NICA
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מנגיש  |
| מיקום |
דובנה |
| מדינה |
רוסיה |
| בעלים |
המכון המאוחד למחקר גרעיני |
| הקמה ובנייה | |
| עלות |
500,000,000 דולר אמריקאי |
| מידות | |
| אורך |
503 מ' |
| קואורדינטות | 56°45′18″N 37°12′59″E / 56.755°N 37.216388888889°E |
|
nica | |
  | |
NICA (באנגלית: Nuclotron-based Ion Collider fAcility) הוא מאיץ חלקיקים בבנייה,[1] שנועד לשמש להרצת פרוטונים ויונים כבדים. מצוי בבנייה מאז 2013 על בסיס המעבדה לפיזיקה לאנרגיות גבוהות על שם וקסלר ובלדין של המכון המאוחד למחקר גרעיני, שבעיר דובנה בפרוורי מוסקבה. סיום הבנייה המשוער הוא בשנת 2023.
מתחם המאיץ נוצר במטרה ללמוד את תחום פיזיקת החלקיקים באזור שטרם היה נגיש לפרמטרים ותנאי ניסוי תוך השגת קורות אינטנסיביות של יונים כבדים וגרעינים מקוטבים על מנת לחקור על קיטוב וחומרים גרעיניים ובתחום השפעות בטווח האנרגיה עד = 11 GeV / נוקלאון.
משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת המשימות המדעיות העיקריות של פרויקט NICA היא ללמוד את תרשים הפאזה של חומר בריוני דחוס מאוד בתנאי מעבדה. חומר כזה קיים רק בכוכבי נייטרונים וליבות סופרנובה, בעוד שבשלבים המוקדמים של קיומו של היקום, החומר היה בעל צפיפות בריון נמוכה למדי.
ליצירת חומר בעל צפיפות גבוהה בתנאי מעבדה, נעשה שימוש בהתנגשויות יונים כבדות, בהן חלק ניכר מאנרגיית הקורה מוצאת על היווצרות האדרונים חדשים והסתה של תהודות, שאת תכונותיהן ניתן לשנות באופן ניכר תוך סביב מדיום חם וצפוף. בטמפרטורות או בצפיפות גבוהה מאוד, תערובת זו של האדרונים מתפרקת לחלקים המרכיבים אותה כמו קווארקים וגלואונים ויוצרים מצב מצטבר חדש של חומר: פלזמת קווארקים-גלואונים.
מתחם המאיץ החדש NICA יספק לקורות של חלקיקים שונים מגוון רחב של פרמטרים. הוא מתוכנן לבצע מחקר יישומי ועקרוני בתחומי מדע וטכנולוגיה כגון:
- רדיוביולוגיה ורפואת חלל;
- טיפול בסרטן;
- פיתוח כורים המונעים על ידי קרן מאיץ וטכנולוגיות להמרת פסולת גרעינית;
- בדיקת עמידות לקרינה של מכשירים אלקטרוניים.
המתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכיבים העיקריים של מתחם NICA הם:
- קומפלקס הזרקה של פרוטונים ודוטרונים מקוטבים (מקור, מאיץ ליניארי LU-20)
- מתחם הזרקת יונים כבדים (מקור מסוג KRION, מאיץ ליניארי HILAc)
- בוסטר סינכרוטרון (טבעת טרום מאיץ)
- נוקלאוטרון (טבעת טרום מאיץ)
- טבעות ליצירת התנגשות
- קירור אלקטרוני
- מתחם קריוגני
- מפעל מגנטים (ייצור מגנטים למתחם NICA והמכון למחקר יונים ואנטיפרוטונים)
- חדר נקי (ייצור מערכות מסילה לגלאים)
גלאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלאי MPD (Multi-Purpose Detector) נועד לערוך ניסויים בתחום הפיזיקה הגרעינית בהתנגשויות של קורות גרעינים של יסודות כבדים (זהב), גרעינים של יסודות כבדים עם פרוטונים והתנגשויות פרוטונים.
גלאי SPD (Spin Physics Detector) נועד לבצע ניסויים בפיזיקה בהתנגשויות של קורות גרעינים של יסודות אור.[2]
גלאי BM @ N (Baryonic Matter at Nuclotron). מטרת הניסוי היא ללמוד את האינטראקציה של קורות יונים כבדות יחסית עם מטרות קבועות. זהו הניסוי הראשון במתחם מאיץ NICA-Nuclotron.[3]
ב-1 בפברואר 2018, 37% מסך העבודה הושלמה.[4] בתחילת 2020 הודיע ולדימיר פוטין כי המתחם יתחיל לפעול עד סוף שנת 2022.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Путин заявил, что в Дубне до конца 2022 года запустят сверхпроводящий коллайдер
- ^ SPD EXPERIMENT AT NICA / The NICA project at JINR, Dubna, July 25, 2013
- ^ BM@N EXPERIMENT AT NICA / Detector BM@N, Dubna, November 07, 2018
- ^ "NICA: темп работ набран, задачи будут решены". Объединенный институт ядерных исследований (ברוסית). נבדק ב-2018-02-08.
- ^ Путин назвал дату запуска нового коллайдера в Дубне