שיחה:תרגום

צריך לדחוף פה איפשהו את תרגום שקספיר לאנגלית (זאת לא טעות) בתור דוגמה קיצונית לשינוי של שפה המחייב תרגום של הטקסט למה שלכאורה הוא שפת המקור. טרול רפאים 20:00, 6 אפר' 2005 (UTC)

למה ללכת רחוק? לאפרים סידון יש ספר "תנ"ך בחרוזים", שהוא מעין תרגום של התנ"ך לעברית, לאנשים מאותגרים מקראית. דוד שי 20:17, 6 אפר' 2005 (UTC)

זאת לא דוגמה קיצונית. אני קראתי את המלחמה ושלום בתרגום לרוסית. מה לעשות שהשפה זה יצור חיי ומשתנה והמילים והביטויים שהיו מקובלים במאה ה-19 לא מקובלים כיום. כמובן שהתרגום שומר על רוח הספר במקרה זה. גילגמש • שיחה 20:19, 6 אפר' 2005 (UTC)

יכול להיות שרצוי ל"תרגם" את הציטוט מהארץ בפסקת התרגום החוזר, אני מניח שחלק נכבד מהקוראים לא יבינו את הטקסט. (מה זה פרקמטיה? קלבוסת?) --איש המרק 21:34, 17 מאי 2005 (UTC)

הערך דורש עריכה מסוימת, שכן סגנונו מאוד לא אנציקלופדי לפרקים. הייתי שם עליו הערה 'לעריכה', אבל אני למעשה לא לגמרי בטוח אם מה שצריך הוא 'שכתוב' או 'עריכה'. רונן א. קידר 17:59, 7 מרץ 2006 (UTC)

לבי שבור, משום שזה ערך שיש לי חלק רב בו. האם תוכל לפרט יותר כאן, או לתקן את הטעון תיקון בעיניך? דוד שי 19:23, 7 מרץ 2006 (UTC)

אני מצטרפת לדעתו של דוד שי, כי ערך זה קרוב גם ללבי, ואינני רוצה שיישבר. באנציקלופדיה מודפסת, הערך "תרגום" מקבל שלוש שורות קצרות, ואחריהן פירוט ל"תרגום אונקלוס", "תרגום השבעים" וכו'. זו בדיוק גדולתה של הוויקיפדיה ובזה ייחודה, שהיא יכולה להרחיב, לפרט, לבאר ולהביא דוגמאות לפי הרצון והיכולת, וכל עוד אין הכמות מדבירה את האיכות, כל המרבה הרי זה משובח. אם יש טענה ספציפית, נא לפרט. לשכתוב ודאי אין מקום.--שלומית קדם 21:16, 7 מרץ 2006 (UTC)

תרגום חופשי

בהמשך לדיון שהתנהל בשיחה של ערך אחר, הוספתי כמה מילים בנושא זה בערך זה.--שלומית קדם 14:20, 28 מרץ 2006 (UTC)

תרגום של ספר שבו משולב טקסט בשפה נוספת

בעת שכתבתי את הסעיף הזה, עלתה במוחי השאלה: לאיזה שפה תורגם הטקסט הצרפתי שב"מלחמה ושלום" בעת תרגום הספר מרוסית לצרפתית? דוד שי 23:07, 7 יולי 2006 (IDT)

אני משערת, שלאותה שפה שמתרגמים טקסט עברי בספר אנגלי בתרגום הספר מאנגלית לעברית.:)--שלומית קדם 08:59, 8 יולי 2006 (IDT)

אני מניח שהפיתרון הוא טכני-ויזואלי. שימוש בפונט אחר או באות נטויה.ליש 12:19, 8 יולי 2006 (IDT)

תלוי מאוד בהקשר ובסגנון הספר; אני מתרגם בימים אלה ספר מאנגלית שיש בו לא מעט מילים ומשפטים שלמים מעברית. לפעמים אני פשוט מוסיף את המילה "בעברית" (למשל, משפט כמו "Then he said Ma nishma, Hebrew for "How are you" אני מתרגם "ואז הוא אמר, בעברית, "מה נשמע"). אביעד המקורי 20:35, 16 בדצמבר 2006 (IST)

תרגום בעזרת תוכנה

קראתי את הפסקה הזו, והחלטתי לבחון אותה, בעזרת תוכנת התרגום של גוגל. בגרמנית יצא לי "The spirit is ready, but the flesh is weak", כשרק המילה ready השתנתה. בצרפתית זה נשאר אותו דבר. אבל בספרדית, יצא לי, "The alcohol is arranged but the meat is weak", שדומה באופן חשוד לדוגמה שהובאה בערך. Ēθamš שיחה 19:12, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

מי מכיר את מר"ן?

