניים קרוייה "מכתש". 5. חלל הפה. 6. וילון. הקצה האחורי של הווילון מכונה "ענבל". 7. לשון. הבלשנים מחלקים את הלשון לארבעה חלקים: החלק הקדמי שלה קרוי חוד, אחריו בא להב הלשון, אחריו מרכז הלשון ובסוף בסיס הלשון. 8. לוע. 9. קנה. 10. מכסה / תריס / אפיגלוטיס. 11. אזור סגר האפיגלוטיס. 12. שפתי הקול / מיתרי הקול / סדק הקול. 13. ושת.

בסיס החיתוך המכונה גם מוצא העיצורים הוא הנקודה בחלל הפה והגרון שבה נוצרת חסימה של מסלול זרימת האוויר על ידי איברי חלל הפה והגרון בעת הגיית העיצור וכך מופק צלילו. לכל עיצור ישנו בסיס חיתוך אחד, אך יש שפות הכוללות עיצורים המופקים בשני בסיסי חיתוך ובהם חסימת מסלול זרימת האוויר נוצרת בשתי נקודות בחלל הפה והגרון בו זמנית, בחלקם שני בסיסי החיתוך שווים במידת השפעתם ובחלקם האחר שבו לחסימת זרם האוויר באחד מבסיסי החיתוך יש פחות השפעה מאשר החסימה במקום החיתוך האחר, מכונה הראשון בסיס חיתוך משני והשני הוא ראשי.

החותך ומקום החיתוך הם שני מרכיביו של בסיס החיתוך:

  1. החותך שמכונה גם איבר ההגייה הפעיל הוא החלק הנע שממוקם באזור התחתון של חלל הפה. השפה התחתונה, חזית הלשון (קצה הלשון או קדמת הלשון), גב הלשון, מכסה הקנה (אפיגלוטיס) הם החותכים מקדמת הפה אחורה.
  2. מקום החיתוך שמכונה גם איבר ההגייה הסביל הוא החלק חסר התנועה שממוקם במעלה חלל הפה ושאליו נע החותך. השפה העליונה, השיניים העליונות, המכתש, בתר המכתש (האזור שבין המכתש לחך), החך (החך הקשה), הווילון (החך הרך), הענבל, הלוע הם מקומות החיתוך מקדמת הפה אחורה.
  • סדק הקול הוא בסיס חיתוך הממוקם בגרון, מורכב בעצמו מחותך וממקום חיתוך ויש בו גם איבר הגייה פעיל וגם מסביל.

העיצורים השונים ממויינים לסוגים על פי בסיס החיתוך שלהם:

  • קיצוני - מבוצע בגרון ובמעמקי חלל הפה.
    • סדקי - מבוצע בסדק הקול.
    • אפיגלוטי - מבוצע בין מכסה הגרון לגב הלוע.
    • לועי - מבוצע על ידי כיווץ הלוע.
  • אחורי - מבוצע בחלק הקדמי של חלל הפה.
    • וילוני - מבוצע בחך הרך המכונה גם וילון. הווילון הוא האיבר הסוגר את המעבר מהקנה אל האף בזמן האכילה.
    • ענבלי - מבוצע בענבל. הענבל הוא קצה הווילון.
    • חִכִּי - מבוצע בחך הקשה שהוא גג חלל הפה הפנימי. הסגירה נעשית באמצעות הלשון.
  • קדמי - מבוצא בחלק האחורי של חלל הפה.
    • מכתשי - מבוצע בין המכתש או סביבתו לבין קדמת הלשון, קצה הלשון או צד הלשון. בסיס החיתוך המכתשי הוא בחלקו בתר-מכתשי, מכתשי-חכי וכפוף.
    • שִנִּי - מבוצע בין השיניים העליונות והתחתונות או בין השיניים והלשון.
  • שפתי - מבוצע באזור השפתיים.
    • שיני-שפתי - מבוצע בין השפה העליונה והשיניים התחתונות.
    • שפתי-שיני - מבוצע בין השפה התחתונה והשיניים העליונות.
    • לשוני-שפתי - מבוצע בין הלשון והשפה העליונה.
    • דו-שפתי - מבוצע בין שתי השפתיים.

