שי זילברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שי זילברמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1976 (בן 48 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
shayzilberman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שי זילברמן (נולד ב-1976) הוא אמן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שי זילברמן נולד בשנת 1976. בשנים 1998–2002 עשה תואר ראשון באמנות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות בפריז (2002) אותו סיים בהצטיינות, ולאחר מכן למד עיצוב אופנה באקדמיה המלכותית לאמנויות באנטוורפן (2003).

חי ויוצר בתל אביב.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זילברמן יוצר בטכניקות של קולאז' ותחריט ומשתמש בדימויים מן-המוכן שהוא אוסף ממקורות מודפסים כגון מגזינים, כתבי עת ישנים, ספרי נוף ואדריכלות. יצירותיו מכילות שילוב בין דמויות היברידיות, דימויי נוף ודימויים אורבניים משובשים, אותם הוא מייצר באמצעות עבודה עמלנית של חיתוך והדבקה.

בשנת 2014 הוצגה תערוכתו "נאמן למקור" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, "נאמן למקור".[1]

בשנת 2018 הוצג הפרויקט "קיר בעיר מס' 7" על הקיר הדרומי של בניין עיריית תל אביב. זילברמן מייצר נוף פיקטיבי המעורר תחושה מוכרת ונוסטלגית בצופה. העבודה משלבת בניינים מוכרים לעין המקומית, כגון דימוי של העירייה, אך עם שיבושים מכוונים. מלבד טכניקת הגזירה וההדבקה של הקולאז' המשנה את הנוף, זילברמן מבצע גם התערבות בדימויים על ידי פעולות רישומיות עדינות שקשה לראותן. באמצעות דיו וגרפיט הוא מוחק או מכסה סימני זיהוי מהדימוי המקורי, הגדלת העבודות לגודל הקיר מזמינה את הצופה לגלות את הנוף החדש שנוצר על ידי שיטוט בו.[2]

בשנת 2020 הוצגה תערוכתו "שומר הגן" בגלריית עינגע. בתערוכה זו הציג זילברמן עבודת טקסטיל גדולת ממדים, ועבודות הדפס שנוצרו בשיתוף עם מרכז גוטסמן לתחריט בקיבוץ כברי, וכן עבודות קולאז' מופשטות על נייר. העבודות ממשיכות את קו האמן ביצירות הקולאז' המוכרות, אך בתערוכה זו הקולאז'ים ללא דימוי פיגורטיבי מוגדר. סדרת עבודות הקולאז'ים מופשטות, עשויות מגזרי נייר צבעוניים בקומפוזיציה חופשית אך גאומטרית, כזו המושפעת מאלמנטים פיסוליים והסביבה הארכיטקטונית. הן מדגישות את הדיאלוג שבין הצבע לצורה ומתנערות מהפיגורטיבי. גם עבודת הטקסטיל הגדולה היא המשך של סדרת הקולאז'ים המופשטים אשר מתורגמת לטקסטיל.[3]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002-1998: תואר ראשון, בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות, הבוז'אר, פריז, צרפת (בהצטיינות)
  • 2003: המחלקה לעיצוב אופנה, האקדמיה המלכותית, אנטוורפן, בלגיה

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003: A multitude of peronalized deviation, גלריה פקטור 44, אנטוורפן.
  • 2004: Unique Sensationelle, גלריה פקטור 44, אנטוורפן.
  • 2004: Ijaya,, גלריה בן אורי, לונדון.
  • 2005: iso, גלריה פקטור 44, אנטוורפן.
  • 2008: רוח הדברים, גלריה יאיר, תל אביב.
  • 2010: ראשים מדברים, גלריה יאיר, תל אביב.
  • 2010:Completely Not Serene, האגף גלריה לאמנות, חיפה.
  • 2011: קו התפר, גלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי.
  • 2012: שישי – ראשון, אחרי, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • 2013: In Search of a Perfect Lover, גלריה עינגע, תל אביב.
  • 2013: מן המוכן: מאה שנה לרדי-מייד, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה.
  • 2014: בשכנות טובה, בית טיכו, ירושלים.
  • 2014: התחריט פנים רבות לו, מרכז גוטסמן לתחריט, קיבוץ כברי.
  • 2015: בשיחה 2, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
  • 2016: הביאנלה הארצית לרישום, סדנאות ההדפס ירושלים.
  • 2016: פסטיבל Black Box, ירושלים.
  • 2016: מחברות פתוחות 2, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה.
  • 2017: מצבי קיצון: נייר ישראלי, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.
  • 2018: והרי החדשות: עבודות מאוסף המחלקה לרישום והדפס, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
  • 2018: חיי מדף, הגלריה העירונית לאמנות, עפולה.
  • 2018: קשר עין, מכון ויצמן למדע, רחובות.
  • 2018: דרך השמא / אנשי חוש האפשרות, מוסררה בית הספר לאמנות ולחברה ע"ש נגר, ירושלים.
  • 2019: תקווה, מוזיאון ראשון לציון, ראשון לציון.
  • 2019: בחירת האמן, גלריה עינגע, תל אביב
  • 2019: The Parted Sea, מלון ארטפלוס, תל אביב.
  • 2019: Tel Aviv: From the seafoam and clouds to the here and now, גלריות מכללת פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית.
  • 2020: ולתפארת.., בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, תל אביב.
  • 2020: אמות וסיפים, מוזיאון ישראל, ירושלים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל בכלר, שי זילברמן | נאמן למקור, באתר מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, ‏2014
  2. ^ קיר בעיר מס' 7 - שי זילברמן, באתר עיריית תל אביב-יפו, ‏2018
  3. ^ Garden's Keeper Shay Zilberman, גלריה עינגא לאמנות עכשווית, ‏2020