סרטן המעי הגס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרטן המעי הגס
Stomach colon rectum diagram.svg
דיאגרמה של המעי הגס
שם בלועזית Colorectal cancer
ICD-10
(אנגלית)
153.0-154.1
ICD-9
(אנגלית)
M8140/3 (95% מהמקרים)
OMIM
(אנגלית)
114500
DiseasesDB
(אנגלית)
2975
MedlinePlus
(אנגלית)
000262
eMedicine
(אנגלית)
med/413 

סרטן המעי הגסאנגלית: Colorectal Cancer) הוא מחלה הכוללת גידולים סרטניים במעי הגס, בחלחולת (סרטן הרקטום) ובתוספתן. זהו סוג הסרטן השלישי בשכיחותו, והשני בגורמי המוות הסרטניים בעולם המערבי. הסברה היא כי גידולים סרטניים במעי הגס מקורם לרוב בפוליפים אדנומטיים במעי הגס. גידולים אלה שפירים בדרך כלל, אך כמה מהם עלולים להיעשות ממאירים עם הזמן. המחלה מאובחנת באמצעות קולונוסקופיה, בדיקה פולשנית של המעי הגס דרך החלחולת. הטיפול הוא בדרך כלל ניתוחי, ובמקרים רבים נדרשת גם כימותרפיה.

סרטן המעי הגס הוא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות והקטלניות בישראל. באמצעות מודעות ואורח חיים בריא ניתן להקטין את הסיכוי לחלות. גילוי מוקדם של המחלה ותרופות חדשות מקטינים את סיכויי התמותה. שילוב של פחד וחוסר מודעות בקרב האוכלוסייה בישראל גורמים לכך שהתחלואה והתמותה הינם גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות.

בשנים האחרונות פותחו תרופות כימיות חדשות וטיפולים המקטינים את סיכויי התמותה ומאריכים חיים. צפוי שבעקבות גמר פרויקט גנום האדם יפותחו תרופות המתאימות למבנה הגנטי הספציפי של החולה, אשר יקטינו עוד יותר את סיכויי התמותה.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום מיקרוסקופי של אדונומה צינורית (מצד שמאל). סוג של פוליפ במעי הגס המבשר את סרטן המעי הגס.

לעתים קרובות החולה לא ירגיש שום תסמין. זו אחת הסיבות לכך שארגונים רפואיים רבים ממליצים על סריקה תקופתית אחר המחלה על ידי ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה. כאשר יש תסמינים, הם תלויים באזור הפגיעה. באופן כללי, ככל שהגידול קרוב יותר לאזור פי הטבעת, יש יותר תסמיני-מעי כגון:

  • שינויים בהרגלי היציאות:
  • דם בצואה או דימום מפי הטבעת
  • צואה עם ריר
  • צואה שחורה דמוית זפת או צואה שמתמהמהת (מלנה)
  • תחושה של התרוקנות חלקית, או טחירה (טנסמוס), (שיוך רק לסרטן החלחולת)
  • ירידה בקליבר של הצואה (שיוך רק לסרטן החלחולת)
  • חסימה בצואה (נדיר)

במקרה שהגידול הוא במעי הגס הימני, שהוא רחב יותר מהמעי הגס השמאלי ולכן יותר קשה לחסום אותו, יש פחות מצבים של חסימות ויותר דימומים ואנמיה. גידול במעי הגס השמאלי גורם לשינוי בהרגלי היציאה עד כדי חסימה, היות שהמעי הגס השמאלי צר יותר ולא גמיש. גם כאן ניתן למצוא אנמיה. בגידול ברקטום ניתן לראות דם אדום בהיר בבדיקה רקטלית, ולכן קשה להפריד באבחנה בין סרטן לבין טחורים.

לסיכום: הסימפטומים העיקריים של סרטן המעי הגס הינם ירידה בתיאבון ובמשקל, דימום, שינויים ביציאות, וכאבי בטן בשלב מאוחר.

גורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיל: עם העלייה בגיל יש עליה בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, כאשר החל מגיל 40-50 העלייה הינה לינארית.
  • הימצאות פוליפ: באופן כללי, ברירית המעי הגס יש התחדשות של תאים. בשלב מסוים, אצל חלק מהאנשים, יש שינוי בתא אחד- מדובר בשינוי ראשוני שפיר, כאשר הרירית נראית תקינה מבחינה מקרוסקופית. התא הזה מתחלק ומתרחשת בו התמרה שנייה, שגם היא שפירה, אולם היא יוצרת פוליפ שניתן לראות (גידול שפיר). פוליפ זה יכול להישאר שנים בגודלו המקורי אולם בחלק מהמקרים אחד מהתאים עלול לעבור התמרה ממאירה והפוליפ הופך לגידול ממאיר. על כן, פוליפים במעי הגס הם בעלי נטייה להתפתח לגידולים.
  • היסטוריה משפחתית: באופן כללי, אם ידוע על סרטן מעי הגס במשפחה הסיכון עולה לחלות בסרטן המעי הגס. ישנם סוגי סרטן במעי הגס שהם כתוצאה ממחלות גנטיות – כך למשל, פוליפוזיס משפחתית היא מחלה גנטית המורשת אוטוזומלית דומיננטית ללוקים במחלה יש פגם כרומוזמלי בגן APC[דרושה הבהרה]. הם נולדים עם קולון תקין אולם בעשור השני לחייהם מפתחים מאות פוליפים במעי הגס (דרושים 100 לאבחנה). עם השנים מתפתח באחד מהפוליפים סרטן המעי הגס. בכמעט 100% מהחולים יתפתח סרטן המעי הגס עד גיל 40, אלא אם הם יטופלו באופן מניעתי (למשל, על ידי כריתת המעי הגס בעשורים הראשונים לחיים). בנוסף, תסמונת HNPCC הינה תסמונת נוספת המאופיית בכך שהתאים במעי הגס מתחלקים כל הזמן אולם ללא בקרת טעויות- וכך יש נטייה ליצור סרטנים שונים כולל סרטן המעי הגס.
  • מחלות מעי דלקתיות (קרוהן, קוליטיס כיבית), IBD: שכיחות מקרי סרטן המעי הגס גבוהה יותר אצל אנשים החולים בקרוהן או בקוליטיס כיבית.
  • גורמים אחרים: אכילת בשר צלוי, וגורמים סביבתיים אחרים.

בירור מחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה אנדוסקופית של גידול סרטני במעי העקול.

בבדיקות דם ניתן לראות מהי רמת ההמוגלובין (לצורך בירור אנמיה), רמות CEA (מרקר גידולי אשר עולה בגידול במעי הגס אולם גם בגידולים אחרים, לא מדד אבחוני טוב אלא משמש למעקב), תפקודי כבד- היות שסרטן המעי הגס שולח גרורות באופן שכיח לכבד.

בירור סרטן המעי הגס נעשה על ידי קולונוסקופיה- ניתן לערוך בירור על ידי רקטוסקופיה (המגיע עד אמצע הסיגמא, לאורך כ- 22 ס"מ, אולם יכולים להיות גידולים גם בהמשך המעי הגס.