אופן החיתוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן החיתוך הוא מידת החסימה של מסלול זרימת האוויר שיכולה להיות מלאה או חלקית ונקבעת על-פי הקירבה בין איברי חלל הפה.

אופן החיתוך מאופין בצדיות שמתארת את האזור בחלל הפה בו עובר זרם האוויר יחסית למצב הלשון. הצדיות יוצרת הבחנה בין שני מצבים בהם הלשון עשויה להמצא. כאשר ליד שם העיצור לא מצוין שהוא צדי, ניתן להסיק שהוא מרכזי.

  1. מרכזי - זרם האוויר עובר מעל מרכז הלשון. רוב העיצורים הם מרכזײם.
  2. צדי - צדי הלשון יורדים ומאפשרים את מעבר זרם האוויר מצדי הלשון.

קײמים מספר אופני החיתוך אפשרײם להפקת העיצורים השונים:

  • בלתי-סותם - מעבר האוויר במרװח שאין בו חסימה מוחלטת, אלא חלקית.
    • צדי - זרימת האװיר משני צדי הלשון.
    • חוכך - מעבר האװיר במרװח פתוח וצר בין החותך למקום החיתוך.
      • מחוכך - מעבר האװיר בין שני מקומות חיתוך נפרדים. לרוב עיצור סותם שמיד אחריו בא עיצור חוכך.
    • כפוף - זרימת האװיר באזור שבין המכתש לבין קצה החלק הקדמי של הלשון, כאשר הלשון מוטה אחורנית, אך לא נוגעת בחיך.
    • מקורב - מעבר האװיר במרװח רחב יחסית בין החותך למקום החיתוך. חיתוך מקורב הוא ברובו נזיל ובחלקו חצי תנועה.
  • סותם - חסימה מלאה של מעבר האװיר בחלל הפה והגרון.
    • סותם - חסימה מוחלטת של מעבר האװיר שמשתחרר בבת אחת דרך הפה. נקרא גם סותם אוראלי.
    • אפי - חסימה מוחלטת של מעבר האוויר בחלל הפה תוך פתיחת הווילון, כך שהאוויר משתחרר כולו דרך האף. נקרא גם סותם נזאלי.
      • מאונפף - חסימה חלקית של מעבר האוויר בחלל הפה תוך פתיחת הווילון, כך שהאוויר משתחרר חלקו דרך הפה וחלקו דרך האף.
    • מקיש - מעבר האװיר בין החותך המושלך כנגד מקום החיתוך על ידי התכװצות שרירים יחידה.
    • רוטט - מעבר אװיר בין החותך למקום החיתוך תוך כדי מספר התכװצויות שרירים רצופות ומהירות.

קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוליות היא עוצמת התנודה של מיתרי הקול המכונים גם שפתות הקול, הפועלות עצמאית מאיברי ההגיה שבחלל הפה כאשר זרם האװיר עובר ביניהם בעת ביצוע ההגה, לפני הגעתו לבסיס החיתוך והמרחק ביניהם. הבחנה זו קײמת רק לגבי העיצורים החוככים, המחוככים, ורוב הסותמים.

  • קולי הוא עיצור שבעת הגייתו, שפתות הקול מתקרבות אחת לשנייה במידה המאפשרת לאוויר העובר דרכן להניד אותן באופן המספיק ליצירת הקול והן רוטטות.
  • בלתי-קולי המכונה גם אטום הוא עיצור שבעת הגײתו, שפתות הקול מרוחקות זו מזו במידה שלא מאפשרת לאװיר העובר דרכן להניד אותן באופן המספיק ליצירת קול והן רפות. התנודות השונות האלו מוסיפות להגה המבוצע גװן מיוחד, שיש לו ערך מבחין שמבדיל בין שני עיצורים שונים. ניתן לחוש את רטיטת מיתרי הקול על ידי הנחת היד על פיקת הגרון בעת הגיית העיצורים הקוליים. למשל, העיצורים /f v/ מבוצעים באותו מקום חיתוך ובאותו אופן חיתוך, אולם [f] בלתי-קולי ואטום מכיוון ששפתות הקול אינן רוטטות בזמן ביצועו, ואילו [v] קולי מכיוון ששפתות הקול אכן רוטטות בזמן ביצועו.