בפסקה בנוגע לטעויות בתרגום כתוב לגבי מר"ן ונטען כי הוא ביטוי שגור בעברית לגבי טעויות במשמעות המילה לעברית, בעיקר מאנגלית. מישהו מכיר בביטוי הזה? זה נשמע עדכני וספציפי מידי לטעמי ומעורר חשד כי מישהו שתל את הפרט הזה. דלמוזיאן - שיחה 20:31, 16 בדצמבר 2006 (IST)

הקטע העוסק במר"ן נמצא כאן בכמעין פשרה, לאחר שנוצר במקור כערך נפרד מר"ן ונטענו לגביו אותן טענות שאתה טוען כאן. לאחר דיון הוחלט שהנושא אינו מוכר דיו להצדיק ערך, אך הטקסט ישולב בערך תרגום. בצירוף מקרים מעניין, דיון זה התקיים בדיוק היום לפני שנה. מגיסטר 20:45, 16 בדצמבר 2006 (IST)

מר"ן, "מניח רעפים נוצרי" (קרי, תרגום מילולי של שמו של Christian Slater כטעות תרגום מגוחכת) הוא מונח רווח ומוכר בקרב קהילת המתרגמים (והעורכים) בישראל. אני דווקא בעד ערך עצמאי, אבל אם הדבר שולב בערך "תרגום" - ניחא. אלדד • שיחה 20:51, 16 בדצמבר 2006 (IST)

יש פה אגב שגיאה בוטה, כי הביטוי לא נוצר בפורום תרגום של נענע אלא באתר עין הדג ומשם עבר לנענע. רונן א. קידר 19:21, 4 ביוני 2007 (IDT)

ראיתי את הקטע שבו מר Tranh מ-Rude Awakening אומר "Chase Christian Slater" הוא לא אומר "I had to". הראש - שיחה 18:42, 6 בנובמבר 2016 (IST)

נא לתקן בדף http://www.hamichlol.org.il/חול:תרגום כי מי שאומר "Chase Christian Slater" הוא גבר. הראש - שיחה 18:51, 6 בנובמבר 2016 (IST)

לקרוא ולהבין

לאלמוני ששינה - ביטלתי את עריכתך, משום שהנוסח הקודם היה מדויק ותיקונך - לא. כל מי שקורא אותיות לטיניות יכול לקרוא טקסט בכל שפה המשתמשת באותיות אלה, אבל לא בהכרח להבין אותו, ודאי לא ברמה של קריאת ספר והבנת הנקרא.שלומית קדם 20:12, 9 ביוני 2007 (IDT)

שחזור

התיקון בפסקה "טעויות תרגום" מיותר ומטעה - חברי הקהילה לא המציאו את הביטוי "מניח רעפים נוצרי". זה התרגום השגוי עצמו. מה שהמציאו הוא הביטוי "טעויות מר"ן" לסוג זה של תרגום מילולי לשמות.שלומית קדם - שיחה 14:12, 3 בספטמבר 2008 (IDT)

תעתיק

יוסאריאן, ביטלת את "לועזיים" כמיותר, אבל באיזה מקרה אחר יש צורך בתעתיק? לו היית אומר, שהמילה "לועזיים" מיותרת כי היא מובנת מאליה, מילא, אבל "לאו דווקא לועזיים"? הרי לשמות עבריים אין צורך בתעתיק, נכון?שלומית קדם - שיחה 20:49, 2 בפברואר 2009 (IST)

תקציר העריכה אכן תמוה, אבל גם לדעתי התוספת 'לועזיים' מיותרת. אביעדוס • שיחה 20:53, 2 בפברואר 2009 (IST)

הערך עוסק בתרגום, לא בתרגום מלעז לעברית. מטבע הדברים, רוב הדוגמאות עוסקות בתרגום לעברית, אבל תעתיק שמות צריך לבצע גם מי שמתרגם מעברית לאנגלית. יוסאריאן • שיחה 21:13, 2 בפברואר 2009 (IST)

הפסקה "תרגום חוזר": עיצוב

מדוע נעשה שימוש בצילום הדף מן הספר (כתמונה) ולא בטקסט רגיל? אם תופענה הפסקות כטקסט רגיל, ניתן יהיה לשים אותן בטבלה ולהשוותן זו מול זו. זאת, מעבר לעובדה שהתמונה העליונה באיכות יחסית נמוכה.

