מזוזה

בתי מזוזה מעץ טבעי

בתי מזוזות צבעוניות ביריד האמנים בנחלת בנימין

ביהדות, מְזוּזָה היא תשמיש קדושה הנקבע על משקוף הכניסה לבית מגורים ובחדרי הבית. תוכנה העיקרי של המזוזה הוא קלף עליו נכתבות בכתב סת"ם פרשיות 'שמע ישראל', ו־'והיה אם שמוע' מחומש דברים. על פי רוב, יריעת הקלף נתונה בתוך בית המזוזה, התקן קשיח שנועד לכיסוי הקלף ולשמירה עליו.

ישנה מצוות עשה‏ לקבוע מזוזה (כלומר, קלף ועליו שתי פרשיות המזוזה) על דופן פתח בית מגורים ובפתחי חדרים בבית מגורים, וכן בשערי יישובים וערים (במידה וקיים שער).

מקור השם

בלשון המקרא מזוזה היא כל אחת משתי דפנות פתח (של בית או חדר), בין הסף (החלק התחתון של הפתח) והמשקוף (החלק העליון שלו). כך למשל בסיפור יציאת מצרים, מתואר כי בני ישראל נתנו על שתי המזוזות ומשקוף בתיהם את דמו של שה קורבן פסח, כסימון לבתי בני ישראל בעת מכת בכורות.

בספרות ההלכתית, השם 'מזוזה' מכוון הן כלפי דפנות הפתח, והן כלפי תשמיש הקדושה.

מקור מצוות המזוזה וטעמיה

מקור המצווה בפסוק בספר דברים:

	וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך
– ספר דברים, פרק ו, ט, ספר דברים, פרק יא, כ

.

פסוק זה חוזר הן בסיומה של פרשת "שמע ישראל" והן בסיומה של פרשת "והיה אם שמוע", ועל כן נלמד ששני פרקים אלו הם תוכנה של המזוזה.

מטרת המצווה לשמש תזכורת תמידית לישראל, ביציאתם ובכניסתם לבית, שעליהם להאמין בייחודו של האל אחד ולהאמין בגמול על מצוות ועבירות^{[דרוש מקור]}.

מבנה המזוזה

קלף ללא בית-מזוזה בבית שנהרס בהוריקן קתרינה

המזוזה היא קלף עליו נכתבות כתב סת"ם שתי פרשיות מהמקרא. מדובר בפרשיות שבתוכנן נזכר הציווי על מצות 'מזוזה':

• שמע ישראל - בה נזכרים מצוות ייחוד השם ואהבת השם.
• והיה אם שמֹע - בה נזכר עקרון הגמול בעקבות שמירת המצוות.

כיום מקובל לגלגל את יריעת הקלף שעליה כתובות הפרשיות, לעטוף אותה ביריעת ניילון להגנה, ולכסות אותה בבית המזוזה, הנעשה מחומרים שונים כדוגמת פלסטיק (לעיתים, פלסטיק שקוף), מתכת או עץ. אין הגבלה לגבי אורך המזוזה, והמקובל כיום הוא מזוזות באורך של בין 10 ל12 ס"מ. עם זאת, מזוזה עם אורך קלף קטן מחייבת כתיבת סת"ם באותיות קטנות יותר, המועדות יותר להמחק ולהביא לפסילת המזוזה במשך הזמן, ועל כן יש המעדיפים מזוזה באורך גדול יותר.

במדרש

חז"ל החשיבו מאוד את קיום מצוות מזוזה, ואמרו כי הלבוש בתפילין וציצית ומזוזה בפתחו - מוחזק שלא יחטא‏, היות ופרשיות המזוזה הינם תזכורת תמידית לאדם לגבי ייחוד השם ויראת שמיים. חז"ל ראו במצווה זו אחד מסממני הזיהוי של היהודי, ביחד עם ציצית ותפילין‏‏.

מנגד, אמרו כי מי שאין לו מזוזה לפתחו, הרי הוא "מנודה לשמים"‏.

במדרש נמשל בית שבפתחו מזוזה, לבית הנשמר על ידי הקב"ה בעצמו מבחוץ.

