Make Me Smile (Come Up and See Me)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Make Me Smile (Come Up and See Me)"
סינגל בביצוע סטיב הרלי וקוקני רבל
יצא לאור 31 בינואר 1975
הוקלט 1974
סוגה גלאם רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד Another jorney
אורך 4:01 דקות
כתיבה סטיב הארלי
לחן סטיב הארלי עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה

אלן פרסונס

סטיב הרלי
כרונולוגיית סינגלים של סטיב הרלי וקוקני רבל
"Big Big Deal"
(1974)
"Make Me Smile (Come Up and See Me)"
(1975)
"Mr. Raffles"
(1975)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Make Me Smile (Come Up and See Me) הוא שיר של להקת הרוק הבריטית סטיב הארלי וקוקני רבל (אנ'), שיצא כסינגל מאלבומה של הלהקה "השנים הטובות בחיינו" משנת 1975. הסינגל נכתב על ידי הרלי, והופק על ידו עם אלן פרסונס. בפברואר 1975 הגיע השיר למקום הראשון במצעד הבריטי. הסינגל שהה תשעה שבועות במצעד הטופ 50. נכון לשנת 2015 מכר השיר יותר מ-1.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.

למעלה מ-120 גרסאות כיסוי לשיר הוקלטו על ידי אמנים אחרים כולל דוראן דוראן ואירייז'ר. הרלי עצמו הצהיר כי גרסת הכיסוי המועדפת עליו היא של "The Wedding Present" (אנ').[1]

גרסה מקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר היה הסינגל הראשון שיצא ללהקת "סטיב הרלי וקוקני רבל" שהוקמה ביולי 1974 לאחר שהרכב "קוקני רבל" התפרק. Make Me Smile תיאר את תחושותיו של הרלי בעת פיצול הלהקה. במשך שנים רבות האמינו כי הרלי בחר בכוונה לפרק את ההרכב המקורי ולצאת למסלול קריירה חדש.

הרלי החל לכתוב את השיר מספר ימים לאחר פיצול הלהקה. כוונתו המקורית הייתה שונה בתכלית מזה שהוקלט. הרלי כתב את היצירה במתווה בלוז איטי עם מצב רוח ירוד.

ההרכב החדש של הלהקה הקליט את האלבום The Best Years of Our Lives בנובמבר–דצמבר 1974 באולפני אבי רוד בלונדון. הרלי הגיע לאולפן והשמיע ללהקה את גרסת הבלוז האיטית המקורית של השיר כדי שתוכל לחזור עליו. לאחר שהמפיק אלן פרסונס שמע את השיר, הוא הציע לזרז את הקצב, מכיוון שהרגיש שהדבר יתאים לשיר טוב יותר.

כשהשיר היה קרוב לסיום, ניגן הרלי מיקס מוקדם של השיר לבוב מרסר, מחברת התקליטים EMI. זה התרשם והכריז מיד על השיר כלהיט שיגיע למקום הראשון במצעדים.

סטיב הרלי וקוקני רבל – 1974

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינגל הופץ על ידי EMI Records על גבי תקליטון בבריטניה, אירלנד, בלגיה, דנמרק, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, פורטוגל, ספרד, יוגוסלביה, סקנדינביה, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה ויפן. לכל מהדורה, למעט בבריטניה, אירלנד, אוסטרליה וניו זילנד, הייתה עטיפה שונה עליה בדרך כלל תצלום של הרלי, או הלהקה.

השיר היה ללהיט הנמכר ביותר של סטיב הרלי וקוקני רבל, ונמכר ביותר ממיליון עותקים ברחבי העולם.

השיר הודפס מחדש מספר פעמים בבריטניה. הפקות שהיו באוקטובר 1980 ובשנת 1983 נכשלו במצעדים. הפצה נוספת בשנת 1992 הביאה אותו למקום 46 בבריטניה, כשהוא שוהה שבועיים בין מאה השירים המובילים. בשנת 1995 השיר הופץ שוב לאחר ששימש בפרסומת טלוויזיה של קרלסברג. הפעם השיר הגיע למקום 33 בבריטניה, ושהה במצעד שלושה שבועות. ביוני 2005 ובפברואר 2015 הופצו גרסאות נוספות של השיר.

השיר שימש גם בפסקול הסרטים "המלכה הרוקדת" (1993), "ללכת עד הסוף" (1997), "קטיפה גולדמיין" (1998), סיפורו של ג'ורג' בסט (2000), להציל את גרייס (2000), ו"כדור שחור" (2003). כמו כן השיר הושמע בפרסומת של Marks & Spencer בשנת 2006, בפרסומות של חברת ריהוט וגם במודעה לתרופת ויאגרה ששודרה לראשונה בבריטניה במאי 2018. בשנת 2009, נכלל השיר במשחק המחשב "להקת רוק לגו" (2009).

השתתפו בהקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת סטיב הרלי וקוקני רבל:

  • סטיב הארלי – שירה.
  • ג'ים קריגן – גיטרה, ליווי קולי.
  • דנקן מקאיי – קלידים.
  • ג'ורג' פורד – גיטרת בס, ליווי קולי.
  • סטיוארט אליוט – תופים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]