SM U-9

SM U-9
	SM U-9 מוכנה לסיור
תיאור כללי
סוג אונייה	צוללת
צי	הצי הקיסרי הגרמני
חלק מסדרה	German submarine fleet
ציוני דרך עיקריים
מספנה	Kaiserliche Werft Danzig
הוזמנה	15 ביולי 1908
הושקה	22 בפברואר 1910
תקופת הפעילות	18 באפריל 1910 – 26 בנובמבר 1918 (8 שנים ו־31 שבועות)
מלחמות וקרבות	מלחמת העולם הראשונה
נתונים כלליים
אורך	57.38 מטר
רוחב	6 מטר
שוקע	3.65 מטר
מהירות	14.2 קשרים בציפה, 8.1 קשרים בצלילה
עומק צלילה	50 מטר
גודל הצוות	4 קצינים ; 25 מלחים
טווח שיוט	3,300 ק"מ בציפה, 150 ק"מ בצלילה
חימוש	4 צינורות טורפדו בגודל 45 ס"מ עם 6 טורפדו, תותח 37 מ"מ, תותח 20 מ"מ, מקלע כבד

SM U-9 הייתה צוללת מטיפוס U-9 גרמנית. היא הייתה אחת מ-329 צוללות ששירתו בצי הקיסרי הגרמני, ועסקה בפשיטות מסחר (Handelskrieg) במהלך מלחמת העולם הראשונה.

בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנייה שלה הוזמנה ב-15 ביולי 1908 והשדרית שלה הונחה על ידי Kaiserliche Werft בדנציג. היא הושקה ב-22 בפברואר 1910 והיא נכנסה לשירות ב-18 באפריל 1910.

ל-U-9 היה אורך כולל של 57.38 מטרים (188 רגל 3 אינץ'), גוף הלחץ שלה היה באורך 48 מטרים (157 רגל 6 אינץ'). רוחב הצוללת היה 6 מטרים (19 רגל 8 אינץ'), בעוד שגוף הלחץ היה ברוחב 3.65 מטרים (12 רגל 0 אינץ'). היה לה שוקע של 3.13 מטרים (10 רגל 3 אינץ') עם גובה כולל של 7.05 מטרים (23 רגל 2 אינץ'). הדחק הצוללת היה 493 טון כששטה על פני השטח ו-611 טון כשהיא בצלילה.

ל-U-9 הותקנו שני מנועי קורטינג 8 צילינדרים בתוספת שני מנועי בנזין 6 צילינדרים שתי פעימות של קורטינג בהספק של 1,000 כוחות סוס (735 קילוואט) לשימוש על פני השטח ושני מנועים חשמליים שתי פעימות של זימנס-שוקט בתוספת שני מנועים חשמליים בהספק של 1,160 כוחות סוס (853 קילוואט) לשימוש מתחת למים. מנועים אלו הניעו שני גלי הנע, כל אחד עם מדחף בקוטר 1.45 מטרים (4.8 רגל), שהעניק לצוללת מהירות מרבית על פני השטח של 14.2 קשרים (26.3 קמ"ש), ו-8.1 קשרים (15 קמ"ש) כשהיא בצלילה. טווח השיוט היה 1,800 מיילים ימיים (3,300 ק"מ) במהירות 14 קשרים (26 קמ"ש) על פני השטח, ו-80 מיילים ימיים (150 ק"מ) במהירות של 5 קשרים (9.3 קמ"ש) מתחת למים. עומק הצלילה היה 50 מטרים (164 רגל 1 אינץ).

הצוללת הייתה חמושה בארבעה צינורות טורפדו 50 סנטימטרים (20 אינץ'), שניים מותאמים בחרטום ושניים בירכתיים, ונשאו 6 טורפדות. במקור, הצוללת הייתה מצוידת במקלע, אשר תוגבר עם תותח הוצ'קיס 3.7 סנטימטרים (1.5 אינץ') כשפרצה המלחמה ב-1914. בשנת 1915, תותח 5 סנטימטרים (2.0 אינץ') נוסף הותקן בצוללת. כאשר U-9 עברה שיפוץ גדול ב-1916, נוספו שתי מסילות להנחת מוקשים, שהוסרו לאחר מכן שוב. הצוות של הצוללת כלל 4 קצינים ו-31 מלחים.

היסטוריית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 ביולי 1914, הצוות של U-9 טען מחדש את צינורות הטורפדו שלה כשהיא בצלילה, הפעם הראשונה שצוללת כלשהי הצליחה לעשות זאת. ב-1 באוגוסט 1914, קיבל את הפיקוד קפיטן-לויטננט אוטו ודיגן. ב-22 בספטמבר, בזמן סיור ב-Broad Fourteens, אזור בדרום הים הצפוני, U-9 איתרה שייטת של שלוש סיירות משוריינות בריטיות מיושנות מסדרת קרסי (אה"מ אבוקיר, אה"מ הוג ואה"מ קרסי, שזכו לכינוי בלעג "שייטת הפיתיון החיה"), שהוגדרה למנוע מכלי שיט גרמניים להיכנס לקצה המזרחי של תעלת למאנש. היא ירתה ארבע מהטורפדות שלה, הטעינה מחדש כשהיא בצלילה, והטביעה את שלושתם תוך פחות משעה. 1,459 מלחים בריטים מתו. ^[1] זו הייתה אחת מפעולות הצוללות הבולטות בכל הזמנים. חברי האדמירליות שחשבו על צוללות רק כצעצועים לא הביעו עוד דעה כזו לאחר האירוע הזה. ^[2]

ב-15 באוקטובר הטביעה U-9 את הסיירת הממוגנת אה"מ הוק. ב-12 בינואר 1915, יוהנס שפייס החליף את ודיגן ופיקד על U-9 עד ה-19 באפריל 1916. במהלך תקופה זו, היא הטביעה 13 ספינות בסך 8,635 טון: 10 ספינות דיג קטנות ושלוש ספינות קיטור בריטיות (דון, המלכה וילהלמינה וסרבינו).

לאחר אפריל 1916, היא הוצאה מתפקידי הקו הקדמי כדי לשמש כספינת הכשרה.

U-9 והפושטת SMS אמדן היו הספינות היחידות שהקייזר וילהלם השני העניק להן את צלב הברזל.