תעשה ולא מן העשוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תעשה ולא מן העשוי הוא דין במצוות מסוימות שיש צורך ליצור משהו כדי לקיימם. הדין אומר שיש ליצור את המצווה ולא להשתמש במשהו שכבר נוצר לפני כן. הדין נלמד מהמילים בתורה "תעשה" לגבי מצוות אלו, ודורשים: תעשה - ולא מן העשוי כבר.

מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מצוות סוכה - "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים"[1]
  • מצוות ציצית - "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך"[2]

מקומות בהם הדין מופיע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אם הדלה עץ על הסוכה, הסכך פסול, כי העץ נחשב "מן העשוי".
  • אדם שהוציא חלק מהתבואה שבגדיש ויצר מערה, אין זה נחשב סוכה.
  • לפי בית הלל, אם אדם רוצה להפוך את תקרת ביתו העשויה מעצים ללא מעזיבה, מספיק שיטול אחת מבין כל שתי קורות, או ירים ויחזיר למקומם את כל הקורות, כי כבר אז זה נחשב "תעשה".

ארבעת המינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ארבעת המינים

לפי השיטה (שאינה להלכה) ש"לולב צריך אגד" דהיינו שיש חובה לאגוד את שלושת המינים (לולב, הדס, ערבה) יחד - אם אגד ורק אחר כך ליקט את ענבי ההדס - ארבעת המינים פסולים משום "תעשה ולא מן העשוי".[3]

מזוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צריך להניח את המשקוף במקום לפני ששמים את המזוזה, אחרת המזוזה פסולה מדין תעשה ולא מן העשוי.[4]

ציצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש להשלים את הבגד לפני הטלת החוטים על מנת שיהיה "תעשה".[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.