שרלוט גריי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרלוט גריי
Charlotte Gray
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 בינואר 1948 (בת 76)
שפילד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה
  • Floyd S. Chalmers Award in Ontario History (1999)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוטווה
  • חבר במסדר קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרלוט גרייאנגלית: Charlotte Gray) היא סופרת והיסטוריונית בריטית-קנדית שכתבה 11 ספרי ביוגרפיה זוכי פרסים. היא תרמה רבות לחקר ההיסטוריה של קנדה, וקיבלה חמישה תוארי דוקטור של כבוד מחמש אוניברסיטאות שונות. גריי נולדה באנגליה אך היא מתגוררת באוטווה שבקנדה כבר 42 שנה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרלוט גריי נולדה בשפילד שבאנגליה. היא קיבלה את התואר הראשון שלה בהיסטוריה מודרנית מאוניברסיטת אוקספורד, ולאחר מכן סיימה תואר שני בבית הספר לכלכלה בלונדון.[1]

גריי גרה כיום בשכונת ניו אדינבורו (אנ') באוטווה, קנדה עם בן זוגה ג'ורג' אנדרסון. לזוג יש שלושה בנים. [2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריי התחילה את קריירת הכתיבה שלה באנגליה כעורכת במגזין וכבעלת טור בעיתון.[3] בשנת 1968 היא קיבלה את פרס "קתרין פקנהם" לעיתונאי או לעיתונאית המבטיחים ביותר בבריטניה מתחת לגיל 30.[3] ב-1979 עברה לקנדה ועבדה במשך 15 שנה כפרשנית פוליטית, כמבקרת ספרים וככותבת טורים במספר מגזינים (ביניהם- Report on Business, (אנ')Saturday night(אנ') ,the Financial Post magazine(אנ') ,Chatelaine). גריי מספרת שבזמן שעבדה כעיתונאית היא התעניינה כל כך בשאלות על סיפור הרקע, שהיא שכחה מהשאלות הפוליטיות.[4] בעקבות זאת החליטה לעבור מעיסוק בעיתונאות לכתיבת ספרים ביוגרפיים.[3] במהלך השנים שרלוט גריי הייתה פעילה מאוד בקידום הערכים וההיסטוריה של קנדה. היא הופיעה והרצתה באירועים חגיגיים כדוגמת חגיגות 150 שנה לקנדה, הייתה חלק ממועצת המנהלים של פסטיבל הסופרים הבינלאומי באוטווה במשך 12 שנים ושימשה כיו"ר מועצת המנהלים של החברה הלאומית להיסטוריה של קנדה. כיום גריי היא פרופסור מן החוץ במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת קרלטון(אנ'), חברה באגודת" סר וינסטון צ'רצ'יל" באוטווה, חברה בוועדת המכון לאמנות בקנדה (Institut de l’Art Canadien) וחברה בוועדה של פרס קרול שילדס הקנדי-אמריקאי לספרות.[3]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1968 - קיבלה את פרס קתרין פקנהם לעיתונאי או העיתונאית המבטיחים ביותר בבריטניה מתחת לגיל 30
  • 1985 - קיבלה את פרס אליזבת באגשו לתקשורת
  • 1991 - קיבלה את פרס הסופרים הקנדיים
  • 1995 - קיבלה תור דוקטור של כבוד מאוניברסיטת סנט וינסנט
  • 1996 - קיבלה את פרס רוברטין בארי, שהוענק לה על ידי "מכון המחקר הקנדי לקידום נשים"
  • 1996 - קיבלה את פרס המגזין הלאומי בקנדה
  • 1998 - קיבלה את פרס המדיה המודפסת של המועצה למדעי החיים של אוטווה
  • 2000 - קיבלה ציון לשבח בפרסי המגזין הלאומי בקנדה
  • 2003 - קיבלה את פרס פייר ברטון על הישגים מיוחדים בפופולריזצית ההיסטוריה הקנדית
  • 2005 - קיבלה תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת אוטווה
  • 2006 - קיבלה את פרס הזהב של המגזין המערבי בקנדה
  • 2006 - קיבלה תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת קווינס
  • 2007 - קיבלה ציון לשבח בפרסי המגזין הלאומי בקנדה
  • 2007 - קיבלה תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת ניו יורק ונהפכה לחברה במסדר קנדה
  • 2009 - נהפכה לחברה בחברה המלכותית של קנדה
  • 2011 - קיבלה תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת קרלטון[3]