עַלִּיזָה הֵחֵלָּה נִלְאֵית מְאֹד מִישִׁיבָתָהּ בְּאֶפֶס-מַעֲשֶׂה לְיַד אֲחוֹתָהּ עַל שְׁפַת הַנַּחַל: פַּעַם-פַּעֲמַיִם הֵצִיצָה בַסֵפֶר שֶׁאֲחוֹתָהּ קוֹרֵאת בּוֹ, אוּלָם לֹא הָיוּ בוֹ שׁוּם תְּמוּנוֹת וְשׁוּם שִׂיחוֹת, "וּמַה חֵפֶץ בְּסֵפֶר", הִרְהֲרָה עַלִּיזָה, "שֶׁאֵין בּוֹ תְּמוּנוֹת אוֹ שִׂיחוֹת?"
הִנֵּה כִי כֵן שׁוֹקֶלֶת הָיְתָה בְדַעְתָּהּ (כְּכָל אֲשֶׁר תִּמָּצֵא דַעְתָּהּ, כִּי בְחוֹם הַיּוֹם נִהְיְתָה עַצְלוּלִית וְטִפְּשׁוֹנִית מְאֹד), אִם בִּשְׁבִיל הַהֲנָאָה שֶׁבַּעֲשִׁיַת רְבִיד שֶׁל מַרְגָּנִיוֹת כְּדַאי יִהְיֶה לִטְרֹחַ לָקוּם וְלִקְטֹף אֶת הַמַּרְגָּנִיוֹת, וְהִנֵּה פִתְאֹם שָׁפָן לָבָן חַכְלִילִי-עֵינַיִם חוֹלֵף-עוֹבֵר עַל פָּנֶיהָ.

— "עליזה בארץ הפלאות", בתרגומו של אהרן אמיר, הוצאת "מחברות לספרות", 1951

אליס התחילה להשתעמם מאוד מן הישיבה ליד אחותה, על שפת הנחל, כשאין לה מה לעשות: פעם-פעמיים הציצה לתוך הספר שאחותה קראה, אבל לא היו בו לא תמונות ולא שיחות. "ואיזה טעם יש בספר", חשבה אליס, "בלי תמונות ובלי שיחות?"
וכך היא ישבה, שוקלת בדעתה (עד כמה שיכלה, כי החום עשה אותה מנומנמת מאוד וקשת-תפישה), אם ההנאה שבקליעת מחרוזת-מרגניות מצדיקה את הטִרחה לקום ולקטוף אותן, כשלפתע ארנבון לבן עם עיניים ורודות חלף-עבר לידה.

— "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בתרגומה של רנה ליטוין, בהוצאת הספרייה החדשה, 1997

אביעדוס • שיחה 21:08, 2 בפברואר 2009 (IST)

שגיאת המידות לא בהכרח נכונה,

היא אינה נכונה מכיוון שזו שגיאה של מחבר הסרט ולא של המתרגם, המתרגם רק מעתיק את השגיאה אך הוא לא מוליד אותה... נכון, אם כתוב בערך ומשמיטים את הבערך אז זה לא נכון אך בכל מצב אחרי זה אינה אשמת המתרגם...

זו יכולה בהחלט להיות שגיאת תרגום. כאשר כתוב במקור "הטמפרטורה הייתה מתחת לאפס (צלסיוס) נכון לתרגם ל"מתחת ל-32 מעלות (פרנהייט)" אבל אם המקור מדבר על "לא ויתר על אף אינטש" נכון לתרגם ל"לא ויתר על אף סנטימטר" ולא "לא ויתר על אף 25.4 מילימטרים", גם אם במקור לא היה כתוב "בערך". קודגורו - שיחה 01:37, 11 בפברואר 2009 (IST)

נדמה לי שהתבלבלת קצת - אם במקור כתוב מתחת לאפס והכוונה לצלזיוס, למה לתרגם "מתחת ל-32 מעלות (פרנהייט)"? הרי הביטוי הרגיל והמוכר לקוראי עברית הוא "מתחת לאפס" כשברור שמדובר בצלזיוס, ואם במקור כתובות המעלות בפרנהייט, נהוג לתרגם אותן לצלזיוס כדבר מובן מאליו. לגבי העיקרון בתיקון טעויות במקור, זאת שאלה גדולה ונכבדה, שכל מתרגם צריך להתמודד איתה - אם להשאיר את הטעות ולציין בהערת שוליים, אם לתקן בלי הערות בגוף הטקסט (כשברור לחלוטין שזאת טעות ולא משהו מכוון כחלק מן העלילה), ואם לתרגם את הטעות כמות שהיא ולציין (sic) או (כך במקור). לעתים קורה, שהמתרגם פשוט מעתיק את השגיאה בלי להיות מודע לה, או מתוך עצלות והשתמטות מקבלת אחריות, וזה המצב הגרוע מכולם.שלומית קדם - שיחה 20:01, 11 בפברואר 2009 (IST)

טעויות תרגום

בפסקה "טעויות תרגום" מופיעות שתי דוגמאות, המשוייכות לתרגומים מילוליים של ביטויים אבל אינן כאלה - "copper nails" איננו ביטוי, אלא פשוט "מסמרי נחושת", כלומר, נעליים מסומרות. הטעות כאן היא בתרגום נמלץ, שאיננו שייך לעניין - "ציפורני נחושה". nail הוא גם מסמר וגם ציפורן, ויש להתאים את התרגום לעניין. גם בדוגמה השנייה יש פשוט חוסר הבנה (תמוה, כנראה בשל חוסר תשומת לב רגעי) בכוונת הסופרת - younger brother יכול להיות הן אח צעיר של הגיבורה והן אח צעיר במובן הכללי, זה שאיננו יורש הנחלה. אין מדובר בביטוי או בניב, אלא בהקשר המתאים לתוכן. יש להעביר את הדוגמאות האלה לטעויות תרגום כלליות ולמצוא דוגמאות נכונות לתרגום ניבים.שלומית קדם - שיחה 21:12, 4 במרץ 2009 (IST)