מדיני המזוזה

הפתחים המחוייבים במזוזה

על פי ההלכה, ישנו חיוב לקביעת מזוזה בכל פתח בית מגורים וכן בפתחי חדרים בבית המשמש למגורים בדרך קבע, (לרבות חדרי שינה וחדרים המשמשים כמחסנים וכמגורי בעלי חיים) וכן בשערי חצרות (=חדר מדרגות), עיירות ומדינות (כאשר ישנו שער כניסה מוסדר למקומות אלו). מבנים שאינם משמשים למגורים (כדוגמת בתי כנסת, בתי מדרש ומבני ציבור) - פטורים ממזוזה, ומנגד אין לקבוע מזוזה בפתח חדרים המשמשים בדרך קבע לחדרי שירותים וחדרי רחצה, דבר הנחשב לתשמיש מגונה. במקומות בהם ישנו שימוש כעין זה בדרך ארעי, יש לקבוע מזוזה, אך הומלץ לכסותה (בית המזוזה נחשב לכיסוי למזוזה).

על פי הרמב"ם‏ ישנם עשרה תנאים שצריכים להתקיים כדי שפתח יהיה מחוייב במזוזה:

"עשרה תנאין יש בבית, ואחר כך יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה, ואם חסר תנאי אחד מהן, פטור מן המזוזה; ואלו הן:

1. שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יתר (כ־1.8 מ"ר),
2. ושיהיה לו שתי מזוזות,
3. ויהיה לו משקוף,
4. ותהיה לו תקרה,
5. ויהיו לו דלתות (תנאי זה שנוי במחלוקת בין הפוסקים),
6. ויהיה גובה השער עשרה טפחים (כ־80 ס"מ) או יתר,
7. ויהיה בית חול,
8. ויהיה עשוי לדירת אדם,
9. ועשוי לדירת כבוד,
10. ועשוי לדירת קבע.

למרות שאין חיוב לקבוע מזוזה בפתחי מבנים שאינם משמשים למגורים (משרדים, מקומות עבודה ובתי ספר), נהוג לקבוע מזוזות גם בהם. קביעת מזוזה בבית מדרש מוזכרת כבר בתלמוד הירושלמי‏.

מצוות מזוזה הינה מצווה החלה על בית מגורים בו גרים יהודים, ללא הבדל בין גברים לנשים, ואף בית המיועד לקטנים חייב במזוזה.

בעקבות התנאי הדורש משקוף ותקרה לפתח החייב במזוזה, כמעט ואין כיום פתחי ישובים וערים החייבים במזוזה, מלבד מקומות ישוב עתיקים המוקפים חומה עם שערים. אוהלים פטורים ממזוזה היות ואינם משמשים לדירת קבע (ובאופן דומה גם סוכה שהועמדה רק לצורך חג הסוכות), וכן אין בהם פתח עם משקוף ודפנות.

מרפסת שאחת ממחיצותיה פרוצה לגמרי - פטורה ממזוזה.

כתיבת המזוזה

צילום קלף המזוזה שבו כתובים שתי הפרשיות. על פי המקובל כיום, מספר השורות והמילים הפותחות כל שורה הינם קבועים

המזוזה צריכה להעשות מיריעת קלף אחת (מעור בהמה טהורה), וסדר הכתיבה הוא תחילה פרשת 'שמע ישראל', ולאחריה פרשת 'והיה אם שמוע'. מזוזה העשויה משתי יריעות קלף או שסדר הפרשות בה הפוך - פסולה. באופן כללי דרך כתיבת המזוזה היא כדרך כתיבת ספר תורה על הלכותיה השונות, הן לגבי הכנת העור ועיבודו, והן לגבי הכתיבה (בכתב סת"ם (אשורית) ובדיו). עם זאת, בניגוד לעיבוד עור לספר תורה, אין צורך שעיבוד העור לקלף המזוזה יעשה לשם כתיבת מזוזה. מנגד, קלף מזוזה חייב להיות משורטט ואיכות הקלף צריכה להיות גבוהה יותר מקלף לספר תורה, לצורך עמידות המזוזה לאורך זמן.