ספרים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריי ראתה שאין התייחסות לנשים, לחשיבותן, ולתפקידן בהיסטוריה הקנדית, ובחרה לכתוב את שלושת הספרים הראשונים שלה (וספרים נוספים לאחר מכן) על תרומתן של נשים בהיסטוריה הקנדית. ב-1997 פורסם ספר הביוגרפיה הראשון שלה "Mrs. King: The Life & Times of Isabel Mackenzie King". ספריה של גריי זכו להצלחה רבה. בשנת 2014, על פי ספרה "Gold Diggers", נוצרה סדרת הטלוויזיה Klondike של ערוץ דיסקברי האמריקאי, וכן הסרט התיעודי של PBS על הבהלה לזהב.[3]

ספריה של גריי הם:

Murdered Midas[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוכה פרס ארתור אליס לספר הפשע הטוב ביותר בשנת 2020
  • אחד ממאה הספרים הטובים ביותר של השנה לפי "”Globe and Mail
  • הועמד לפרס הספר של אוטווה לספרות עיונית.

The Promise of Canada[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוכה פרס הסופרים הקנדיים על ההיסטוריה הקנדית
  • זוכה פרס הספר של עיר אוטווה לספרות עיונית.

The Massey Murder[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוכה פרס ארתור אליס לספר הפשע הטוב ביותר לשנת 2014–2015
  • זוכה פרס הספר של טורונטו
  • זוכה פרס ספר המורשת של טורונטו
  • זוכה פרס Lela Common” " של איגוד המחברים הקנדי להיסטוריה של קנדה
  • הועמד לפרס ליבריס לספר העיון של שנת 2013
  • הועמד לפרס צ'ארלס טיילור על ספרות עיונית
  • הועמד לפרס " Evergreen "
  • הועמד לפרס הספר של אוטווה על ספרות עיונית
  • הועמד לפרס B.C לספרות עיונית
  • אחד ממאה הספרים הטובים ביותר של השנה לפי Globe and Mail
  • אחד ממאה הספרים הטובים ביותר של השנה לפי Amazon.ca
  • נבחר לתוכנית one book one community” “ של אזור ווטרלו לשנת 2014.

Gold Diggers[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחד ממאה הספרים הטובים ביותר של השנה לפי Globe and Mail
  • נכלל ברשימת סיפרי העיון הטובים ביותר של " Reader’s Digest North American Encounters 2012"
  • הועמד לפרס B.C לספרות עיונית
  • הועמד לפרס הספר של העיר אוטווה לספרות עיונית.

Reluctant Genius[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הספר הוא בפיתוח למיני סידרה על ידי חברת "Toronto's White Pine Pictures" ו-"UK's STV Productions"
  • זוכה פרס דונלד קרייטון להיסטוריה של אונטריו
  • הועמד לפרס הספר של העיר אוטווה לספרות עיונית
  • הועמד ל- "Nereus Writers Trust Non-fiction Prize"
  • הועמד לפרס "National Business Book Award”"
  • ברשימה המועמדת לפרס טריליום.

The Museum Called Canada[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוכה פרס "Lela Common” " של איגוד המחברים הקנדי להיסטוריה של קנדה.

Flint & Feather[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוכה מדליית אוניברסיטת קולומביה הבריטית לביוגרפיה
  • זוכה פרס "Drummer-General’s Award"
  • הועמד לפרס הביוגרפיה של "Drainie-Taylor" של ארגון "Writers’ Trust"
  • הועמד לפרס הספר של העיר אוטווה לספרות עיונית

Sisters in the Wilderness[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוכה פרס פלויד ס. צ'למרס על ההיסטוריה של אונטריו
  • זוכה פרס איגוד מוכרי הספרים הקנדי לספר העיון הטוב ביותר
  • הועמד לפרס הספר של העיר אוטווה לספרות עיונית
  • הוכרז על ידי סקירת הספרות של קנדה בשנת 2016 כאחד מ -25 הספרים החשובים ביותר ב -25 השנים האחרונות

Mrs. King[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחד מארבעים ספרי העיון המובילים בקנדה (CBC 2011)
  • זוכה פרס עדנה שטאבלר לכתיבה עיונית יצירתית
  • זוכה מדליית המחברים הקנדית לספרות עיונית בדיונית
  • זוכה פרס מורשת טורונטו
  • נכלל ברשימת המועמדים לפרס המושל הכללי על ספרות עיונית
  • הועמד לפרס הספר של העיר אוטווה לספרות עיונית[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Charlotte Gray | The Canadian Encyclopedia, www.thecanadianencyclopedia.ca
  2. ^ Understanding genius, Quill and Quire, ‏2006-09-11 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Charlotte Gray - About Charlotte, www.charlottegray.ca
  4. ^ Making history come alive with Charlotte Gray - News - The Moose Jaw Times Herald, web.archive.org, ‏2013-12-16