שתי דוגמאות מתאימות (מאוצר טעויות התרגום שליקטתי) - gall blader שתורגם ל"כיס מרה" ("החתול שתפס גנב"/ליליאן ג'קסון) כשמשמעות הביטוי האנגלי היא "חוצפה"; for a song שתורגם ל"בתמורה לשיר" ("גנבת הדבש"/אליזבת ברג), כשמשמעות הביטוי היא "בחצי חינם", "בפרוטה".שלומית קדם - שיחה 21:21, 4 במרץ 2009 (IST)

מוטב שלא תשאירי זאת רק בדף השיחה. דוד שי - שיחה 21:59, 4 במרץ 2009 (IST)

כמתרגם, אני מוכרח לומר שעצם הכללתו של סעיף "טעויות" בערך אנציקלופדי היא קטנונית ומיותרת. לא תראו דיון בטעויות ספציפיות של שרברבים (בשישי לשישי בווילה בסביון הפכו את חיבורי המים החמים והקרים למכונת הכביסה!) או אדריכלים (הבית יצא חשוך מדי!), של כימאים או זגגים או רואי חשבון. אפילו הדיון בערך רשלנות רפואית אינו עוסק בעצם האפשרות לעשייתן של טעויות, אלא בהשלכות החברתיות של היקף האחריות המשפטית של רופאים. ככל בעל מקצוע ואדם, גם המתרגם מוּעד לטעויות, אבל הרחבה והדגמה שלהן תחת ערך אנציקלופדי נראית לי לחלוטין לא במקום.Yanivf - שיחה 08:14, 25 בדצמבר 2009 (IST)

ההבדל הוא, שבטעויות תרגום נתקל כל מי שקורא את הספר, ובמשך השנים זה יכול להתבטא בהרבה מאד קוראים, שרבים מהם מתקשים להבין את שקוראות עיניהם אם אינם שולטים בשפת המקור. לעומת זאת, לטעות של שרברב או חשמלאי בבית פרטי מודעים רק בני הבית ומקורביהם, ואולי גם השופט, במקרה שתוגש תביעת פיצויים. אני מתארת לעצמי, שאם תיעשה טעות רבתי בניין ציבורי (כמו הנטייה של מגדל פיזה, למשל), יכתבו עליה בערך הרלוונטי (נניח, טעות בחיבורי החשמל בבית חולים, לא עלינו).שלומית קדם - שיחה 15:50, 25 בדצמבר 2009 (IST)

זה נכון ש"כולם" רואים את טעויות התרגום, אבל מתי-מעט מבחינים בהן במודע, ורוב-רובן של הטעויות הן לא ברמה של מגדל פיזה העקום אלא ברמה של מרצפת מדרכה שלא הונחה כראוי - מעצבנות ולפעמים ממעידות (= מפריעות לשטף הקריאה), אבל לא יותר מזה. בוודאי לא בקנה מידה שמצדיק להאירן בזרקור של תת-ערך אנציקלופדי. ושוב - את לא רואה דבר כזה ביחס לטעויות של אף בעל מקצוע אחר (טעויות של סופרי סת"ם? של מוהלים? של פקידי בנק? של כותבים בו'יקי?). את גם לא רואה את זה בערך המקביל באנגלית, ולא בכדי. כל הדוגמאות המובאות בערך העברי הן ברמה של קוריוז שמדברים עליו בפורומים ובטוקבקים - בלי שום ראייה רחבה, מחשבה מערכתית, דיון תיאורטי. זה תת-ערך שכל מהותו סתלבט. ואני כבר לא מדבר על דוגמה אחת לפחות ששוגה בעצמה פעמיים אגב ניסיונה ללעוג לטעות תרגום: "gall blader שתורגם ל'כיס מרה' ('החתול שתפס גנב' של ליליאן ג'קסון) כשמשמעות הביטוי האנגלי היא 'חוצפה'". Yanivf - שיחה 17:03, 25 בדצמבר 2009 (IST)

מסכימה עם yanivf - טעויות תרגום (ומר"נים) אפשר למצוא למכביר ובניגוד לטעויות של בעלי מקצוע אחרים הנראות שלהן הרבה יותר גדולה. אבל מכאן ועד הכללתן כערך אינציקלופדי הדרך ארוכה. מרב (גילוי נאות: גם אני מתרגמת).212.150.174.178 13:53, 27 בדצמבר 2009 (IST)

אתם רואים את טעויות התרגום המוצגות בערך כקנטרניות, ואני רואה אותן כניסיון להציג את הקושי שבמלאכת התרגום.