דרישה נוספת מכתיבת מזוזה היא "כסדרן", כלומר כתיבה על פי הסדר מתחילת פרשת 'שמע ישראל' ועד סוף פרשת 'והיה אם שמוע', ללא חזרות לאחור לצורך תיקונים. בעקבות כך, מזוזה שבה הייתה טעות באות או מילה שהובחנה רק לאחר המשך הכתיבה - נפסלת, היות ולא ניתן לתקן לאחור לאחר המשך הכתיבה. דרישה זו משותפת גם לכתיבת פרשיות תפילין, אך לא בכתיבת ספר תורה.

אף שאין הגדרה מחייבת לגבי מספר שורות המזוזה ואורכם, מנהג הסופרים הוא לכתוב מזוזה ב־22 שורות, כאשר המילים הפותחות את השורות הינם מילים קבועות. מנהג נוסף הוא להשאיר דווקא פרשה סתומה (ולא פרשה פתוחה) בין שתי פרשיות המזוזה.

מנהג נוסף הוא כתיבת המילה שדי (אחד משמותיו של ה', וגם ראשי התיבות של "שומר דלתות ישראל"). מצידו האחורי של הקלף, כמו גם כתיבת המשפט "כוזו במוכסז כוזו", משפט המורכב מהאותיות העוקבות (צופן א"ב ג"ד) שלאחר אותיות המשפט "ה' (השם המפורש) אלוהינו ה'". כתיבת תוספות בצידו העיקרי של הקלף אסורה, והרמב"ם אף מונה העושה כך בין אלו שאין להם חלק לעולם הבא.

קדושת המזוזה קלה יותר מקדושת תפילין וספר תורה.

מקום קביעת המזוזה

מקום המזוזה הוא בצד ימין של הפתח (ימין האדם הנכנס לבית או לחדר), בטפח החיצוני של הפתח, ובשליש העליון בגובה הפתח (שינוי בגובה אינו פוסל את המזוזה). המזוזה יכולה להיות גם בתוך עומק דופן הפתח, עד לעומק של טפח (מעבר לטפח - פסולה). על המזוזה להיות קבועה, ולא תלויה ומתנדנדת.

מנהג האשכנזים הוא לקבוע את המזוזה באלכסון, ואילו הספרדים קובעים את המזוזה בקו אנכי ישר.

ישנו מנהג לנשק את המזוזה (באמצעות היד) בעת כניסת בפתח שבו נמצאת מזוזה.

הדר בשכירות

בעוד הקונה בית או דירה מחוייב להתקין מזוזות מיד עם כניסתו אליהם, הדר בשכירות בחו"ל מחוייב לתקן מזוזות רק לאחר 30 יום. לעומת זאת, השוכר דירה בארץ ישראל חייב במזוזה מיד. טעמו של דין זה הוא משום ישוב ארץ ישראל. האחריות על התקנת מזוזות הינה על על השוכר, אך מאידך גיסא, בעת עזיבתו אין לו ליטול את המזוזות בחזרה. במידה והבית מושכר מגוי, השוכר נוטל את המזוזות כדי למנוע מהם בזיון.

מגורים בבית ללא מזוזה

על אף שישנה חובה לקבוע מזוזה בבית מגורים, העדר מזוזה מסיבות שונות אינו אוסר את הבית למגורים ולכניסה.

קביעת מזוזה וברכה עליה

הרב זלמן מלמד קובע מזוזה בחנוכת בית מדרש חדש בבית אל

מאחר והחיוב על קביעת מזוזה חל מיד בעת כניסה לבית מגורים בבעלות הדייר, נהוג לקבוע מזוזה במהלך חנוכת בית. ישנה ברכה מיוחדת לקביעת מזוזה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה". יש המוסיפים ברכת "שהחיינו".

כל אדם יכול לקבוע מזוזה ולברך עליה, בין גברים ובין נשים.

בדיקת מזוזה

בשל מיקומה של המזוזה בחלק החיצון של פתח, חשופה המזוזה לפגעי מזג האוויר, העשויים לגרום למחיקת אותיות ולפסילת המזוזה. בשל כך נאמר כי יש לבדוק מזוזה של אדם פרטי פעמיים ב־7 שנים, ומזוזה של ציבור פעמיים ב־50 שנה. בדיקת המזוזה כוללת מעבר על האותיות על מנת לוודא שלא נמחקה צורת האות.