גורמים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להפקת חלק מהצלילים בחלק מהשפות יש שימוש בגורמים נוספים.

מנגנון העירור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון העירור המכונה גם מנגנון זרימת האוויר הוא החלק שעל ידי תנועתו זרימת האוויר מווסתת אל מחוץ לו או לתוכו בעת ביצוע ההגה ויש הבחנה בין שלושה איברים המווסתים את זרם האוויר.

  • במנגנון ריאתי תנועת הסרעפת מווסתת את זרימת האוויר.
    • עיצורים ריאתײם המהװים את רוב העיצורים בשפה מופקים על ידי מנגנון ריאתי מחוצן שבו הסרעפת עולה כלפי מעלה, מכװצת את הריאות והאװיר יוצא החוצה, הוא מנגנון ריאתי מהסוג היחיד שקײם בשפות הטבעיות וכל העיצורים בעברית מופקים במנגנון זה. לעיצורים אלו, יש אופני חיתוך רבים ושונים היכולים להיות בלתי-סותמים או סותמים.
  • עיצורים לא-ריאתיים הם עיצורים סותמים המופקים בכל מנגנוני זרימת האװיר מלבד המנגנון הריאתי המחוצן. אופן החיתוך של כל עיצורים אלו הוא סותם.
    • מנגנון גרוני הוא מנגנון שבו זרימת האוויר מווסתת על ידי תנועת פיקת הגרון.
      • עיצורים מסודקים מופקים על ידי מנגנון גרוני מחוצן שבו פיקת הגרון נעה כלפי מעלה והאװיר ננשף החוצה מסדק הקול.
      • עיצורים מפונמים מופקים על ידי מנגנון גרוני מפונם שבו פיקת הגרון נעה כלפי מטה והאװיר נשאב פנימה אל סדק הקול.
    • מנגנון וילוני הוא מנגנון שבו זרימת האוויר מװסתת על ידי תנועת הווילון.
      • העיצורים המצוצים מופקים על ידי מנגנון וילוני מפונם שבו הווילון יורד כלפי מטה והאװיר נשאב פנימה אל חלל הפה דרך הווילון, הוא מנגנון וילוני מהסוג היחיד שקײם בשפות הטבעיות וכזה הוא למשל הצליל "צְצְצְ" המשמש בעברית מודרנית לשם נזיפה או שלילה.

כיװן העירור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיװן העירור המכונה גם כיװן זרימת האװיר הוא נשיפת זרם האװיר כלפי חוץ או שאיפתו כלפי פנים, ויש בו הבחנה בין שני כיװנים שאליהם זורם האוויר:

  • מחוצן הוא כיװן עירור שבו האיבר שמווסת את זרימת האװיר החוצה עולה כלפי מעלה כשהוא יוצר לחץ חיובי בחלל הפה וגורם לשחרור זרם האװיר החוצה בעת הגײת העיצור.
  • מפונם הוא כיװן עירור שבו האיבר שמװסת את זרימת האװיר פנימה יורד כלפי מטה כשהוא יוצר לחץ שלילי בחלל הפה ושואב את האװיר אליו פנימה בעת הגײת העיצור.

אנפוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנפוף הוא מידת הזרימה של האװיר דרך האף בעת הגײת העיצור שנקבעת על-פי המידה שבה סוגר הווילון את מעבר האװיר לחלל האף. עיצורים המבוצעים דרך הפה, אך נוסף להם שחרור של חלק מהאװיר דרך האף בו זמנית לפה - הם עיצורים מאונפפים. לעומת זאת, כאשר עיצורים מבוצעים רק דרך האף, אופן החיתוך שלהם הוא אפי והם אינם מאונפפים. בעברית אין עיצורים, שמבוצעים בהוצאת אוויר, בו זמנית, מהפה ומהאף, אך בצרפתית, למשל, יש. בצרפתית N, שנכתב בלא אות ניקוד אחריו, מבוטא כעיצור מאנפף (להבדיל מ-N שאחריו תנועה. המילה non מדגימה את שני העיצורים האלו. הN הראשון שלה הוא אפי, כמו נ' בעברית והשני מאונפף ואין לו עיצור מקביל בעברית) ‏[1].

