דיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכלי דיו בצבעים שונים

דיו הוא נוזל המכיל מספר פיגמנטים ו/או צבעים אשר מאפשר צביעת משטח כך שניתן יהיה לראות עליו תמונה או מלל. דיו משמש גם לכתיבה וגם לציור בעזרת עט או מברשת, אך גם ברוב סוגי הדפוס הקיימים.

מקורות מוקדמים של דיו הם:

הבדלים בין דיו מבוסס צבע לדיו מבוסס פיגמנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיו מבוסס פיגמנטים מכיל חומרי דבק שמטרתם לדאוג לכך שהדיו ידבק למשטח ולמנוע הסרתו על ידי שפשוף. חומרים אלה נקראים שרפים בדיו על בסיס ממס, או ריאגנטי קישור בדיו על בסיס מים. בזכות ריאגנטים אלה לדיו מבוסס פיגמנטים יש יתרון ביכולת הקישור שלו לנייר, כך שפחות דיו נחוץ על-מנת ליצור את אותה עוצמת צבע, ביחס לדיו מבוסס צבע.

היתרון של דיו מבוסס צבע הוא שהוא חזק יותר ומסוגל ליצור יותר צבע בצפיפות מסוימת לכל יחידת מסה. אולם, בשל העובדה שהצבע מומס בפאזה הנוזלית שלו הוא נוטה להיספג בנייר, ובכך לפגוע ביעילות הצביעה ולעתים לאפשר זליגה של הדיו בקצוות. קיימות מספר דרכים להתגבר על בעיה זו:

  • הוספת ממס המתייבש במהירות לדיו.
  • שימוש בשיטות הדפסה אשר משלבות ייבוש מהיר של המשטח, למשל על ידי הזרמת אוויר חם.
  • שימוש בציפויי נייר מיוחדים או בקיבוע הנייר (sizing) בעת ייצורו. בשיטה זו משתמשים כאשר הדיו נועד לשימוש בסביבה שאינה תעשייתית - לדוגמה במדפסות הזרקת דיו. מדפסות אלה מצפות את הנייר בציפוי בעל מטען חשמלי. הדיו נטען במטען הפוך וכך הוא נקשר למשטח החיצוני של הנייר, בעוד שהממס שוקע אל תוך הנייר עצמו. לצלולוז שממנו עשוי הנייר יש מטען נייטרלי ולכן פנים הנייר אינו מושך את הדיו.

יתרון נוסף של דיו מבוסס צבע הוא שמולקולות הצבע יכולות לבצע אינטרקציות כימיות עם רכיבים אחרים של הדיו, תכונה המאפשרת שימוש במבהירי צבע אופטיים וחומרים מחזקי צבע.

חסרון נוסף של דיו מבוסס צבע הוא שהוא רגיש לקרינה אולטרה סגולה, כגון קרינת השמש, ועשוי לדהות בעקבות חשיפה לקרינה זו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


כלי כתיבה
גיר · דיו · טוש · טיפקס · מדגש · מחברת · מחדד · מחק · עיפרון · עט · קולמוס · קלמר · קסת דיו · נייר פחם · רייספדר · רפידוגרף Ryanscontribs.svg