תוכנית חומש (ברית המועצות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכנית החומש הייתה תוכנית כלכלית שאושרה בתמיכת מנהיגה של ברית המועצות, יוסיף ויסריונוביץ' סטלין בשנת 1928. התוכנית כללה מספר רב של פרויקטים והייתה צריכה להסתיים תוך חמש שנים 1929-1932. מעשית, רוב התוכניות בוצעו עד לשנת 1932.

תוכנית החומש חוללה מהפכה בתחום הייצור התעשייתי הסובייטי, והגדילה אותו ב-400% בהשוואה לרמת הייצור בזמן שקדם להחלת התוכנית. מטרתה הכללית של התוכנית הייתה להתחיל בהחלת עקרונות הקומוניזם על ברית המועצות, והפיכתו למדיניות המעשית בה היא נוקטת. התוכנית הגשימה את מטרותיה, וברית המועצות הפכה למעצמה כלכלית וצבאית.

תוכנית החומש התבססה על הצבת מטרות אחת לחמש שנים. לכלל התוכניות היו חמש מטרות עיקריות:

  1. תיעוש מהיר שיציב את ברית המועצות ברמה טכנולוגית שווה לשאר העולם
  2. קולקטיביזציה של החקלאות, כלומר ביטול תוכנית הנא"פ והלאמה של אמצעי הייצור בכפרים
  3. העלאת רמת ההשכלה של התושבים וביעור האנפלבתיות
  4. הפיכתה של ברית המועצות למדינה מתועשת ואוטונומית
  5. חיזוק הצבא על מנת לחזק את האימפריה הסובייטית

השפעותן של תוכניות החומש הראשונות על החקלאות הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משטרו של סטלין כפה על האיכרים קולקטיביזציה של החקלאות. התוכנית נועדה להחליף את החקלאות המבוזרת בחוות קטנות, המשתמשות באמצעים פרימיטיביים, בחקלאות ריכוזית, המאורגנת בקולחוזים וסובחוזים, המשתמשת באמצעים מודרניים, בחוות גדולות, כך שניתן יהיה לייצר אוכל באופן יעיל יותר. בפועל גרמה התוכנית להרס מעמד איכרים שלם, ירידה דרסטית ברמת החיים של האוכלוסייה כולה והאוכלוסייה הכפרית במיוחד, עד כדי רעב המוני, ולהתנגדות אלימה לשלטון בקרב מעמד זה.

סטלין האשים את האיכרים העשירים, המכונים "קולאקים", בירידה בייצור המזון, וכינה אותם פרזיטים קפיטליסטיים שאירגנו התנגדות לקולקטיביזציה. מעמד זה דוכא בשיטות אכזריות של הרג והגליה למחנות עבודה במזרח הרחוק כמו באזור קולימה הידוע לשימצה. אף שההגדרה המקורית של המילה "קולאק" התייחסה לבן מעמד האיכרים האמידים, נעשה בה שימוש תעמולתי כלפי כל מי שהתנגד לקולקטיביזציה או נחשד כמתנגד לה, ובהם איכרים רבים שהיו רחוקים מלהיות עשירים.

הקולקטיביזציה הכפויה גרמה לרעב המוני באזורים רבים והביאה למותם של מיליונים רבים‏[1] בשנים 1932 ו-1933, במיוחד באגן הוולגה התחתון באוקראינה (הולודומור). דובר אף על קניבליזם כתוצאה מן הרעב‏[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קציעה טביביאן,מסע אל העבר:המאה העשרים, בזכות החירות,1999
  2. ^ [1] כתבה באתר ה-bbc