עלעול ונישוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיצורים מלועלעים הם עיצורים הנחתכים בלוע בו זמנית לחיתוכם בבסיס חיתוך נוסף. למעשה, אפשר לראות בעיצורים אלו הגייה של הצליל המסורתי של האות ע' תוך כדי הגיית עיצור נוסף. הדרך לסמן עיצור מלועלע באלפבית הפונטי הבינלאומי היא רישום סימן שאלה מוקטן מימין לסימן העיצור הבסיסי [ˤ]. לדוגמה, [sˤ] הוא עיצור מעולעל, שבנוסף לעילעול נחתך כמו [s]. עיצור זה מסומן בערבית באות ص ובהגייה העברית המסורתית של יהודי תימן ועירק הוא מסומן באות צ.
  • עיצורים מונשפים הם עיצורים, ששחרור האוויר בהגייתם מודגש כאילו נהגתה מיד אחרייהם [h] קלה. עיצורים אלו מסומנים ברישום האות h מוקטנת [ʰ] לימין סימנה הבסיסי של האות. לדוגמה, [tʰ] היא הגרסה המנושפת של [t]. עיצורים אלו מקובלים למשל בתאילנדית.

תכונות נוספות של עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד ששת הגורמים הקובעים את גװן העיצור, יש לעיצורים מאפײנים משניים נוספים:

  • משך הוא תכונה המתײחסת לאורך הגײת העיצור, תכונה זו יוצרת הבחנה בין עיצורים הנהגים במשך זמן קצר יחסית לבין עיצורים הנהגים במשך זמן ארוך יחסית. בעיצורים סותמים מתארך משך החזקת לחץ האװיר לפני שחרורו בעוד שבעיצורים בלתי-סותמים מתארך משך זמן שחרור האװיר. בעברית מסמונים עיצורים כאלה בדגש חזק.
  • נחציות היא תכונה בלשנית המבדילה בין זוגות עיצורים בשפות שמיות, למשל בעברית מקראית בין העיצורים ט-ת, ק-כ, צ-ס, הראשונים בכל זוג הם הנחצײם. החוקרים חלוקים ביניהם באשר לאופן שבו בוצעה הנחציות במקור. היום היא מבוצעת בחלק מהשפות על ידי חיתוך משני בלוע, כמו בערבית, או על ידי הפקת העיצורים כמסודקים, כמו בשפות האתיופיות.

רישום העיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שסך כמות העיצורים בכל שפות העולם גבוה באופן משמעותי מכמות האותיות המײצגות את העיצורים השונים בכל אחד מהאלפביתים הקײמים בעולם, פיתחו בלשנים מרחבי העולם מגװן שיטות לײצוג כל העיצורים הללו, והידוע ביותר מביניהן הוא האלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA) בו לכל עיצור רק סימון אחד מסוים המײצג רק אותו.

בערך עיצורים מופיעה טבלה של כל סוגי העיצורים, כשבסיסי החיתוך מתוארים בעמודות ואופני החיתוך מתוארים בשורות. באופני החיתוך בהם קײמת הבחנה בין עיצור קולי לאטום - העיצור הקולי הוא הימני והאטום הוא השמאלי. במשבצות האפורות בטבלה מצויים שילובים של בסיס חיתוך עם אופן חיתוך שלא ניתנים להגײה מסיבות פיזיות. כמעט כל הצלילים הניתנים להפקה חסרי המגבלות הפיזיות נמצאים באיזושהי שפה מבין השפות הקײמות בעולם, אך לא לכל עיצור אפשרי להגײה יש סימן הייחודי לו, במקרה כזה נעשה שימוש בסימן הקרוב ביותר על ידי הוספת סימן דיאקריטי עליו. בטבלה זאת מופיעים רק עיצורים להם יש סימן ייחודי ובמשבצות הלבנות מצוײם עיצורים חסרי סימן ייחודי משלהם.