ספק אם תמצאו בזה נחמה, אבל לטעויות של טייסים אנו מקדישים ערכים שלמים (קטגוריה:תקריות ואסונות תעופה, וכך גם טעויות של גנרלים (קרב המיתלה, למשל). המתרגמים יצאו בזול. דוד שי - שיחה 22:54, 27 בדצמבר 2009 (IST)

רגע, רגע, איפה בדיוק מנסים כאן להציג את הקושי שבמלאכת התרגום?

הייתי מבינה, אם זה מה שהיה שם. אם היה, כמו שיניב מציע, דיון תיאורטי - למשל בנושא של תרגום משלבים ומבטאים (הוא אישית מומחה לא קטן בעניין, דרך אגב), למשל איזשהו עיסוק בסוגיה של תרגום אידיומות, למשל כל מיני דברים כאלה, שבהחלט עולים בלימודי תרגום, ויכולים להיות מעניינים מאוד. אבל אני לא רואה את זה בכלל בכל תת-הערך. יש שם רק 'כתבו X במקום Y', בלי ציון של שום דבר מתוך ההקשר. וכמו שיניב ציין, זה באמת ברמה של 'צחוקים' בכל מיני פורומים.

הקשיים עצמם מועלים במקומות אחרים לאורך הערך (העברה מתרבות לתרבות, למשל). למה לא נותנים שם את הדוגמאות? למה במין אוסף אקראי ותמוה של טעויות תרגום תלושות מהקשרן? כרגע, כמו שתת-הערך נראה, פשוט אין לו מקום שם.

(גילוי נאות - גם אני מתרגמת, וכן בוגרת לימודי תרגום באוניברסיטה העברית)

ועוד משהו, בתחום אחר - מה זה לעזאזל תת-הערך הזה על 'תרגום שעולה על המקור'? זה הרי עניין סובייקטיבי לחלוטין. אני זוכרת, למשל, שהייתי בקורס של המתרגמת ליסה כץ, שסיפרה שמכיוון ששפת אמה היא אנגלית, והתנ"ך שהכירה מילדותה היה תרגום המלך ג'יימס, היא חושבת שהשפה שלו הרבה יותר יפה מאשר המקור העברי. זו טענה שנשמעת מגוחכת לחלוטין להרבה דוברי עברית שגדלו על התנ"ך בעברית, ורגילים לחשוב שהשפה במקור הרבה יותר מרשימה מאשר התרגום (כמוני למשל). כי זה עניין של הרגשה סובייקטיבית. ד"ר סוס יותר טוב בעברית בגלל מוטיב 'האמא הפולנייה'? מי אמר שזה משפר את הספר? האם דו-המשמעות של המלה 'שווה' בעברית הופכת את התרגום לטוב יותר מאשר במקור, או שהיא מוציאה ממנו את האבסורדיות שהמחבר התכוון שתהיה בביטוי הזה?

גם לי אישית יש מקומות שבהם אני אוהבת את התרגום יותר מאשר את המקור, אבל זה לא משנה בכלל. העניין הוא שכל תת-הערך הזה מבוסס על דעות סובייקטיביות (אולי חוץ מהקטע על בורחס, אבל גם זה קצת נטול הקשר), ואני לא מבינה מה הוא עושה כאן.

דוד - פרט למה שנאמר כבר מעליי, נדמה לי שלכולנו ברור ההבדל בין טעות אנוש שמביאה למותם של מאות בני אדם לבין טעות אנוש שמחליפה את שומן בשוברט (או להפך).

הדוגמאות המובאות כאן, מעבר לכך שאינן מספקות שום דיון תיאורטי, גם מצטיינות דווקא בכך שאינן מעמידות שום קושי תרגומי. אפשר לעבור כאן דוגמה דוגמה - כולן ברמה של לשים מלח במקום סוכר בקפה. אופס התבלבלתי, לא שמתי לב, לא הסתכלתי במילון, לא קראתי שוב את מה שכתבתי, העורך לא קרא כמו שצריך. ולעניין הדוגמה המינוחית, עמנואל לוטם שתרגם את כאוס טוען עד היום שמבחינה טכנית אין שום בעיה עם הנקודה הזו בתרגומו. אני לא יכול לשפוט, אבל מדובר מכל מקום במחלוקת ולא בטעות.

הנקודה, בסופו של דבר, היא ששום דבר בתת-הערך הזה אינו משכיל את קוראיו. הוא לא מבאר עבורם קשיים עקרוניים באומנות התרגום אלא אומר להם - תראו תראו, לפעמים המתרגם דביל וזה יוצא נורא מצחיק. זה פשוט לא מתאים לאנציקלופדיה. Yanivf - שיחה 16:38, 28 בדצמבר 2009 (IST)