דרכים נוספות לאבחן סרטן המעי הגס- סיגמואידוסקופיה- בדיקה המסוגלת לאבחן 80%-70% ממקרי סרטן המעי הגס. היא פשוטה יותר מקולונוסקופיה בהכנה אליה בכך שהיא דורשת שימוש בכדורים משלשלים ובחוקן בלבד, עם זאת הבדיקה בודקת רק את 60 הס"מ האחרונים של המעי. חוקן בריום עם קונטרסט כפול- כמעט לא בשימוש. בעבר זו הייתה הבדיקה השכיחה ביותר- למעשה, לא רואים את המעי הגס עצמו אלא את החלל שבתוכו; במקרה שיש גידול, ניתן לראות פגם במילוי, הוא נראה כמו "ליבת תפוח" (apple core) כתוצאה מההיצרות של הגידול. קולונוסקופיה וירטואלית- מדובר באותה הכנה כמו קולונסקופיה- משלשלים ודיאטה. הבדיקה טובה לצורך סקירה בלבד כי לא ניתן לקחת ביופסיות, ואם יש חשד גבוה לפוליפ ממאיר יש לערוך קולונוסקופיה רגילה. חיסרון נוסף הוא בקרינה (CT). היתרון הוא בכך שיש גם CT של הבטן עם ממצאים מחוץ למעיים עצמם.

US טרנס רקטלי- ניתן לזהות גידול, חדירה שלו, ובלוטות לימפה. הבדיקה אורכת כרבע שעה.

MRI- הבדיקה הכי מדויקת ואמינה, מבחינת אנטומיה של המעי הגס ועומק החדירה של הגידול- החיסרון הינו בכך שהבדיקה יקרה.

עקרונות בניתוח גידול במעי הגס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, יש לכרות את המקטע עם הגידול, לדאוג לסגירת הניקוז הלימפטי, לזהות ולסתום את המוצא של העורק שמספק את החלק של המעי הגס מהעורק המזנטרי בלבד, ולדאוג לכך ששולי הניתוח יהיו חופשיים (כלומר ללא פריצה של הגידול, כיום מקובל לקחת שוליים של כ- 2 ס"מ).

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המקרים של סרטן המעי הגס ניתנים למניעה על ידי הגברת המעקב, אורח חיים משופר, וככל הנראה, דיאטה המכילה חומרים המספקים הגנה כימית.

שיטת הסקר המקובלת כיום בעולם למניעה הינם בדיקת דם סמוי בצואה בשיטה האימונולוגית (בשימוש קופ"ח מכבי, מאוחדת ולאומית) שהיא מדויקת ופשוטה לביצוע והשיטה האנזימטית הישנה עדיין קיימת בקופ"ח כללית.

ממצאים חיובים או אוכלוסיית סיכון מופנים לקולונוסקופיה.

מעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מקרי סרטן המעי הגס נגרמים בעקבות גידולים שפירים (adenomatous polyps). ניתן לגלות ולהסיר גידולים אלו בעת ביצוע קולונוסקופיה. מחקרים מראים כי פרוצדורה זו תקטין את הסיכון למוות מסרטן זה ב-80% אם מתחילים לבצע אותה בגיל 50, כל 5 או 10 שנים‏[1].

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות, אכילת יתר (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.‏[2] ולעומת זאת, פעילות גופנית, ואכילה של הרבה פירות וירקות מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן‏[3]. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80 אחוז‏[4].

מניעה כימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מ-200 חומרים שונים, כולל הפיטו-כימיקלים לעיל, וכן מרכיבי מזון נוספים כמו סידן, או חומצה פולית (סוג של ויטמין בי), וכן NSAID כמו אספירין, מסוגלים להקטין את הקרצינוגניות במודלים טרום-קליניים: כמה מהמחקרים מראים מניעה מלאה של גידולים קארצינוגניים במעי הגס של עכברים[דרוש מקור]. מחקרים אחרים מראים מניעה חזקה של גידולי מעי ספונטניים בעכברים מוטנטיים (עכברי Min). מבחנים קליניים השוואתיים במתנדבים אנושיים הראו מניעה חלשה יותר, אבל מעט מחקרים התערבותיים הושלמו עד היום[דרוש מקור]. תוספי סידן ואספירין, שניתנו במשך 3 עד 5 שנים לאחר הסרת הגידול, הקטינו במעט את ההתחדשות של גידולים במתנדבים (ב-15-20%). "מאגר המונעים הכימיים"‏[5], מציג את התוצאות של כל המחקרים המדעיים שהתפרסמו על חומרים שהינם מונעים כימיים, בחיות ובבני אדם.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל סרטן המעי הגס הינו סוג הסרטן השני בשכיחתו (אחרי סרטן השד). מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל- 3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005. על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, הסיכון של צאצאים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14.‏[6]

אסף אלון, מנהיג שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס ב-2006, פוגש את שר הבריאות, יעקב בן יזרי, באתר ההפגנה.

