שיין וורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיין וורד
ממןזער
מידע כללי
תאריך לידה 16 באוקטובר 1984 (בן 30)
מקום לידה מנצ'סטר,אנגליה, הממלכה המאוחדת
שנות פעילות 2005 - הווה
סוגה רית'ם אנד בלוז, פופ רוק, סול, פופ, דאנס פופ

שיין תומאס וורדאנגלית: Shayne Thomas Ward נולד ב-16 באוקטובר 1984) הוא זמר בריטי, זוכה העונה השנייה של תחרות הכישרונות הבריטית The X Factor.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורד נולד בקלייטון שבמנצ'סטר למרטין ופילומינה. יש לו אחות תאומה בשם אמה וחמישה אחים נוספים: מארק, מרטין, מיכאל, ליסה וליאונה. הוא מעריץ של מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד. וורד הגיע לשלבים הסופיים של תחרות כשרונות בריטית בשם "Popstars: The Rivals" לפני השתתפותו באקס פקטור. וורד היה חבר בלהקה בשם "Destiny" אשר הופיעה במועדונים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2005: The X Factor[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2005 וורד נבחן לעונה השנייה של התוכנית The X Factor. וורד הרשים את כל השופטים ועבר לשלב הבא. עד מהרה סומן כמתמודד מוביל עד לניצחונו בגמר הגדול שנערך ב-17 בדצמבר 2005. לאחר זכייתו הפך אחד משופטי התוכנית, לואיס וולש, למנהלו האישי של וורד והחתים אותו בסוכנות הניהול "Walsh Global Management".

2006-2007: אלבום בכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר זכייתו חתם וורד חוזה הקלטות עם "Syco Music" חברה בניהול סוני וסיימון קאוול. השיר שביצע בגמר התוכנית, "That's My Goal", הפך לסינגל הראשון ששוחרר ב-21 בדצמבר 2005. בשבוע הראשון ליציאתו נמכרו 742,000 עותקים של השיר והשיר נשאר במצעדים במשך 21 שבועות. הסינגל הגיע למקום הרביעי בכמות המכירות ביומו הראשון בהיסטוריה של הממלכה המאוחדת. וורד זכה בפרס "Ivor Novello" על מכירות הסינגל שהגיעו כיום ל 1.3 מיליון עותקים. ב-10 באפריל 2006 שוחרר הסינגל השני שנקרא "No Promises", קאבר לשיר של הזמר בראיין רייס. הסינגל הגיע למקום השני במצעדים.

אלבום הבכורה של וורד שאף קרוי על שמו, "Shayne Ward" יצא ב-17 באפריל 2006. בשבוע הראשון האלבום נכנס למצעדים במקום הראשון עם מכירות של 201,266 עותקים. נכון להיום נמכרו כחצי מיליון עותקים בממלכה המאוחדת ומעל ל 2 מיליון עותקים ברחבי העולם. האלבום הגיע למקום הראשון בשמונה מדינות נוספות והוכרז כאלבום פלטינה. הסינגל השלישי ששוחרר מהאלבום היה "Stand by Me" שיצא ב-10 ביולי 2006. הסינגל לא זכה להצלחה רבה והגיע למקום ה-14 במצעד הבריטי.

באוגוסט 2006 אובחן וורד בקשריר במיתרי הקול. בתחילת ספטמבר הוטס ללוס אנג'לס להיפגש עם מנתח מומחה. טיפולו של וורד הצליח והוא אכן חזר לקריירת השירה. בנובמבר 2006 הוציא לאור וורד אוטוביוגרפיה ששמה "My Story". הוא טס בכל רחבי הממלכה המאוחדת במסגרת קידום הספר. ב-21 בינואר 2007 החל וורד בסיבוב ההופעות שלו ברחבי הממלכה המאוחדת, הוא כלל 18 הופעות והסתיים ב-17 בפברואר 2007.

2007-2008: אלבום שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורד תכנן לשחרר באוגוסט 2007 את הסינגל הראשון מתוך אלבומו השני אך לבסוף הסינגלים "If That's OK with You" ו"No U Hang Up" שוחררו זה לצד זה ב-24 בספטמבר 2007. שניהם הגיעו למצעדים אך No U Hang Up הגיע למקום האחד עשר בזמן ש If That's OK with You הגיע למקום השני.

אלבומו השני של וורד נקרא "Breathless" ושוחרר ב-26 בנובמבר 2007. בשבוע הראשון ליציאתו נמכרו 95 אלף עותקים מהאלבום, מאוחר יותר זכה האלבום למעמד פלטינה מחומשת. במאי 2008 החל סיבוב ההופעות של וורד נקרא "The Breathless Tour 2008", הסיבוב נמשך חודש וכלל 28 הופעות. ב-19 בנובמבר 2007 שוחרר הסינגל השלישי והאחרון מהאלבום, "Breathless" שקרוי כשם האלבום.

2009-הווה: אלבום שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיימון קאוול סירב לשחרר עוד פרויקטים מוזיקליים של וורד והחליט להתמקד באותה תקופה באומנים כמו סוזן בויל וליאונה לואיס. בשנת 2009 וורד החל לעבוד עם המפיקים רד וואן וטאיו קרוז. אלבומו השלישי של וורד נקרא "Obsession" ושוחרר ב-15 בנובמבר 2010. הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום היה "Gotta Be Somebody", קאבר לשיר של להקת ניקלבק. הסינגל שוחרר ב-7 בנובמבר 2010 והגיע למקום השנים עשר.

האלבום הגיע למקום ה 15 בממלכה במאוחדת. במרץ 2011 הופיע וורד עם הסינגל השני מהאלבום שאף קרוי על שמו "Obsession" וחברת ההפקות הודיעה שלא תמשיך לעבוד עם וורד לאחר כישלון השיר במצעדים. ב-9 ביוני 2011 הוכרס כי וורז ישתתף במחזמר המוזיקלי "Rock of Ages" בתיאטרון בלונדון. ב-8 באוגוסט 2011 שוחרר הסינגל השלישי מהאלבום, שיתוף פעולה עם ג'יי פרל ונקרא "Must Be A Reason Why".

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: Shayne Wayne
  • 2007: Breathless
  • 2010: Obsession

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005: That's My Goal - מקום 1 במצעד הבריטי
  • 2006: No Promises - מקום 2 במצעד הבריטי
  • 2006: Stand By Me - מקום 14 במצעד הבריטי
  • 2007: No U Hang Up / If That's OK With You - מקום 2 במצעד הבריטי
  • 2007: Breathless - מקום 6 במצעד הבריטי
  • 2010: Gotta Be Somebody - מקום 12 במצעד הבריטי
  • 2011: Obsession - מקום 97 במצעד הבריטי
  • 2011: Must Be A Reason Why - לא דורג במצעד הבריטי