אנטוורפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטוורפן
Antwerpen, Anvers
PR Antwerpen coat color Wiki 600.jpg
סמל העיר
Flag of Antwerp (City).svg
דגל העיר
Antwerpen cogels-osylei.jpg
בנייני אר-נובו בזורנבורג, אנטוורפן
מדינה / טריטוריה פלנדריה, בלגיה
שטח 204.51 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

455,148‏  (נכון ל-2004)
2,225.51 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 51°13′00″N 4°24′00″E / 51.2166666666667°N 4.4°E / 51.2166666666667; 4.4קואורדינטות: 51°13′00″N 4°24′00″E / 51.2166666666667°N 4.4°E / 51.2166666666667; 4.4
http://www.antwerpen.be

אנטוורפןהולנדית: Antwerpen; בצרפתית: Anvers - "אַנְוֶרְס") היא העיר השנייה בגודלה בבלגיה והעיר הגדולה בפלנדריה, האזור דובר ההולנדית בבלגיה. בשנת 2004 חיו בעיר כ-455 אלף תושבים.

העיר שוכנת בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם הולנד ועל גדות הנהר סכלדה (Schelde), בקרבת השפך שלו אל הים הצפוני. נמל אנטוורפן הוא השני בגודלו באירופה, אחרי נמל רוטרדם (אשר נמצאת רק כמה עשרות קילומטרים צפונית מאנטוורפן). תעשיות פטרו-כימיות רבות ממוקמות לאורך הנמל.

ישנן שתי סברות לגבי מקור שם העיר. הסברה הראשונה גורסת כי המילה Antwerpen מקורה במילים ההולנדיות Aan het werf (לאורך הרציף). על פי גרסה אחרת, מקור השם הוא באגדה מיתולוגית על סילביוס ברבו (Brabo) אזרח רומי, שחתך את ידו של הענק אנטיגון (Druoon Antigoon) שהטיל אימה על העיר והנמל, וזרק אותה לנהר. שם העיר, על פי גרסה זו, הוא שיבוש של המילים ההולנדיות hand werpen (לזרוק את היד). פסל של ברבו והיד של הענק מוצב בכיכר המרכזית בעיר, ובסמל העיר מופיעה היד החתוכה של הענק.

הקתדרלה של אנטוורפן היא אחת החשובות בצפון אירופה, והגדולה בבלגיה. העיר נחשבת לאחת מבירות סגנון האר-נובו (Art Nouveau, "האומנות החדשה") באדריכלות. שכונת זוֹרְנְבּוֹרג בעיר מכילה מאות בניינים מעוטרים בַּפֶּאֶר הגרנדיוזי והמוגזם לעתים המאפיין סגנון זה.

במלחמת העולם השנייה היה נמל אנטוורפן יעד אסטרטגי ממדרגה ראשונה עבור בעלות הברית. העיר שוחררה בספטמבר 1944 על ידי הבריטים, הנמל לא ניזוק הודות לפעולה אמיצה של המחתרת הבלגית. לרוע המזל, לא שוחרר אזור שפך נהר הסחלדה ליד וליסינגן (Vlissingen, בחצי האי ולכרן (Walcheren) בדרום הולנד), והנמל נשאר סגור. כוחות קנדים ויחידות קומנדו שיחררו בפעולה אמפיבית ארוכה ועקובה מדם את שפך הנהר שנפתח רק בדצמבר 1944. עם פתיחת הנמל הופצצה העיר בצורה קשה על ידי פצצות מעופפות V-2 שגבו קורבנות רבים, בין היתר בקולנוע רקס בו נהרגו מאות בני אדם. המטרה העיקרית של היטלר עם פתיחת מתקפת הארדנים בחורף 1944 הייתה כיבוש מחדש של אנטוורפן ויצירת טריז בין צבאות בעלות הברית.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר נערכו משחקי הקיץ האולימפיים בשנת 1920.

מועדון הכדורגל אנטוורפן המייצג את העיר משחק כיום בליגה השנייה. בירסחוט, מועדון כדורגל נוסף מהעיר, התפרק בשנת 2013.

