סוכה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במבנה ארעי המשמש לקיום מצוות ביהדות. אם התכוונתם לכל דבר אחר, ראו סוכות (פירושונים).
ביהדות, סוכה היא מבנה ארעי הבנוי על פי כללים הלכתיים מוגדרים, אליו מועברות פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה, למשך שבעת ימי חג הסוכות. המילה סוכה נגזרת מן השורש סכ"כ ומשמעותה מבנה הסוכך על האנשים שבתוכו, ומכאן נובע גם שמו של הסכך. הישיבה בסוכה היא מצוות עשה התלויה בזמן מהתורה, חובה לגברים ורשות לנשים.
המילה סוכה מופיעה מספר פעמים בתנ"ך, ביחיד וברבים. צורת הרבים סֻכּוֹת מופיעה בתנ"ך בהקשרים שונים: לעתים כצורת הרבים של סוכה, לעתים כעיר במצרים, לעתים כעיר בעבר הירדן ולעתים כשם של חג שמצווה לחגוג אותו (שהוא חג הסוכות של ימינו). בספר הזוהר הסוכה מכונה "צילא דמהמנותא" (=צל האמונה, השכינה) [1].
תוכן עניינים |
[עריכה] גדריה של הסוכה
בהלכה נאמרו דינים שונים לגבי תהליך הבנייה, גודל הסוכה, מספר הדפנות, חומרי הבניה ועוד, אולם החלק העיקרי בסוכה, שרוב ההלכות דנות בו, הוא הקירוי המכונה סכך, מלשון סיכוך והסתרה מן השמש.[2] חלק מהלכות הסוכה נגזרות מכך ובכללם הצורך לבנותה תחת כיפת השמים ולא תחת עצם כלשהו, הצורך לבנותה כדי שתהיה עמידה בפני רוח מצויה, והצורך לבנותה באופן ש"צילתה מרובה מחמתה", כלומר שלמעלה מ 50% משטח הרצפה מוצל, כאשר השמש בנקודה הגבוהה. את הסכך יש לשים רק אחר שיש דפנות.
[עריכה] דיני מבנה הסוכה
גודלה המינימלי של הסוכה הוא ריבוע של שבעה טפחים וגובהה עשרה טפחים (כ 56*56 ס"מ רוחב, ו80 ס"מ גובה). הגובה המקסימלי הוא 20 אמות (כ 10 מטרים) (שכן מבנה מעל גובה זה איננו מוגדר עוד מבנה ארעי). לאורכה ולרוחבה המקסימליים אין הגבלה, (אך במקרה של סוכה גדולה במיוחד עלולות להופיע בעיות טכניות כמו למשל בהעמדת הסכך באופן כשר). באופן מפתיע, סוכה עשויה להיות כשרה גם במצבים הרחוקים ממבנה משמעותי- כמו למשל מצב של שתי דפנות שלמות מחוברות בניצב ודופן שלישית סמלית, הגדולה במעט יותר מטפח והעומדת במרחק קטן מעט יותר מ 4 טפחים מן הדופן הסמוכה [3]. לעומת זאת סוכה אשר דפנותיה עשויות מבד המתנופף ברוח רגילה (סוכות מסוג זה נפוצות בשנים האחרונות) לפעמים איננה כשרה, ויש להקיף אותה משלושה כיוונים בדופן יציבה עד לגובה 80 ס"מ.
בשם הגאון הגאון מווילנה נכתב שבמראה הגרפי של אותיות המילה "סכה" רמוזים שלושת האופנים של צרופי הדפנות: "ס" - סוכה בעלת ארבע דפנות. "כ" - סוכה בעלת שלוש דפנות. ו"ה" סוכה בעלת שתי דפנות ודופן שלישית שיותר מטפח[4].
דפנות הסוכה צריכות להיות מחיצות, אך יכולות להיות עשויות מכל חומר, ואפילו מבעל חיים קשור, או מאדם[5]. פוסקי זמננו דנו בשאלה האם מחיצות שקופות כשרות אף הן. הדפנות יכולות אף להיות פרוצות במספר רב של פתחים וחלונות, כל עוד "פרוץ מרובה על העומד", ובלבד שהפרצה לא תהיה רחבה יותר מעשרה טפחים.[6]. יתר על כן, הדופנות אינן חייבות להגיע עד לסכך - די בכך שהם מגיעות לגובה עשרה טפחים.