המזוזה כמגן מפני צרה

ניתן למצוא מספר מקורות בדברי חז"ל לסגולת השמירה שבמזוזה. במסכת פאה בתלמוד ירושלמי מסופר על רבי יהודה הנשיא שלאחר ששלח לו המלך הפרסי ארטבן מרגלית כמתנה החזיר לו מזוזה כמתנה באמרו "אתה שלחת לי דבר שאני שומר עליו , ואני שלחתי לך דבר שאתה ישן לך והוא שומר עליך", כמו כן מסופר במסכת עבודה זרה‏ על אונקלוס הגר שאמר לשלוחיו של אדריאנוס הקיסר שבאו לאסרו ושאלוהו מדוע מנשק את המזוזה ענה: "מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה - עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ". דברים דומים מובאים גם במסכת מנחות‏. בזוהר בפרשת ואתחנן נאמר על המזוזה שהיא שומרת על האדם מכל צדדיו, מבפנים ומחוץ. כלומר, שהמזוזה שעל ידי המזוזה יש שמירה לנפש מיצר הרע ולגוף מכל צרה.

טור והשו"ע כתבו על עניין השמירה בהלכותיהם ‏, אולם הדגישו שאין לקיים מצווה זו בגלל השמירה המובטחת, אלא משום שכך ציווה האל.

הרמב"ם ביקר בחריפות את אלו אשר כותבים בתוך המזוזה שמות של מלאכים לצורך שמירה. וכך הוא כותב בהלכות מזוזה (פרק ה'):

"אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים, או שמות קדושים, או פסוק, או חותמות, הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא. שאלו הטיפשים, לא די להן שביטלו המצווה. אלא שעושין מצווה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע להנית עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם."

כאשר ד"ר גארת רייזמן, האסטרונאוט היהודי הראשון ששהה בתחנת החלל הבינלאומית שמקיפה את כדור הארץ‏‏, הגיע לתחנת החלל על סיפון מעבורת החלל "אנדבור", הוא מיהר לקבוע מזוזה בתא שבו הוא ישן. ‏‏‏

מקובל בחוגים של שומרי מצוות שכאשר נופלת על האדם צרה גדולה כמו מחלה קשה או פשיטת רגל ואיבוד פרנסה, נוהגים לבדוק את המזוזות האם הן פסולות (פגם בכתב, רטיבות וכדומה פוסלות את המזוזה) ובמקרה שאכן התברר שהמזוזות פסולות מחליפים או מתקנים אותן מיד.

המזוזה והיגיינה

באופן אירוני מעט, נחשבת נשיקת המזוזה (בעיקר בבתי חולים) כדרך מסוכנת להידבקות במחלות, בשל המגע בין ידיים ופיות של אנשים רבים עם מזוזות, הגורמים להצטברות חיידקים ומחוללי מחלות רבים על גבה. במחקר שנערך בבית חולים אסף הרופא אף עלה כי בנוסף לעובדה זו, צוות בית החולים כמעט ולא מנקה את המזוזות מה שמגביר את הסכנה התברואתית‏.

בעקבות טענות רבות על הסכנה התברואתית שבנישוק מזוזה אף טען הרב הקונסרבטיבי שמחה רוט כי יש להימנע מנישוק מזוזות מחשש למחלות [1].

גלריית תמונות

• 
• 
• 
• 
• 
• 

ראו גם

• דיו סת"ם

קישורים חיצוניים

• משנה תורה להרמב"ם - הלכות מזוזה
• הלכות מזוזה בקיצור שולחן ערוך

• הלכות מזוזה, בהוצאת ענף הלכה של הרבנות הצבאית, 2012.
• מכון גוויל - תמונות והלכות
• מצוות מזוזה הרב מרדכי אליהו באתר ישיבה.
• מזוזה בחב"ד תל אביב
• אתר עוטר ישראל - על מזוזות כולל צילומי מסך
• הסברים על המזוזה באתר פאר הסת"ם
• הלכות מזוזה והלכות תפילין
• דף על המזוזה באתר התנ"ך
• מזוזה באתר "בית חב"ד"
• אתר סופר סת"ם - היכן חייבים במזוזה כולל תמונות
• רשימת מאמרים על המזוזה באתר רמב"י

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.