תשובה ליניב - אין כאן טעות, לא פעם וודאי לא פעמיים - תושבי העיירה כינו את המתיימר Gall bladder כרמז לחוצפתו, והמתרגם לעברית תרגם אומנם תרגום מילולי נכון לכיס מרה, אבל החמיץ לחלוטין את משחק המילים, שאיננו קיים בעברית. נדמה לי, שגם אתה החמצת את הכוונה. מה שנכון הוא, שהדוגמאות שהובאו כאן צומצמו למינימום, ללא ההקשר שסביבן. בקובץ הדוגמאות שאספתי אני מביאה את ההקשר באופן שמסביר הן את הטעות והן את גורמיה (חלק מהן תמצאו בגליון האחרון של הטילדה הרביעית). יתכן שבמרחב המוגבל מאד שיש לנושא זה בערך, היה עדיף לוותר על הדוגמאות ולציין רק את סוגי הטעויות, שרבות מהן נגרמות בגלל פערי תרבות ומחסור בביטויים מקבילים בשפת התרגום, כמו גם בגלל חוסר הבנה או בחירה שגויה בפירוש הראשון שעולה במחשבה. מעבר ל"צחוקים" יש כאן ניסיון להצביע על אחד הקשיים במלאכת התרגום.שלומית קדם - שיחה 14:58, 28 בדצמבר 2009 (IST)

שלומית - טעות ראשונה: bladder ולא blader. טעות שנייה: במקור נכתב

A few years ago he had the gall to run for mayor. The locals call him Old Gallbladder.

כעת, gall bladder זה כיס מרה, לא חוצפה, וזה גם לא ביטוי אלא מונח. gall זה חוצפה. אפשר לספור פה שתי טעויות וגם יותר.

אין לי מושג מה אני הייתי עושה עם משחק המילים הזה, וגם לא ברור מן הניסוח שלך מה נעשה איתו בדיוק בתרגום, אבל ברור שהיה פה קושי תרגומי אמיתי. על כל פנים טוב עשה דוד שי כשהסיר את הדוגמה. Yanivf - שיחה 16:03, 28 בדצמבר 2009 (IST)

לגבי שגיאת הכתיב, מאה קולפה, תקלדה שלא הרגשתי בה. לגבי השאר, כפי שציינתי, הבעיה היא במרחב שניתן להסברת הטעות. ברור ש-gall bladder הוא מונח ולא ביטוי, הכוונה הייתה לשימוש ב-gall כביטוי, אבל קצרה היריעה מלהסביר ומבחינה זאת, באמת צדק דוד כשמחק את הדוגמה. בשאלה, מה עושים במקרה כזה, אני הייתי כותבת, שבני העיירה קראו לאיש "בלון נפוח", או אמרו עליו "עלה לו השתן לראש". אם אין מקבילה בעברית, אפשר לוותר על משחק המילים המקורי ואם המתרגם לא נחשב על זה, ייתכן שלא היה מודע למשחק המילים. בכל אופן, גם אתה מודה, שקיים כאן קושי תרגומי אמיתי. בחיבור שכתבתי על מלאכת התרגום בכלל ובין השאר גם על טעויות תרגום, אני מתייחסת לכל סוגי הטעויות - לא ביטויים במחלוקת - ואני חושבת, שיש להצביע על טעויות כאלה, לאו דווקא בוויקיפדיה ולא ברמה של "קטעים" בבלוגים למיניהם, אלא ברמה רצינית יותר, של הקפדה ומניעת התרשלות בעבודה מקצועית. יש הבדל בין שגיאות של חוסר תשומת לב רגעי (לשם כך יש מגיה ועורך) לשגיאות של חוסר ידע או זלזול, כי אם מתרגם איננו מבין את שפת המקור ושוגה בשפת התרגום, איך הוא קורא לעצמו מתרגם?שלומית קדם - שיחה 17:22, 28 בדצמבר 2009 (IST)

ודאי וודאי שיש להצביע על טעויות ולקדם סטנדרטים גבוהים של עבודה - פשוט ו'יקיפדיה איננה המדיום המתאים לזה. Yanivf - שיחה 22:14, 28 בדצמבר 2009 (IST)

תרגום שירה?

הערך מעולה אבל חסרה לי מאוד התייחסות לתרגום שירה אשר נחשב לתרגום הקשה ביותר, בעיקר בעיות משקל וחריזה. בקשר לבעית משקל ניתן למשל להזכיר את תרגום האיליאדה והאודיסאה בהברה אשכנזית ע"י טשרניחובסקי ומדוע קשה לתרגם אותן בהברה המלרעית הנפוצה. בהקשר של חריזה ניתן למשל להזכיר את תרגום Fox in Socks של דוקטור סוס, שבו לאה נאור המציאה שם לשועל על מנת לקבל חרוז: "ביים בא עם גרביים" והרוויחה כמה משחקי לשון בדרך. H. sapiens - שיחה 15:15, 29 בדצמבר 2009 (IST)

מרשימת ההמתנה למומלצים

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה

ערך מקיף ומגניב, נהנתי מאוד לקרוא, והדוגמאות מחיות את הנושא Valleyofdawn - שיחה 18:24, 5 בנובמבר 2009 (IST)