הגבלה נוספת היא שעל הדפנות להיות חזקות מספיק כדי "שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד[7]", הלכה זו הינה בעייתית ביותר לנוכח המנהג הנפוץ, בו דפנות הסוכה עשויות מיריעות, המורכבות על שלד עץ או מתכת. לכאורה, ניתן היה לפתור בעיה זו על ידי מתיחה וקשירה הדוקה של היריעה, אך פוסקי ההלכה כתבו שאין לעשות כן, מחשש שהקשר ינתק בלא שבעל הסוכה ישים לב.
פתרון לבעיה זו מוצע בשולחן ערוך, והוא לארוג בתוך היריעה קנים במרווח הפחות משלושה טפחים, וכך, אף עם הריעה תנוע באמצע, הדופן תחשב כאחידה מדין לבוד. בשנים האחרונות, נפוצות "רצועות לבוד" המתבססות על עיקרון זה - סביב הסוכה נמתחות רצועות, אשר המרווח ביניהם הוא פחות משלושה טפחים. הרצועות מגיעות עד לגובה עשרה טפחים, ובכך מכשירות את הדופן.
הסוכה איננה חייבת להיות מחוברת לקרקע ואפשר לבנות אותה על גבי עגלה, ספינה או גמל[8]. וכיום נפוץ מימוש הלכה זו אצל חסידי חב"ד בעשיית סוכות ניידות על גבי מכוניות.
[עריכה] דיני הסכך
סכך הסוכה חייב להיות מחומר צמחי תלוש, שאינו מקבל טומאה[9]. (באופן כללי, כלי עץ אינם מקבלים טומאה כל עוד אין להם "בית קיבול", או שהם מיוחדים לישיבה או שכיבה). בתור גזירה, אסרו חז"ל לסכך בכל כלי שפעם היה מקבל טומאה, אף אם כבר איבד תכונה זו[10], וכן אסרו להשתמש בסכך שמשיר את עליו לתוך הסוכה, או שריחו רע.
כמות הסכך הנדרשת היא מעל מחצית שטח התקרה, כדי שתהיה "צלתה מרובה מחמתה". אין גבול עליון לכמות הסכך המותרת, וכלשון המשנה: "אף על פי שאין הכוכבים הנראים מתוכה - כשרה". עם זאת, רבנו תם הבין מתוך דברי הגמרא, שסכך שעבה כל כך שהגשם אינו יכול לחדור דרכו - פסול. הבנתו זו לא הייתה מוסכמת על כל הראשונים, ובעוד האשכנזים נוהגים להקפיד על דרישה זו, מרבית הפוסקים הספרדים לא ראו בה חובה.
סכך פסול במרכז הסכך, פוסל את הסוכה אם רחבו 4 טפחים. שטח ריק ללא כל סיכוך פוסל את הסוכה ב3 טפחים. אפשר לסכך בסכך פסול מצד הסוכה, (ליד הדפנות) אם רחבו קטן מ4 אמות, כיוון שרואים את הדופן כאילו היא עקומה ומגיעה עד תחילת מקום הסכך הכשר, ובלבד שלא יאכל ויישן מתחת לסכך הפסול (דופן עקומה).
[עריכה] מצוותיה
המקור למצוות הסוכה מצוי במקרא בספר ויקרא (כג מ-מ"ג) ובספר דברים (טז י"ג-ט"ו) . דיני הסוכה מפורטים בעיקר במסכת סוכה שבסדר מועד, ברמב"ם בהלכות סוכה פרקים ד-ו, בשולחן ערוך אורח חיים תרכ"ה-תר"מ ובקיצור שולחן ערוך סימן קל"ד.
[עריכה] בניית הסוכה
נהוג להתחיל את בניית הסוכה כבר במוצאי יום כיפור, ובכך להתחיל בקיום מצווה ראשונה מיד לאחר יום כיפור שהוא יום כפרת העוונות. המצווה בחג הסוכות היא לגור בסוכה ממש ולעשות בה את כל הפעולות השגרתיות שנעשות כל השנה בבית: לאכול, לשבת, ללמוד ואף לישון, כל שבעת ימי החג, זכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל במדבר או ענני הכבוד שסוככו עליהם לאחר יציאתם ממצרים. ('תשבו כעין תדורו'). הסוכה אינה צריכה להבנות דווקא לשם מצוות סוכה, וכל סוכה שהוקמה לצל - כשרה.