העיצורים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלפבית העברי ישנן 22 אותיות אשר כולן מײצגות עיצורים. אולם, חלק מהאותיות מײצגות שני עיצורים ועיצורים מסוימים מיוצגים על ידי יותר מאות אחת. מאפײניהם הפונטײם של עיצורים שונים שרובם קײמים גם בשפה העברית, בהגיות המקובלות בתקופתנו, מתוארים ומוצגים בטבלה הבאה באמצעות האלפבית העברי בנוסף לאלפבית הפונטי.

המאפיינים קוליים אטומים
בסיס החיתוך אופן החיתוך IPA אות IPA אות
סדקי סותם ʔ א אל"ף
חוכך ɦ h ה ה"א
לועי ʕ ע עי"ן מזרחית ħ ח חי"ת מזרחית
ענבלי ʁ ר רי"ש χ ח, כ חי"ת, כ"ף רפה
וילוני סותם g ג גימ"ל k כּ, ק כ"ף דגושה, קו"ף
חכי מקורב j י יו"ד
בתר-מכתשי חוכך ʒ ז' ז׳י"ן ʃ שׁ שי"ן ימנית
מחוכך ʤ ג' ג׳ימ"ל ʧ צ' צ'ד"י
מכתשי סותם d ד דל"ת t ט, ת טי"ת, ת"ו
חוכך z ז זי"ן s ס, שׂ סמ"ך, שי"ן שמאלית
מחוכך ʣ ʦ צ צד"י
אפי n נ נו"ן
מקורב צדי l ל למ"ד
רוטט r ר רי"ש מתגלגלת
שיני חוכך ð ד' ד׳ל"ת θ ת' ת׳"ו
שפתי-שיני v ב, ו בי"ת רפה, ו"ו f פ פ"א רפה
דו-שפתי סותם b בּ בי"ת דגושה p פּ פּ"א דגושה
אפי m מ מ"ם

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האוניברסיטה הפתוחה, הקורס מבוא לבלשנות, יחידות 4-5: פונטיקה ופונולוגיה, כתב א' לאופר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
אלפבית פונטי בינלאומי
עיצור (בלשנות)

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).

IPA , עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal.svg

אפיגלוטי

Epiglotal consonant.svg

לועי

Faryngal consonant.svg

ענבלי

Uvulara consonant.svg

וילוני

Velara consonant.svg

חכי

Palatal consonant.svg

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative.svg

כפוף

Retroflex consonat.svg

בתר־מכתשי

Palatoalveolar fricative.png

מכתשי

Alveolar consonant.svg

שיני

Dental consonant.svg

שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant.svg

לשוני־שפתי

Linguolabial stop.png

דו־שפתי

Bilabial consonant.svg

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ Q ɢ q ɡ k ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t b p
שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ʝ ç ð̠ θ̱ ð θ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ɰ ɰ̊ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ʋ ʋ̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̟
רוטט я* я̥* ʀ ʀ̊ ɽ͡r r̠̊ r r̪̊ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪
מקורב צדי ʟ ʟ̥ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
שורק מחוכך ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʡʜ Q̬ʕ ɢʁ ɡɣ kx ɟʝ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ʄ  ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ çʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ cçʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ tɬʼ
מצוץ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪





























עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
Co-articulated consonants
Continuants w ʍ ɥ ɧ
Occlusives ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
ראה גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i · y
ɨ · ʉ
ɯ · u
ɪ · ʏ
ɪ̈ · ʊ̈
ʊ · 
e · ø
ɘ · ɵ
ɤ · o
 · ø̞
ə
ɤ̞ · 
ɛ · œ
ɜ · ɞ
ʌ · ɔ
 · æ
ɐ
a · ɶ
ä
ɑ · ɒ
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.
  1. ^ מבוא לבלשנות, יחידות 4-5, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 34.