(Don't Fear) The Reaper
 | |
| סינגל בביצוע בלו אויסטר קאלט | |
| מתוך האלבום Agents of Fortune | |
| יצא לאור | 1976 |
|---|---|
| הוקלט | 1975 |
| סוגה | הארד רוק,[1] רוק פסיכדלי,[2] רוק קל[3] |
| שפה | אנגלית |
| בי-סייד | "Tattoo Vampire" |
| אורך |
5:08 דק' 3:45 דק' (גרסת הסינגל הערוכה) |
| חברת תקליטים | קולומביה רקורדס |
| כתיבה | דונלד רוזר |
| הפקה | דיוויד לוקאס, מורי קרוגמן וסנדי פרלמן |
"(Don't Fear) The Reaper" הוא שיר של להקת הרוק האמריקאית בלו אויסטר קאלט מתוך אלבומם "Agents of Fortune" אשר פורסם בשנת 1976. השיר, אשר נכתב ומושר על ידי הגיטריסט הראשי של הלהקה דונלד רוזר, עוסק בתמותה, בכך שאין טעם לפחד מהמוות אשר בלתי נמנע לכולם, ובכך שאהבה אמיתית היא נצחית וממשיכה גם אחרי המוות.[4]
השיר, אשר פורסם במקור כסינגל בגרסה ערוכה (ממנו השומט חלק מהפתיח שנכלל בגרסה המקורית), הוא השיר של הלהקה שזכה להצלחה הגדולה ביותר במצעדים והגיע למקום ה-7 במצעד של המגזין קאש בוקס ולמקום ה-12 במצעד הבילבורד הוט 100 בסוף שנת 1976. בדצמבר 2003 השיר נכלל במקום ה-405 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של רולינג סטון.[5]
הלחנה והקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר נכתב והושר על ידי הגיטריסט הראשי של הלהקה באק דהרמה והופק על ידי דייוויד לוקאס, מורי קרוגמן וסנדי פרלמן.[6] ריף הגיטרה הייחודי של השיר בנוי על המהלך ההרמוני "I-bVII-bVI" בסולם A מינורי. הריף הוקלט עם גיטרת ה-Gibson ES-175 של קרוגמן ומגבר גיטרה מסוג Music Man 410. קטעי סולו הגיטרה וקטעי הנגינה של גיטרת הקצב הוקלטו בטייק אחד, ובהמשך נעשה שימוש בטייפ בעל ארבע רצועות על מנת להעצים את הצליל של קטעי הנגינה בגיטרה. מהנדסת הסאונד שלי יאקוס שילבה בהמשך את ההקלטה של השירה וההקלטה של ניגון הגיטרות ברצועת מאסטר.
הלהקה עשתה גם שימוש בשיר בכלי ההקשה קאמפאנה. לטענת הבסיסט ג'ו בושאר המפיק דייוויד לוקאס ביקש מאחיו, המתופף אלברט בושאר, לנגן בקאמפאנה.[7] עם זאת, לטענת המפיק דייוויד לוקאס הוא היה זה שניגן בקאמפאנה בשיר,[8] בעוד חבר הלהקה אריק בלום טוען שהוא היה זה שניגן בקאמפאנה בשיר.[9]
קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר נכלל במצעד הבילבורד הוט 100 במשך 20 שבועות, ובשיא הגיע למקום ה-12 במצעד. זהו השיר של הלהקה שזכה להצלחה הגדולה ביותר במצעדים והוא סייע לאלבום Agents of Fortune להגיע למקום ה-29 במצעד ה-בילבורד 200.[10] הגרסה הערוכה של השיר שוחחרה כסינגל בבריטניה ביולי 1976 ולא זכתה להצלחה במצעד הבריטי. עם זאת, גרסת האלבום הלא ערוכה של השיר שוחרר בבריטניה במאי 1978, והיא הגיעה בעקבות כן למקום ה-16 במצעד הסינגלים הבריטי.
משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלו אויסטר קאלט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריק בלום - גיטרה, קולות רקע
- דונלד רוזר - גיטרה, שירה
- אלן לנייר - קלידים, גיטרה
- ג'ו בושאר – גיטרת בס
- אלברט בושאר – תופים, כלי הקשה, קאמפאנה[11]
מוזיקאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מייקל ורנדי ברקר – קרניים (תרומתם נכללת רק בגרסה המורחבת של השיר מהאלבום אשר הוסרה בגרסת הסינגל הערוך).
- דייוויד לוקאס – קולות רקע, קלידים, כלי הקשה
מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
 אירלנד
|
מצעד הסינגלים האירי | 17 | |
 ארצות הברית
|
בילבורד הוט 100 | 12 | |
| מצעד שירי הרוק החמים | 11 | ||
 בריטניה
|
מצעד הסינגלים הבריטי | 16 | |
 קנדה
|
מצעד הסינגלים של RPM | 7 | |
גרסאות כיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלהקה הניו זילנדית The Mutton Birds ביצעה גרסת כיסוי של השיר עבור פסקול סרטו של פיטר ג'קסון "המפחידנים". בשנת 1997 גרסת כיסוי זו הגיעה למקום ה-48 במצעד הסינגלים האוסטרלי של ARIA.[12]
- צמד הזמרים היווני Keep Shelly in Athens ביצע בשנת 2019 גרסת כיסוי לשיר שנכללה בפסקול הסרט Unhinged ושולבה בכתוביות הסיום של הסרט.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1976 מגזין הרולינג סטון קבע שהשיר הוא שיר השנה[6] ובשנת 2004 המגזין כלל את השיר במקום ה-397 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים.[13] בגרסה של המחודשת של הרשימה השיר נכלל במקום ה-405 ברשימה. בשנת 1997 מגזין מוג'ו כלל את השיר במקום ה-80 ברשימת הסינגלים הטובים ביותר בכל הזמנים.[14] בשנת 2003 כתב העת Q דירג את השיר במקום ה-404 ברשימת "1001 השירים הטובים ביותר בכל הזמנים".[15]
בשנת 2009 השיר נכלל גם ברשימת "1000 השירים שכולם חייבים לשמוע" של עיתון הגרדיאן.[16]
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
השיר הונצח במערכון הקומי "More Cowbell" ("עוד קאמפאנה") של תוכנית המערכונים האמריקנית הפופולרית סאטרדיי נייט לייב אשר שודר במקור באפריל 2000.[4][17] המערכון בן שש הדקות מציג תיאור בדיוני לאופן בו השיר הוקלט במקור. וויל פרל כתב את המערכון וגילם את ג'ין פרנקל, האדם שניגן בשיר בקאמפאנה. המפיק ברוס דיקינסון, אשר מגולם במערכון על ידי כריסטופר ווקן, דורש מפרנקל להכות חזק יותר בקאמפאנה במהלך ההקלטה של השיר.
סטיבן קינג ציין בעבר שהשיר שימש כהשראה לרומן שלו "העמדה", והוא מצטט את מילות השיר בתחילת הרומן.[18] השיר נכלל גם כשיר הנושא בפתיחת המיני-סדרה משנת 1994 אשר הייתה מבוססת על הרומן. נעשה גם שימוש בשיר בכתוביות הסיום של הפרק החמישי בעיבוד המחודש למיני-סדרה ששודר במקום בשנים 2020–2021.[18][19]
בסרט "ליל המסכות" משנת 1978 השיר מתנגן במכונית כאשר הדמויות של ג'יימי לי קרטיס ננסי קייס, לורי סטרוד ואנני ברקט עוקבות אחר הרוצח הסדרתי מייקל מאיירס.[20] בשנת 2022 נעשה שוב שימוש בשיר בסרט ההמשך "האלווין: הסוף" בסצנה האחרונה ובכתוביות הסיום.[21]
בסרט האימה "X" משנת 2022 השיר מתנגן ברדיו במכונית של הגיבורים בנקודת השיא של הסרט.
השיר נכלל גם במשחק הווידאו הפופולרי Rock Band.(אנ')[22]
בפרק "The Parent Rap" בעונה ה-13 של סדרת הטלוויזיה משפחת סימפסון מוזכר השיר אשר גם מתנגן בכתוביות הסיום של הפרק.
