תורת האפקטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תורת האַ‏פֶ‏קְטִים ("Affect" - רגש, תחושה) היא תורה מוזיקלית, שמקורה בתקופת הבארוק, שכל יצירה הנכתבת על פיה חייבת להכיל "מצבי רוח" ברורים (היכולים להיות מנוגדים זה לזה, ועשויים להשתנות בפתאומיות). מצבי רוח אלה (כגון: שמחה, עצב, אהבה או אבל) מבוטאים ביצירה על ידי אלמנטים מוזיקליים שונים (כגון: מקצבים (ומעברים ביניהם), סולמות מינוריים/מז'וריים, מנעד וכדומה).

המוזיקה הקולית, הנכתבת בהתאם לשיטה, צריכה להיות מותאמת לאווירה אותה מעביר הטקסט, ואילו המוזיקה הכלית, על אף שאינה מכילה טקסט, צריכה להכיל אף היא מצבי רוח ברורים.

תורת האפקטים היוותה ניגוד לתקופת הרנסאנס, שקדמה לבארוק, שהמוזיקה בה לא העבירה רגש מסוים למאזין, ויצרה ריחוק ("אווירת קדושה").