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר בישראל, ובשנת 2001 מתו ממנו 1342 בני אדם - יותר מאשר סרטן השד, ובדומה לסרטן הריאות. עפ'י נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בישראל מאובחנים מדי יום 9 חולים בסרטן המעי הגס והחלחולת וכארבעה מתים ממנה בכל יום, כשהסיכון בקרב עולים משנות התשעים גבוה בכ-30 אחוזים בהשוואה לעולים ותיקים.‏[7] יש מגמת ירידה בתמותה מקרב אוכלוסיית החולים.

למרות זאת, יש בישראל העדר מודעות למחלה, דבר הגורם לתמותה גבוהה. על פי סקר משנת 2007 של האגודה למלחמה בסרטן, בקרב גברים ונשים מעל גיל 50, פחות ממחצית שמעו על בדיקה של דם סמוי בצואה, שאמורה להיות מבוצעת באופן קבוע בגיל זה. מבין אלו ששמעו על הבדיקה 58 אחוזים אכן נבדקו, כאשר אלו שלא נבדקו נימקו זאת בעצלנות, או בפחד מפני הבדיקה או מתוצאותיה.‏[8]

על פי פרופסור אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן שיעורי הבדיקה לגילוי מוקדם עומדים בארץ על 20% אחוז, בהשוואה ל-57% בארצות הברית. וכן כ-40 אחוז מהחולים בישראל מתים לעומת כ-33 אחוזים בארצות הברית.

כמו כן לדבריו יש חשיבות ל: "החדרת המודעות, בעיקר לאוכלוסייה הבריאה, לכך שסרטן המעי הגס ניתן למניעה על ידי שמירה על משקל תקין, תזונה נכונה ופעילות גופנית. כמו כן, ניתן כיום לגלות את סרטן המעי הגס בשלב מוקדם".

קמפיין צו מניעה מתמקד בהעלאת המודעות למחלה ולבדיקות למניעת התפתחותה ומציאתה בשלב מוקדם כדוגמת קולונוסקופיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶ‏רְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, עמ' 553-554

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Winawer SJ, Zauber AG, Ho MN, O'Brien MJ, Gottlieb LS, Sternberg SS, Waye JD, Schapiro M, Bond JH, Panish JF, Ackroyd F, Shike M, Kurtz RC, Hornsby-Lewis L, Gerdes H, Stewart ET, The National Polyp Study Workgroup. Prevention of colorectal cancer by colonoscopic polypectomy. N Engl J Med 1993;329:1977-81. PMID 8247072.
  2. ^ Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. Meat consumption and risk of colorectal cancer. JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.
  3. ^ Liu RH et al, Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits. קישור.
  4. ^ Cummings JH, Bingham SA. Diet and the prevention of cancer. BMJ 1998;317:1636-40. הטקסט המלא. PMID 9848907.
  5. ^ Chemoprevention Database Colorectal Cancer Prevention
  6. ^ דור שני לחולי סרטן המעי הגס - בסיכון כפול למחלה מיטל יסעור בית-אור, 26.02.07, ynet
  7. ^ ראה כתבה: דן אבן, דו"ח: עולים ארצה משנות התשעים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס
  8. ^ סקר: רוב האוכלוסייה המבוגרת נמנעת מבדיקות מוקדמות לסרטן המעי הגס בגלל עצלות ופחד מיטל יסעור בית-אור, 26.02.07 ynet

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.