בסדרה של נטפליקס 1899 משנת 2022 נכלל השיר בסיום של הפרק הרביעי.[23]
בסדרה של נטפליקס משנת 2013 כתום זה השחור החדש נכלל השיר בסיום פרק 26.[24]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על היצירה "The Reaper" באתר מיוזיק בריינז- מידע על הסינגל "The Reaper" באתר מיוזיק בריינז
מידע על היצירה "The Reaper" באתר Discogs
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kelly Boyer Sagert (1 בינואר 2007). The 1970s. Greenwood Publishing Group. p. 181. ISBN 978-0-313-33919-6.
Meanwhile, Blue Oyster Cult released two of the decade's hard rock favorites: "Don't Fear the Reaper" and "Godzilla.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Strong, Martin Charles; Griffin, Brendon (2008). Lights, camera, sound tracks. Canongate. p. 18. ISBN 978-1-84767-003-8.
Reaper' was a one-off return to their 60s psychedelic roots.
- ^ Jurek, Thom. "Agents of Fortune - Blue Öyster Cult". AllMusic. נבדק ב-21 במרץ 2019.
The album yielded the band's biggest single with "(Don't Fear) The Reaper," a multi-textured, deeply melodic soft rock song with psychedelic overtones.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Simpson, Dave (19 בפברואר 2019). "How we made Blue Öyster Cult's Don't Fear the Reaper". The Guardian. נבדק ב-20 בספטמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Stone, Rolling (11 בדצמבר 2003). "500 Greatest Songs of All Time". Rolling Stone.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 "500 Greatest Songs of All Time". Rolling Stone. Wenner Publishing. 7 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Farhi, Paul (29 בינואר 2005). "Blue Öyster Cult, Playing Along With 'More Cowbell'". The Washington Post. נבדק ב-2 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ George, Eli (30 ביוני 2011). "Blue Oyster Cult cowbell ringer honored". WIVB-TV. אורכב מ-המקור ב-2 ביולי 2011. נבדק ב-2 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sauro, Tony (17 בספטמבר 2009). "Blue Oyster Cult's innovative use of a cowbell will never be forgotten". The Record. אורכב מ-המקור ב-2 באוגוסט 2020. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Blue Oyster Cult awards". Allmusic. Rovi Corporation. נבדק ב-2 באוגוסט 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Blue Oyster Cult Drummer Reveals Truth About Cowbell on 'Don't Fear the Reaper,' Says It Sounded Like 'Crap' First". www.ultimate-guitar.com.
- ^ Australian-Charts.com website
- ^ "The Rolling Stone 500 Greatest Songs of All Time". Rock List Music. נבדק ב-2 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mojo – The 100 Greatest Singles Of All Time". Rock List Music. נבדק ב-6 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Q – 1001 best songs ever (2003)". Muzieklijstjes.nl (בהולנדית). נבדק ב-6 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Life and death: 1000 songs everyone must hear". The Guardian. 19 במרץ 2009. נבדק ב-6 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Spitz, Marc (20 במאי 2016). "'(Don't Fear) the Reaper' Is a Creepy Tune, Even With the Cowbell". The New York Times (באנגלית). נבדק ב-23 ביוני 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "(Don't Fear) The Reaper". Performing Songwriter. 25 באוקטובר 2011. נבדק ב-31 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mann, James (25 ביולי 2001). "Blue Oyster Cult: Agents of Fortune / Tyranny and Mutation". PopMatters. נבדק ב-2 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Spitz, Marc (20 במאי 2016). "'(Don't Fear) the Reaper' Is a Creepy Tune, Even With the Cowbell". The New York Times. נבדק ב-22 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Halloween Ends' Ending, Explained". 15 באוקטובר 2022. נבדק ב-17 באוקטובר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Review: 'Rock Band' hits right notes for music fans". CNN. נבדק ב-12 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "1899 soundtrack: Every song featured in the Netflix series". 18 בנובמבר 2022. נבדק ב-20 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Orange Is The New Black' Season 2 Finale: Don't Fear The Reaper". The New York Observer. 13 בפברואר 2023. נבדק ב-13 בפברואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה)
