שימור שחלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רקמת שחלה בתוך תמיסת השימור

שימור שחלות הוא אחד ההליכים לשימור פוריות בקרב נשים המועמדות לטיפול כימותרפי או קרינתי. במהלכו מוקפא מקטע של רקמת שחלה.[1][2]

התוויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה של הקפאת רקמת שחלה היא לאפשר לנשים לשמר את פוריותן מעבר לגבול הטבעי של פוריות האישה, או במקרים בהם פוריות האישה עלולה להיות בסיכון בעקבות טיפולים אונקולוגיים. במקרה של חולות אונקולוגיות, היתרון בהליך זה הוא שאין צורך לעבור טיפול הורמונלי לגירוי השחלות, וההליך יכול להתבצע באופן מיידי[3][4]. כמו כן, ההליך יכול להתבצע גם בנערות צעירות שטרם קיבלו את הווסת החודשי. ב-2016 דווח על מקרה ראשון בו ילדה אישה עובר בריא לאחר שעברה תהליך זה בילדותה, בגיל 9.[5] הליך זה יכול להיות פתרון עבור נערות הסובלות מכשל שחלתי מוקדם.

הליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקפאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאת ההליך היא הקפאה של מקטע שחלה, המכיל אלפי ביציות ראשוניות במצב תרדמה. ניתן להקפיא באופן יעיל את רקמת השחלה ולשמור על חיותה במשך שנים רבות. הקפאת רקמת שחלה מבוצעת בעולם במרכזים רבים, ואלפי נשים עברו עד היום את ההליך. הוצאת רקמת השחלה נעשית בפעולה כירורגית לפרוסקופית שאינה דורשת הכנה. הרקמה המכילה אלפי זקיקים לא בשלים הנלקחת מהשחלה עוברת תהליך של הקפאה איטית בחנקן נוזלי. את מקטע השחלה פורסים לרצועות קטנות. אם הניתוח בוצע בחולה אונקולוגית. חלק מהדגימות נשלחות לבדיקה פתולוגית לשלילת הימצאות תאי סרטן.[6][7] מקטעי השחלה המוקפאים מכילים ביציות המוקפות בתאי גרנולוזה ותאי טקה החיוניים לשמירה על איכות הביציות. את תהליך ההקפאה שורדות כ-70 אחוזים מהביציות שהוקפאו. מרקמת השחלה ניתן למצות ביציות ולהבשילן במעבדה לקראת תהליך הפריה חוץ-גופית[8].

הפשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשמעוניינים להשתמש ברקמה היא עוברת הליך של הפשרה, ואז היא מושתלת בחזרה בגוף האישה במיטת השחלה, בדופן הבטן או במקום אחר מתחת לעור.[9] עם הזמן מתחילה רקמת השחלה לייצר ביציות חדשות, מה שמאפשר קליטת הריון טבעית. הליך זה נחשב עדיין לניסיוני משום שאף על פי שהוא נעשה מאות פעמים ברחבי העולם, השתלת רקמת השחלה חזרה בוצעה במספר קטן הרבה יותר של מקרים.

נוהל בדיקות טרם ההשתלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני השתלת רקמת שחלה שהוקפאה אצל נשים שהיו חולות בסרטן, יש לוודא שרקמת השחלה שהוקפאה לא מכילה גרורות על מנת שלא תיגרם חזרה של המחלה במקרים של נשים שהיו חולות בלוקמיה או בסרקומה על שם יואינג במהלך ביצוע ההקפאה.[10] השתלה עצמית של רקמת שחלה עלולה גם להוות סיכון לחזרת המחלה גם בסוגי סרטן אחרים, כמו סרטן הקיבה, סרטן המעי הגס וסרטן רירית הרחם.[11]

מחקר ב-58 נשים עם ממאירות המטולוגית שביצעו הקפאת רקמת שחלה לפני טיפול אונקולוגי, כלל בדיקה היסטולוגית של קטעי השחלה שהוקפאו. לאחר הפשרת בוצעו בדיקות אימונוהיסטוכימיות לגילוי סמן גנטי לשלילת שארית מחלה מינימלית.