[עריכה] אכילה ושינה
מצווה לאכול ולשתות בסוכה, ואסור לאכול אכילת קבע מחוץ לסוכה, אך אכילה מועטה (אכילת ארעי) מותרת. לעומת זאת, שינה מחוץ לסוכה נאסרה בין שינה ארוכה ובין שינה קצרה מכיוון שאפשר להימשך משינה קצרה לשינה ארוכה. בפועל, רבים מהאוכלים בסוכה אינם ישנים בה, היות שהשינה בסוכה מחוץ לבית גורמת להם צער, והמצטער פטור מן הסוכה.
[עריכה] נוי סוכה
את הסוכה נוהגים לקשט בקישוטים ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". רבים נוהגים להזמין לסוכה את שבעת האושפיזין (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד) כל אחד מהם ביום אחר מימי החג, לפי סדר זה או לפי סדר בו יוסף בא לאחר משה. נהוג גם להזמין אורחים בשר ודם להתארח בסוכה לארוחות החג. רבנים, אישי ציבור ומנהיגים דתיים נוהגים לקבל אורחים בסוכתם, לפי ההלכה "חייב אדם להקביל את פני רבו ברגל". [11]. על פי מנהג זה, אף נשיא המדינה נוהג לקבל בסוכתו את הציבור הרחב.
[עריכה] הפטורים מהסוכה
נשים וילדים קטנים פטורים מהישיבה בסוכה, ככל מצוות עשה התלויות בזמן. (מצוות עשה שהזמן גרמן) בניגוד למצוות אחרות שבהן נאמר "לפום צערא אגרא" (לפי הצער - השכר), בסוכה קיים דין ייחודי לפיו "מצטער פטור מן הסוכה", כלומר אדם שהשהות בסוכה גורמת לו לצער ועוגמת נפש, פטור ממנה. לכן במקרה של מזג אוויר גשום או קר, אין כל טעם להמשיך ולשהות בסוכה, והממשיך ונשאר בה נידון לגנאי ולא לשבח. יחד עם זאת חכמי המשנה משלו את המצב בו יורדים גשמים בארץ ישראל בסוכות למצב של עבד שמזג כוס לרבו וזה האחרון שפך בתגובה דלי בפניו. בדומה למצטער, גם חולים פטורים מהסוכה.
[עריכה] טעמי עשיית הסוכה
הטעם המוזכר בתורה למצות הסוכה הוא זכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל במדבר. חכמי המשנה רבי אליעזר ורבי עקיבא נחלקו באשר לטיבן של סוכות אלו:[12] בעקבות מחלוקתם יש מהפרשנים שהסבירו שסוכות אלו היו סוכות של ממש (אבן עזרא, רשב"ם), ויש שסוברים שהסוכות היו ענני הכבוד האלוהי שסוככו על ישראל במדבר (אונקלוס, רש"י, רמב"ן, שולחן ערוך).
יש שסברו כי הטעם לבניית סוכה, היא הבעת אמונה באל וקבלת מרותו, מכיוון שהאדם מתבקש לעזוב את ביתו החזק והמוגן, בדיוק לאחר שכבר אסף את תבואתו, ולהתגורר בחוץ במקום רעוע בזמן מעבר, שבו מזג האוויר מצטנן ומתחיל להעשות קר בחוץ, ועל כן נקראת הסוכה "צילא דמהמנותא" - צל האמונה, שהאדם שם מבטחו בהשגחת האל ומאמין בו שיגונן עליו, ולא שם מבטחו באמצעים פיזיים שונים.
הוגי דעות, כמו המהר"ל מפראג והרב קוק, ראו בסוכה סמל למלכות בית דוד ולממלכתיות ישראלית שנמשלת לסוכה על פי הנאמר בעמוס (פרק ט יא) "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת, וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" ועל פי הנאמר בחז"ל "ראויים כל ישראל לשבת בסוכה אחת"[13]. המהר"ל סובר כי ממשלות אומות העולם נקראות בתים בשל חוזקן ויציבותן ואילו מלכות ישראל נקראת סוכה, מפני שקלה להפלה אבל כוחה הוא מהשמים, בקדושתה ומוסריותה. הגר"א, כפי שנמסר בשמו בספר קול התור, מצא רמז להקבלה בין מצוות סוכה ומצוות ישיבת ארץ ישראל בפסוק "ויהי בשלם סוכו, ומעונתו בציון" [14] ואמר, שהמייחד את שתי המצוות הללו הוא, שנכנסים לתוכן עם כל הגוף ומקיימים אותן אף בשעת השינה. עוד הוסיף כי כמו שבמצוות סוכה קיים דין של תעשה ולא מן העשוי- כך גם בעניין ישוב ארץ ישראל (בהתאם למשנתו הגורסת פעולות אקטיביות לישוב הארץ)[15]
ישנם חוקרים שטוענים שחג הסוכות הנחוג כיום הוא גלגול של מנהג חקלאי, שעיקרו הקמת סוכה בשטח החקלאי ערב האסיף וישיבה בה לזמן קצר, וזאת על מנת להגן על התבואה הבשלה מפני מזיקין וגנבים למיניהם. הדים לכך שסוכה שימשה גם לעבודות חקלאיות ניתן למצוא בישעיהו א' 8: "וְנוֹתְרָה בַת-צִיּוֹן, כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה". אולם דברים אלו אינם עומדים בסתירה לכל טעמי המצווה אחרים.
