סיימון קאוול
| סיימון קאוול | |
|---|---|
 סיימון קאוול, 2006 |
|
| מידע כללי | |
| תאריך לידה | 7 באוקטובר 1959 |
| מקום לידה | למבט, לונדון, אנגליה |
| עיסוק | מפיק מוזיקה, מפיק טלוויזיה |
| חברת תקליטים | EMI, E&S Music, BMG, Fanfare Records, S Records, סוני מיוזיק, Syco |
סיימון קאוול (באנגלית: Simon Cowell, נולד ב-7 באוקטובר 1959) הוא מפיק מוזיקה, מפיק טלוויזיה וידוען בריטי, ממוצא יהודי. מולטי-מיליונר[1], שנודע במיוחד בזכות תוכניות לגילוי כשרונות בטלוויזיה בבריטניה ובארצות הברית כגון אמריקן איידול (הפורמט של "כוכב נולד"), The X Factor ו-Britain's Got Talent (הפורמט של "הדבר הגדול הבא"). בסיכומי סוף דצמבר 2009 הוא הוזכר פעמים רבות כאיש שהשפיע יותר מכל אדם אחר על שוק המוזיקה של העשור הראשון של המאה ה-21[2]. בתוכניותיו הוא משמש כשופט חד-לשון וסרקסטי. מתחרים נבחרים בתוכניותיו, כגון סוזן בויל, זוכים להפקת אלבום בחברת ההפקות שלו.
תוכן עניינים |
תולדות חייו[עריכה]
קאוול הוא יליד למבט שבלונדון. אביו היה יהודי,[3] מוצאה של אמו הנוצרייה מסקוטלנד.[3][4][5] הוא החל את הקריירה בשנות השמונים כמנהל רפרטואר ואמנים בחברת EMI, לאחר מכן הקים חברת תקליטים קטנה בשם Fanfare Records, שעבדה עם חברת הפקת הלהיטים סטוק אייטקן ווטרמן. כאשר נמכרה החברה ל-BMG ("סוני מיוזיק" לשעבר) עבר קאוול להיות מנהל רפרטואר ואמנים בחברה זו. הוא החתים לחברה אמני מוזיקת פופ שונים, ביניהם סקרנות הרגה את החתול ולהקות הבנים וסטלייף ופייב. ב-2002 הקים את חברת ההפקה שלו, Syco, שתשמש אותו בהמשך להוצאת תקליטיהם של המשתתפים בתוכניות הטלוויזיה שלו.
שופט בתחרויות גילוי כשרונות[עריכה]
ב-2001 החל להתבלט כשופט בתוכניות לגילוי כשרונות, בהתחלה בתוכנית הבריטית Pop Idol ("אליל פופ") ושנה לאחר מכן ב"אמריקן איידול". הוא התאפיין בלשון בוטה ובכך שלא נתן לסיים משפט לא למתמודדים ולא לחברי צוות השיפוט שעמו. התקפותיו על ביצועי מתמודד החלו בתחילית שהפכה מזוהה עמו "...I don't mean to be rude, but" ("אינני מתכוון להיות גס רוח, אולם...") שאחריה בא שטף עלבונות. מצד שני, אם התלהב מביצוע הפגין את התלהבותו באופן מוחצן. כיוון שתוכניות בסגנון "כוכב נולד" נפוצו ברחבי העולם, כל הפקה מקומית דאגה ללהק לצוות השופטים דמות מקומית בוטה שחיקתה את התנהגותו.