מתוך 58 נשים רק אצל שתיים נתגלתה מעורבות שחלתית בהדמיה מקדימה. ההיסטולוגיה לפני הליך ההקפאה לא הראתה סימני מחלה מינימלית אצל אף אחת מהנשים ולאחר ההפשרה נמצאה בדיקת ריאקציית שרשרת של פולימרז חיובית רק באישה אחת עם היסטוריה של לויקמיה מילואידית כרונית. בדיקה זו מנעה השתלת קטעי רקמה חזרה בגוף האישה. מסקנות המחקר הזה היו כי שילוב אמצעי הבדיקה האלו ימנעו הקפאת רקמת שחלה עם מעורבות אונקולוגית ויאפשרו השתלת רקמה ללא שארית מחלה[8].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתלת רקמת שחלה מוקפאת בוצעה לראשונה על ידי ד"ר קוטלוג אוקטאי, בשנת 1999. בספטמבר 2004 דיווח פרופסור דונז מבלגיה על לידה תקינה לאחר הליך זה. בשנת 1997 נלקחו רקמות ממעטפת השחלות במטופלת עם לימפומת הודג'קין והוקפאו בחנקן נוזלי. לאחר מכן עברה האישה טיפולי כימותרפיה שגרמו לה לכשל שחלתי מוקדם. הרקמות הושתלו חזרה בגוף האישה בשנת 2003, וחמישה חודשים לאחר מכן נראו סימנים של מחזור ביוץ רגיל. אחת עשרה חודשים לאחר מכן נכנסה האישה להריון טבעי שהסתיים בלידת ולד חי. עם זאת, נשמעו טענות שאבחון הכשל השחלתי המוקדם היה שגוי.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שימור שחלות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר הילה רענני, ד"ר דרור מאירוב, שימור פוריות בחולות אונקולוגיות, באתר The Medical אתר הרופאים בישראל
  2. ^ משרד הבריאות, שמירת ביציות משרד הבריאות, באתר משרד הבריאות
  3. ^ שימור פוריות בנשים צעירות, באתר רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם
  4. ^ הקפאת שחלות, באתר כל זכות, ‏20 ביולי 2012
  5. ^ מיתר שליידר פוטשניק‏, לראשונה בעולם: אישה ילדה בעזרת שחלות שהוקפאו בילדותה, באתר וואלה‏, 15 בדצמבר 2016
  6. ^ שימור פוריות בחולות סרטן | שיבא-הריון ולידה, באתר maternity.sheba.co.il
  7. ^ שימור פריון בנשים לפני טיפול בעל פוטנציאל גונדוטוקסי, ההסתדרות הרפואית בישראל, מאי 2018
  8. ^ 1 2 שימור פוריות בחולות אונקולוגיות - Fertility preservation in oncologic patients – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
  9. ^ שימור פוריות בחולות אונקולוגיות - Fertility preservation in oncologic patients – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
  10. ^ L. Bastings, C. Beerendonk, J. R. Westphal, L. Massuger, Autotransplantation of cryopreserved ovarian tissue in cancer survivors and the risk of reintroducing malignancy: a systematic review., Human reproduction update, 2013 doi: 10.1093/humupd/dmt020
  11. ^ L. Bastings, C. C. M. Beerendonk, J. R. Westphal, L. F. a. G. Massuger, Autotransplantation of cryopreserved ovarian tissue in cancer survivors and the risk of reintroducing malignancy: a systematic review, Human Reproduction Update 19, 2013-09-01, עמ' 483–506 doi: 10.1093/humupd/dmt020
  12. ^ Ovarian transplant update: Authors of 2004 live-birth follow-up letter ask Lancet to retract it, באתר Retraction Watch.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.