"בתרגום הראשון לעברית לספרו של מיגל דה סרוואנטס, שנעשה בשנת 1912 בידי חיים נחמן ביאליק, נקראו הספר וגיבורו בשם "דון קישוט". כשמונים שנה מאוחר יותר, בשנת 1994, יצא לאור תרגום חדש לעברית, בידי ביאטריס סקריוסקי-לנדאו ולואיס לנדאו, ובו נקראו הספר וגיבורו בשם "דון קיחוטה". כפל השמות בעברית ליצירה הספרדית ולשמו של גיבורה ("קיחוטה" ו"קישוט") נובעים משינוי היסטורי באופן הגיית השפה הספרדית. במאה ה-16, עת חובר הספר, נהגתה האות "x" כ-"ש", ועל כן נהגה השם "דון קישוטה", הגייה שנשתמרה בתרגומים לשפות אחרות וממנה שאב ביאליק את השם "דון קישוט". אולם, ברבות הימים התחלפה ההגייה של האות לצליל "ח", ומכאן "דון קיחוטה" בספרדית מודרנית. תרגומו הראשון של ביאליק שימר את הצליל המקורי בעוד תרגומים מאוחרים יותר מביאים את ההגייה הספרדית העכשווית. כמו כן, ביאליק חזר על ההגייה הרוסית של השם." - היה עוד תרגום לדון קיחוטה אחרי התרגום החלקי של ביאליק שכמדומני ראה אור בהוצאת פועלים. --Galoren.com - שיחה 11:13, 11 בנובמבר 2009 (IST)

שאלה קטנה: איך זה שלא הובאה אפילו פסקה אחת בנוגע לתרגום התנ"ך? לדעתי כדאי לסכם לפחות בפסקה את הערך הנפלא תרגומים לתנ"ך או חלקים ממנו. אחרי הכל, זהו הספר המתורגם ביותר בעולם...מוטל (שיחה : תרומות) • כ"ד בחשוון ה'תש"ע • 14:22, 11 בנובמבר 2009 (IST)

אתה בוודאי מתכוון לערך תרגומי התנ"ך. אביהו • שיחה 19:52, 11 בנובמבר 2009 (IST)

ערך מקסים. עם שתי הערות:
ראשית, אני מפנה לדבריו של משתמש:H. sapiens בדף השיחה של הערך (מתאריך 29.12.09) : "חסרה התייחסות לתרגום שירה אשר נחשב לתרגום הקשה ביותר, בעיקר בעיות משקל וחריזה. בקשר לבעית משקל ניתן למשל להזכיר את תרגום האיליאדה והאודיסאה בהברה אשכנזית ע"י טשרניחובסקי ומדוע קשה לתרגם אותן בהברה המלרעית הנפוצה..." וכו'. אני מצטרף לדיעה זאת.
שנית, בעניין תרגומי התנ"ך : מעבר להפנייה בסעיף "ראו גם", יש מקום להזכיר בפסקה קצרה אך נפרדת (עם הפנייה לערך המורחב) את עניין תרגומי התנ"ך. התרגום שתחילתו ב"תרגום השבעים" וסופו כספר המתורגם למספר הרב ביותר אי-פעם של שפות, תוך שמירה מעוררת התפעלות על צביונו המיוחד, מחייב התייחסות במאמר עצמו ולא רק הפנייה. אגב, יש לציין לזכות הערך תרגומי התנ"ך, שהוא אחד ממומלצי 2004 הבודדים ששמרו על תוארם כמומלצים גם בהצבעת האישרור ב- 2009. לסיכום, הערך תרגום הוא כבר עתה מיוחד ומרשים. הרחבה בשני הנושאים הנ"ל תסלול להערכתי את הדרך למומלצוּת. דני. ‏Danny-w‏ 21:56, 12 בינואר 2010 (IST)

הניסוח וגם התוכן בעיתיים במספר חלקים. שתי הערות שלי:

תרגום באמצעות מחשב - לכתוב מחדש. בעיקר מהסיבה שכל התוכן בו הוא פרסומי.

לגבי תרגום שירה, אני מסכים שנחוץ פרק. ההטעמה היא נושא בשירה בכלל, בשירה יוונית בפרט, ידוע שהטעמה של מלים בשירה בשפות רבות לעתים אינה תואמת להטעמתן בדיבור. זה הופך לנושא נפרד ומורכב כפליים בתרגום, שבו אני מבין כזית. Setreset - שיחה 12:48, 15 בינואר 2010 (IST)

סוף העברה - לא בשל עדיין • עודד (Damzow) • שיחה • האם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה? 15:51, 18 בינואר 2010 (IST)

דרישת מקור

חנה, באופן כללי גם אני סבורה שדרוש מקור לטענות של תרגום העולה על המקור, אבל לא במקרה של המשמעות הכפולה של המילה "שווה" בעברית, שהיא דבר ידוע שאינו מצריך הוכחה.שלומית קדם - שיחה 13:33, 19 באוקטובר 2010 (IST)