יהודי אנטוורפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנטוורפן שוכנת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בבלגיה (לאחר בריסל), ואחת הגדולות, החשובות והותיקות באירופה. לפני מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה כ-35 אלף איש, וכיום היא מונה כ-20 אלף.

עם הכיבוש הגרמני ב-18 במאי 1940 היה גורל יהודי העיר מר וקשה. חלקם מיהודי העיר נמלטו לצרפת ולבריטניה. ב-10 וב-14 באפריל 1941 ביצעו לאומנים פלמים פרו-נאצים פוגרום שבמהלכו נשרפו שני בתי כנסת (אירוע חריג בארצות המערב) ונבזזו חנויות רבות. החל מיוני 1942 שוגרו קרוב ל-1500 גברים יהודים לצפון צרפת לבניית החומה האטלנטית, במסגרת ארגון טוט (Todt), בתנאי חיים ועבודה קשים ביותר. יהודי אנטוורפן שוגרו ברובם לקסרקטין דוסן במכלן (ראו: [1]) והועברו בין 1942 ל-1944 ב-28 טרנספורטים לאושוויץ.

יהודי העיר נחלקים לשתי קהילות: קהילת "שומרי הדת" והקהילה החרדית "מחזיקי הדת". ברבנות הקהילה הכללית "שומרי הדת" עמד שנים רבות הרב הלל מדליה (בנו של הרב שמריהו יהודה לייב מדליה). עם פטירתו עלה לכהן ברבנות הקהילה הרב דוד משה ליברמן, מבכירי רבני חב"ד באירופה. החזן הראשי של הקהילה הוא בנימין מולר. בית הכנסת הגדול של הקהילה ממוקם בפינת הרחובות וון-דאן-נעסט ואסטן, בסמוך לגשר הרכבת החוצה את העיר. בקהילת "מחזיקי הדת" משמש כראב"ד רבי אליהו שטרנבוך, וכן מערכת כשרות למהדרין.

הקהילה החרדית היא אחת מן הקהילות המאורגנות והוותיקות, שעדיין מתנהלת בסגנון "שטעטל" עתיק. הנהלת הקהילה נבחרת בבחירות כלליות. בשנת 2000 נפטר רבה של הקהילה רבי חיים קרייזווירט, לאחר כמעט יובל של כהונה. על מקומו נבחר הרב אלטר אליהו רובינשטיין לתקופת כהונה קצרה, שנגדעה באיבה בשל מותו ממחלה קשה. בשנת 2010 נבחר הרב אהרן שיף לרבה של הקהילה, לאחר שזכה לתמיכת מרבית החוגים בקהילה החרדית. בית הכנסת הגדול של קהילה זו ממוקם בטבורו של רחוב אסטן בעיר.

רבים מן היהודים החרדים האורתודוקסים מתגוררים בשכונה גדולה סמוך למרכז העיר, בה ניתן לראות שלטים, חנויות וכרזות בעברית וביידיש. חלק גדול מיהודי העיר עוסקים במסחר ובעיבוד יהלומים. בעיר בתי עסק רבים העוסקים בתעשיית היהלומים, וכן מוזיאון גדול המתאר את תולדות המסחר ביהלומים באנטוורפן.

באופן היסטורי שיחקה היהדות החרדית תפקיד מפתח בענף היהלומים באנטוורפן. מאז ההגירה הגדולה של יהודי ברית המועצות לשעבר, החלו להגיע לאנטוורפן יהודים רוסים ויהודים גאורגים, אליהם הצטרפו ישראלים ממוצא יהודי-גאורגי, ותוך זמן קצר הפך רחוב "פליקנסטראט" לשכונה יהודית, שרובה הייתה של יהודי גאורגיה, לרובם היה גם דרכון ישראלי.‏[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות העיר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דמיאן זאיך, דינה סיגל וה.ג. ון דה בונט (2003), הפשע המאורגן חובק העולם: מגמות והתפתחויות, עמ' 56-57, באנגלית, ISBN 1402018088


ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012)

משחקים עתידיים: ריו דה ז'ניירו (2016) • טוקיו (2020)