ב-2004 החלה להיות משודרת התוכנית הבריטית "אקס פקטור" (The X Factor) בהפקתו של קאוול ובהשתתפותו. העיקרון דומה לתכנית "כוכב נולד" הישראלית והפרס הראשון בה הוא הפקת תקליט בחברת Syco. כך מרוויח קאוול פעמיים, הן כמפיק ובעל זכויות השידור והן ממכירות התקליטים, שהופכים למוצרים מבוקשים בקרב קהל הצופים הגדול (בגמר עונה 4 צפו 12.7 מיליון צופים שהם 55% מנתח הצפייה[6], המספר רק עלה בגמר עונה 5 שאירחה את בריטני ספירס). מבקרים טוענים שקאוול יצר סגנון מוזיקלי בשם "אקס פקטור" שכל תכליתו לזכות בתחרויות זמר טלווזיוניות, חסר עומק אמנותי, נגוע בקיטש ומופק באופן אקסטרווגנטי. הוא מואשם באופן אישי על כך שיצר מצב שבו עבור דור שלם המוזיקה אינה אלא כלי ריק על מנת להפוך לידוענים[7] קאוול משיב למבקריו ראשית שהם מונעים מקינאה בהצלחתו ושנית שהכסף הרב שמכניסה Syco לחברת האם שלה קולומביה רקורדס, מאפשרת הפקת מוזיקה "איכותית" לא מסחרית[8].
Britain's Got Talent וסוזן בויל[עריכה]
ב-2007 החלה להיות משודרת התוכנית Britain's Got Talent גם היא בהפקתו ובהשתפותו של קאוול ובהבטחת הפקת תקליט לזוכה בחברת התקליטים שלו. תוכנית זו פנתה לקהל משתתפים רחב יותר ולכשרונות רבים יותר, לא רק שירת פופ. בעונה השלישית של הסדרה, ששודרה בתיחלת שנת 2009, הוכה העולם בתדהמה למראה הזמרת סוזאן בויל, שנראתה מבוגרת, שמנה ומוזנחת ופצחה בשירה אופראית בקול צלול. גם מי שלא צפה מעולם בתוכנית נחשף לתופעה דרך אתרים כגון Youtube ושידורים במהדורות החדשות ברחבי העולם[9]. רבים ראו זאת כמניפולציה של קאוול, שידע היטב שהפער בין מראה החיצוני של הגברת לשירתה ייצר אפקט שיביא לו רייטינג גבוה ושיזניק את מכירות תקליט הבכורה של בויל, שאכן נמכר בכ-134,000 עותקים ביום הראשון לצאתו (23 בנובמבר 2009) ובמעל 410,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים בבריטניה ובארצות הברית בשבוע חג המולד ולמעמד של אלבום פלטינה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- אוטוביוגרפיה: ,I Don't Mean to Be Rude, But... ISBN 978-0767917414
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שאול אדר, סיכום העשור: כך הפך סיימון קאוול ממפיק בריטי קטן, למולטי מיליונר טלוויזיה אמריקאי, באתר הארץ, 25/12/09
- סקירה ביוגרפית (באנגלית)
- דיווחים על סיימון קאוול (בעברית)
הערות שוליים[עריכה]
- ^ הונו מוערך, נכון לסוף 2009 בכ-120 מיליון ליש"ט, לפי המאמר ב"הארץ" להלן
- ^ שאול אדר, סיכום העשור - כך הפך סיימון קאוול ממפיק בריטי קטן, למולטי מיליונר טלוויזיה אמריקאי, באתר הארץ, 25/12/09
- ^ 3.0 3.1 Sweet Revenge: The Intimate Life of Simon Cowell, pg. 1-19, 2012
- ^ "I'm So-Glad-My-Father-had-J-Factor-Says-Cowell", The Jewish Chronicle (21 November 2008), p. 5.; transcribed at http://www.interfaithfamily.com/arts_and_entertainment/popular_culture/Interfaith_Celebrities_Some_Single_Some_Scary_Some_Golden.shtml
- ^ Mcgivern, Mark (22 November 2006). "Mr. Nasty's Mum Defends 'Those Nice McDonald Bros.'", The Daily Record. אוחזר ב־ 11 June 2007.
- ^ כל מה שיש לדעת על גמר עונה 4
- ^ פאק יו סיימון קאוול, שאול אדר על התארגנות למניעת הגעת תקליטה של סוזן בויל לראש מצעד המכירות
- ^ ראו למשל ביקורת של הזמרת אלי ג'קסון
- ^ Eliot Van Buskirk, Susan Boyle YouTube Video: 100 Million Hits, So Where's the Money?, 20.4.2009, Wired (באנגלית)