אני מסכים עם שלומית. הסרתי דרישת מקור זו. דוד שי - שיחה 21:17, 19 באוקטובר 2010 (IST)

קישור שבור

הקישור: "שלמה בן ברוך, מדריך למתרגם המתחיל", הוא קישור שבור, שאיננו מוליך לדף המבוקש.שלומית קדם - שיחה 19:16, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אצלי עבד יפה, אבל פרסומי למדי. זהר דרוקמן - לזכר פול 20:18, 28 בדצמבר 2010 (IST)

הקישור תוקן ומופיע שוב,

הקישור שמופיע עכשיו הוא קישור אחר, לא זה שציינתי לעיל, אבל כבודו במקומו עומד.שלומית קדם - שיחה 16:57, 29 בדצמבר 2010 (IST)

הערך הוזכר בבלוג,

שמצביע על טעות בגוף הערך. הנה: http://milotkishur.blogspot.com/2011/07/blog-post.html

הסרתי את הדוגמה שעליה הוא מעיר. יש די והותר טעויות ודאיות, כך שניתן לוותר על דוגמה זו. דוד שי - שיחה 07:01, 19 ביולי 2011 (IDT)

קראתי את הבלוג, ואם כי הנזיפה מגיעה לי בדין - באמת לא בדקתי ונכון עשה דוד שהסיר את הדוגמה, אבל השבח למתרגם המקורי גם הוא איננו במקום - חרטומי נחושת לחיזוק מגפיים אינם "ציפורני נחושה". למה לא תרגם פשוט "חרטומי נחושת" כמו המתרגמת החדשה? בקיצור, מאה קולפה, אבל לא רק שלי...שלומית קדם - שיחה 09:03, 19 ביולי 2011 (IDT)

הערות מרשימת ההמתנה

הועבר ב17:16, 2 בינואר 2012 (IST)

התפלאתי לראות עד כמה הוא מקיף, יחסית. דל בהערות שוליים כי נראה לי הוא נלקח בעיקר מהספרים המצויינים. אשמח להרחיב במקרה ומישו יראה לנכון. Zivya - שיחה 22:04, 17 בדצמבר 2011 (IST)

הערות שוליים הן דבר בעל חשיבות רבה, וכנראה זה די יקשה על ההצעה. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 19:52, 18 בדצמבר 2011 (IST)

נגד ללא מקורות התומכים בנטען בערך, אין טעם להגיש ערך למומלצות. RF - שיחה 02:00, 19 בדצמבר 2011 (IST)

תרגום שעולה על המקור

"דמדומים"--מין הסתם השם העברי קשור לדם, מוטיב חשוב בסרט. 84.95.230.89 00:33, 5 בינואר 2013 (IST)

אינני יודעת מה חשב המתרגם, אבל "דמדומים" הוא התרגום המקובל למילה "Twilight", שהוא שמו המקורי של הספר (ומכאן הסרט). ייתכן שהמתרגם העדיף "דמדומים" על "בין ערביים" מתוך מחשבה על דם, אבל אני מסופקת בכך. במקרה זה, המילה "דמדומים" עדיפה פי כמה על "בין ערביים" או "בין השמשות" הארכאי, גם בלי קשר לדם.שלומית קדם - שיחה 21:05, 6 בנובמבר 2016 (IST)

בתגובה על מחיקת הפסקה העוסקת בדוגמה מ"בת הים הקטנה" והנימוק שמשתמש:נרו יאיר סיפק בתקציר, אני רוצה להסביר למי שאולי אינו יודע או אינו מבין - העיקרון, שאין לתרגם באופן מילולי ביטויים או מטבעות לשון, ולעומת זאת כדאי ורצוי להשתמש בביטויים או משחקי מילים מתאימים במקום הנכון, הוא זה שמדריך דורות של מתרגמים, לא הדוגמה המוצלחת מ"בת הים הקטנה", שאין לה שום יומרות כאלה.שלומית קדם - שיחה 09:40, 12 בנובמבר 2018 (IST)

אני עדיין סבור שאפשר למצוא דוגמאות טובות או קלסיות יותר, אבל מכבד את עמדתך. נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ט • 10:47, 12 בנובמבר 2018 (IST)

אתה מוזמן לחפש ולמצוא דוגמאות טובות יותר. כל דוגמה טובה תתקבל בברכה.שלומית קדם - שיחה 15:44, 12 בנובמבר 2018 (IST)

למשל שאר הדוגמאות בערך. נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ט • 21:11, 12 בנובמבר 2018 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ספטמבר 2023)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתרגום שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mevakrim.hebrew-academy.org.il/2015/01/08/ivrit-029/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20151207072158/http://mevakrim.hebrew-academy.org.il/2015/01/08/ivrit-029/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:10, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתרגום שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.protokol.co.il/השפה-הערבית--מאפיינים-ודגשים נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130927213128/http://www.protokol.co.il/השפה-הערבית--מאפיינים-ודגשים לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:47, 2 במרץ 2024 (IST)