דברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בספר דברים. אם התכוונתם לפרשת דברים, ראו פרשת דברים.

דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים. כשאר ספרי התורה הוא נקרא על שם שתי מילותיו הפותחות, "אלה הדברים". שמו הקדום (מתקופת חז"ל) היה משנה תורה, על פי הכתוב "וכתב לו את משנה התורה הזאת"‏[1]. אחד ההסברים לכינוי משנה תורה הוא, משום, שספר דברים הוא מעין סיכום של הנאמר בארבעת הספרים הקודמים.

תוכן עניינים

סגנון ותוכן[עריכה]

סגנונו של ספר דברים שונה משל שאר ספרי התורה: רובו מורכב מנאום שמשה אמר לבני ישראל בערבות מואב, בטרם כניסתם לארץ כנען - הלא היא ארץ ישראל. יש בספר שני פרקי שירה, פרקים ל"ב ול"ג. המשפטים בספר ארוכים ומורכבים מעט יותר מהעברית הרגילה, והוא משתמש בלשון מלאה יחסית במליצות רטוריות (כדוגמת "ערים גדולות ובצורות בשמים" וכדומה). על פי ניתוחים של הסגנון והתוכן, חוקרים מסוימים מייחסים את כתיבת הספר לנביא ירמיהו ולסופר ברוך בן נריה מקורבו.[2]

מבנה הספר[עריכה]

נאום משה, שהוא עיקרו של ספר דברים, מספר על ה', שבחר בעם ישראל להיות לו כעם בשל אהבתו ומחויבותו לשלושת האבות. העם הישראלי מחויב לקיים את המצוות שה' ציווה עליהם - כך הספר נפתח, וכך הוא נסגר. הפרק האחרון - פרק ל"ד - מספר על מות משה.

  • החלק הראשון פותח במילה "אלה", "אלה הדברים"‏[3], כפתיחת ספר שמות- "ואלה שמות בני ישראל" (שמות,א,א). חלק זה כולל הטפת מוסר לעם והוכחתו על חטאים במדבר. משה מוסר (פרקים א - ד) סקירה היסטורית לא כרונולוגית וניתוח היסטוריוסופי ותיאוסופי של אירועים שונים שאירעו לבני ישראל במדבר, החל מציווי ה' לנסיעתם מחורב לאחר מתן תורה‏[4], דרך מעמד הר סיני עצמו‏[5], ומסיים בהטפת מוסר ואזהרה על עבודה זרה ותוצאותיה‏[6], ובהבטחה או דרישה לחזרה בתשובה‏[7]. אז ישנה הפסקה בנאום, ומסופר על קיומה הלכה למעשה של מצוות הבדלת ערי מקלט (בעבר הירדן המזרחי) על ידי משה.
  • בחלק השני פותח במילה "ויקרא", "ויקרא משה אל כל ישראל"‏[8], כפתיחת ספר ויקרא "ויקרא אל משה"‏[9]. זהו חלק המצוות. פה משוחזרות חלק גדול ממצוות התורה, לעתים בתוספת טעם והסבר. משה חוזר על עשרת הדברות[10], מצווה על ייחוד השם[11], ופוצח בסדרת צווים, אזהרות והטפות מוסר לקראת בואם של ישראל לארצם החדשה (דברים ו, י - טח,כ). לאחר מכן הוא שב לסקירתו ההיסטורית וסוקר את מעשה עגל הזהב[12], ושוב חוזר לדרשת המוסר הארוכה שלו (י, יב - יא,כה).
  • בחלק השלישי חוזר משה ומצווה על כל החוקים והמצוות שבני ישראל חייבים לקיים. חלק מהם ישנים, חלק חדשים. החוקים מורים כיצד יש לנהוג בעבודה זרה ופסיליה בארצם החדשה, ומוסיף פרטים במצוות רבות, כמו הקורבנות, כיצד להבחין בין נביאי אמת לבין נביאי שקר, מצוות שלוש רגלים (פרקים יב-טז), דיני זקן ממרא, מלכים ודיני מלחמה, ועוד דינים רבים אחרים (פרקים יז-כו).
  • בחלק הרביעי פותח במילה "וידבר", "וידבר משה אל הכהנים" (דברים,כז,ט), כפתיחת ספר במדבר "וידבר ה' אל משה לאמור" (במדבר,א,א). חלק זה הוא מסכת הקללות והברכות. מצווה משה על כריתת ברית שנייה בבואם לארץ ישראל, ומרבה באיומים ואזהרות על העונשים הצפויים לעוברי הברית (פרקים כז-ל), המגיעים לשיאם בשירת האזינו (פרק לב).
  • בחלק החמישי מגיע הסיכום של כל הספר. משה רבנו נפרד מעם ישראל בברכות כלליות ואישיות לכל שבט (פרק לג), עולה לראש הפסגה ונותן מבט אחרון בארץ המובטחת, אליה לא זכה להיכנס. על פי חלק מן הדעות בחז"ל, יהושע בן נון, עוזרו ויורשו של משה, הוא אשר תיעד את מותו של משה (פרק לד).

בספר "דברים" מתומצתים כל תולדות ישראל כעם. תולדות שנחשפו בשלושת הספרים: שמות, ויקרא ובמדבר. ספר דברים הוא ההשתקפות, הבבואה. בו מוארים, באור נבואתו של משה, חיי המדבר במלוא היקפם ועמקם (הגאון מווילנא בספר "הכתב והקבלה").

פרשיות דברים[עריכה]

בספר דברים 11 פרשיות:

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • S. R. Driver, Deuteronomy (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1896. Online copy at the Intenet Archive

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ ספר דברים, פרק י"ז, פסוק י"ח
  2. ^ לדוגמה ריצ'רד אליוט פרידמן, מי כתב את התנ"ך, הוצאת דביר.
  3. ^ ספר דברים, פרק א', פסוק א'
  4. ^ ספר דברים, פרק א', פסוק ו'
  5. ^ ספר דברים, פרק ד', פסוקים י'-ט"ו
  6. ^ ספר דברים, פרק ד', פסוקים כ"ג-כ"ח
  7. ^ ספר דברים, פרק ד', פסוקים כ"ח-ל"א
  8. ^ ספר דברים, פרק ה', פסוק א'
  9. ^ ספר ויקרא, פרק א', פסוק א'
  10. ^ בפרק ה'
  11. ^ ספר דברים, פרק ו', פסוקים א'-ט'
  12. ^ ספר דברים, פרק ט', פסוקים ח'-י"א