המקור למצוות הסוכה מצוי במקרא בספר ויקרא (כג מ-מ"ג) ובספר דברים (טז י"ג-ט"ו) . דיני הסוכה מפורטים בעיקר במסכת סוכה שבסדר מועד, ברמב"ם בהלכות סוכה פרקים ד-ו, בשולחן ערוך אורח חיים תרכ"ה-תר"מ ובקיצור שולחן ערוך סימן קל"ד.
[עריכה] סוכות כיום
עד היום נבנות סוכות רבות לחג הסוכות, במיוחד בישראל. במקומות רבים בארץ התפתח מנהג לקיים תחרויות של הסוכה היפה ביותר. עם זאת, יהודים מכל העולם נוהגים לבנות סוכות. אנקדוטה שחוזרת ונשנית על הסוכה במדינות אירופה ואמריקה, היא תלונות עליה לרשויות, הכרזה עליה כמבנה בלתי חוקי והוצאת צו הריסה שימומש בתוך שבוע ימים, באם בעליה לא יפרקוה עד אז.
[עריכה] הכנה ופרקטיקה
בישראל קיימת תכונה רבה לקראת חג סוכות. עיריות רבות נוהגות לגזום עצים בתחומם ולספק ענפים לסכך לתושביהם באופן מסודר. ישנן חברות המייצרות קיטים של סוכה מחומרים שונים וסכך עשוי ממחצלות או מנסרים לשימוש רב פעמי.
נעשים מאמצים רבים גם כדי להקל על הישיבה בסוכה. בבתים המיועדים למגזר הדתי, נבנות לעתים מראש "מרפסות סוכה", החשופות לכיפת השמים ומאפשרות להקים סוכה כהלכה בתוך המרפסת.
[עריכה] סימוכין והערות שוליים
- ^ זוהר, ח"ג ק"נ ע"א
- ^ "בסכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וגו' הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש." (שולחן ערוך, אורח חיים, תרכ"ה, א)
- ^ רמב"ם יד החזקה - הלכות סוכה פרק ד הלכה ב'
- ^ מובא על ידי דב אליאך בפנינים משלחן הגר"א, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קנט
- ^ שם ד' ט"ז
- ^ שם ד' י"ב
- ^ שולחן ערוך אורח חיים, תרל, י
- ^ שם ד' ו'
- ^ משנה סוכה א, ד
- ^ הבבלי סוכה טו, ב - טז, א
- ^ בבלי, מסכת ראש השנה דף טז/ב. בבלי, סוכה דף כז/ב, רמב"ם, יד החזקה, הלכות תלמוד תורה פרק ה הלכה ז'.
- ^ בבלי, מסכת סוכה י"א ע"ב
- ^ בבלי, מסכת סוכה דף כז/ב
- ^ (תהילים עו ג)
- ^ לפי הדרש יש לקרוא את הפסוק כך: "ויהי בשלם: סוכו ומעונתו בציון").
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סוכה |
 ציטוטים בוויקיציטוט: סוכות#סוכה |
 טקסט בוויקיטקסט: ערוך השולחן הלכות סוכה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכה |
- הלכות סוכה בקיצור שולחן ערוך
- רמב"ם, הלכות סוכה, מכון ממרא
- הרב מרדכי אליהו, הלכות סוכה, אתר ישיבה
- הלכות סוכה חלק א', מאת הרב אליעזר מלמד, באתר Yeshiva.org.il (ישיבת בית אל)
- הלכות סוכה חלק ב', מאת הרב אליעזר מלמד, באתר Yeshiva.org.il (ישיבת בית אל)
- דפי עזר עיון והעשרה למסכת סוכה
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
