שפות בלטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השפות הבלטיות מהוות משפחה של שפות הודו-אירופיות הכוללת בעיקר את השפות ליטאית ולטבית. שפה בלטית נוספת, שנכחדה בינתיים, היא פרוסית עתיקה (אנ').

אף שאסטוניה היא מדינה בלטית, השפה המדוברת בה, אסטונית, אינה שפה בלטית ואף אינה שפה הודו אירופית; היא מקורבת לפינית ולהונגרית ומהווה שפה אוּראלית.

בין המאפיינים הייחודיים של משפחת השפות הבלטיות הוא הקיום של טונים, דבר נדיר בלשונות הודו אירופיות.

לדעת רוב הבלשנים, המשפחה הבלטית קרובה מאוד למשפחת השפות הסלאביות בזכות דמיון רב באופן נטיית השם, מאפיינים פונולוגיים משותפים (סאטמיזציה וחינכוך) ואוצר מילים משותף ועל-כן מאחדים את שתי המשפחות למשפחת-העל של שפות בלטו-סלאביות. יש גם החולקים על טענה זו ומייחסים את הדמיון בין שתי הקבוצות להשפעה תרבותית הדדית רבת שנים בין העמים הבלטיים לעמים הסלאביים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפות בלטיות בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא שפות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.